בסמסטר הנוכחי של לימודי הארכיטקטורה אנחנו עוסקים בעיצוב עירוני בעיר חיפה. הנושא הוא העיר התחתית, אך הצוות שלנו – גילי קסלמן, מאיה מליקין וגיא שחר – החליט להרחיב את היריעה, שכן לטעמנו העיר התחתית היא חלק ממכלול גיאוגרפי – פוליטי המקיף את כל רצועת החוף של חיפה, המפרץ והקריות.
ניתוח סכמטי פשוט איתו התחלנו חשף בפנינו את המצב הבלתי נתפס השורר כיום בחיפה. תא שטח עצום שכל כולו תעשיה ותשתיות מהווה מחסום לא רק בדרך אל הים, אלא מבתר בצורה ברוטלית את חיפה – חיפה שסביב הכרמל, וחיפה של קרית חיים.
אבל זהו לא רק רק ניתוק של המרחב המוניציפלי של חיפה גופא (שגבולותיו חסרי הגיון לכשעצמם), אלא ביתור של כל מטרופולין חיפה!
חוסר ההגיון גובר כשמתברר שאותה יד שמדברת על חזון חיפה כמרכז למטרופולין צפוני, תומכת בהתלהבות בהרחבת נמל חיפה ובבניית עורף לוגיסטי עצום ממדים מאחוריו.
בקצב הזה, חיפה מתקרבת בצעדי ענק למצב הפסימי שאותו אנו מתארים בפרויקט, מצב בו גופי תשתיות ותעשיה רבי כח מכתיבים דה פקטו את "התפתחות" העיר, מה שמביא להעדפת עצמים דוממים על פני תושבים ותיירים.
בפרויקט אנו עומדים לנתח תסריטים שונים לפיהם עשויה או עלולה העיר להתפתח, ולערוך מעין סימולציה של איך דברים יכולים לקרות – לטובה ולרעה, וזאת במטרה לשמש ככלי תכנוני שיאפשר להביט קדימה בצורה מושכלת יותר, שתאפשר להגיע לחזון האופטימי מבחינתנו:
חזון בו תשתיות משרתות אנשים ולא אנשים משרתים תשתיות, חזון בו ראש הכרמל מתנקה מתשתיות תחבורה שיכולות בקלות להיכנס לתוך תת הקרקע, חזון בו רציפי הנמל צפים בגזרות צרות על המים, כדי להקטין למינימום את העורף היבשתי, חזון בו לחיפה מגיעים תיירים במקום מכולות, וחיפה ממנפת בצורה מושכלת את המשאבים הכי יקרים שלה – שילוב ייחודי של הר, ים, טבע, ארכיטקטורה, ומיזוג תרבויות.
שלום גיא
אני עובד במכון לטיהור שפכים של חיפה (מדרום לבתי הזיקוק)
באזור המסומן בצבע שחור ,תעשייתי , מנוכר, חוצץ.
במכון הטיהור מקפידים על חזות נעימה וגינון מטופח. קיים מרכז מבקרים שמארח קבוצות ילדים מכל הארץ , סטודנטים , פנסיונרים. בנוסף מתוכנן פארק מסביב למכון .
מציע לך לבקר במכון ולהתרשם.