כתבה זו היא חלק מעבודה מסכמת שהוגשה במסגרת הקורס "מבוא לעיצוב עירוני"
בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, חורף תשע"א
צוות התכנון: גיא שחר, גילי קסלמן, רועי אלמן
מרצה: דר' עינת קליש-רותם מנחים: אדר' אורית שמואלי, אדר' מיכל יוקלה, אדר' רותם אפפל
מתכננים רבים מדברים על הקפיטליזם השולט בעיר המודרנית והגישה הכלכלית שבאה על חשבון האדם. דוגמה חיפאית לכך היא הגרנד קניון. מבין כל המוקדים המסחריים, לגרנד קניון פגיעה משמעותית במרקם העירוני ובשטחים הפתוחים בעיר. הוא ממוקם בראש הוואדי העירוני המרשים ביותר של חיפה, במנותק מגושי השכונות המרכזיים. בעצם קיומו ובגיבוי שיקולים פוליטיים הוא יוצר עיוות במגמות הפיתוח העירוני בחיפה.
הפתרון המתבקש לכאורה הוא הריסת הקניון…
במחשבה שניה החלטנו לנצל את הקיים, לנתח את הגרנד קניון ואת הדר מבחינת שימושי הקרקע, ולהציע חילופי שימושי קרקע.
מהומה רבה על מאומה?
מעניין להציב את תכנית הגרנד קניון על שכונת הדר ולגלות:
- בראש ואדי רושמיה הקניון הוא פיל בחנות חרסינה. למרות שטחו המצומצם יחסית, מיקומו מחוץ למרכז העיר יוצר פצע בנוף ומחייב מערכות תחבורה וחניה שזוללות שטח יקר, יוצרות זיהום אוויר ואינן מעודדות הליכה בחוץ וחיבור לעיר ולעירוניות.
- יחסית למרכז שכונת הדר שטחו צנוע. לדוגמה – הוא תופס שטח של שני בלוקים בקושי בין הרחובות הרצל וירושלים. גם אם נכפיל את שטחו פי שלושה כדי לייצג את שלוש קומות המסחר שלו, עדיין יחסים אלה מדגימים את הפוטנציאל העצום לפעילות מסחרית הטמון בהדר: יש בה עתודות מבנים לתעסוקה ומסחר בני 3 עד 20 קומות, מעורבים עם אזור מגורים המקושר כראוי תחבורתית ומכיל גם עוגני תרבות משמעותיים.
הרעיון – חילופי שימושי קרקע
הרעיון שאנחנו מציעים הוא להסב את הגרנד קניון למגורים, ולהעתיק להדר פעילות מסחרית החסרה שם. הגרנד קניון יהפוך ברובו למגורים במתכונת שכונה / "קיבוץ עירוני". כך יתווספו עתודות של יחידות דיור החסרות בחיפה. במקום ישארו מעט פונקציות מסחריות לשימוש הדיירים.
למרות ש"דגדג" לנו לעסוק בתכנון האדריכלי של הגרנד קניון כשכונת מגורים, תכנון זה הוא מחוץ למסגרת עבודה זו, ובכל זאת הנה טיוטת הדמיות:
לפניכם תכנית קומה טיפוסית בקניון. בהיקף המבנה ימוקמו הדירות. מסדרונות הקניון יהפכו למרחב ציבורי משותף לדיירים. במרכז יוותרו פונקציות מסחריות לשימשו הדיירים, כגון חנות מכולת, חנות פירות וירקות, סניף דואר. ראוי להדגיש, שלקחת מבנה בעל טיפולוגיה וחללים המתאימים לפעילות מסחרית ולהמירו למגורים, אינו עניין של מה בכך, אך תקדימים להסבת שטחי מסחר ותעשיה ללופטים קיימים למכביר בעולם.
אנו מקווים ש"יריית הפתיחה" לעיסוק בנושא זה של חילופי פונקציות בין קניון מנותק לבין לב אורבני יהווה השראה לאדריכלים, מתכננים וסטודנטים, שיפתחו הלאה את הרעיון ויצקו בו תוכן תכנוני.
כעת נעבור לחלק ג' בו נעסוק בהרחבה בפיתוח מושג ה"קניון העירוני", ונראה שניתן לממש קניון מסחרי המתבסס על המרקם העירוני הייחודי הקיים בהדר וממנף אותו לחוויה אורבנית של ממש.
