מפעילות אמנותית להתערבות פיזית דרך חשיפה תקשורתית – שוק תלפיות חיפה

כללי

בעידן שבו מגוון אמצעי תקשורת אלקטרונית מקיפים אותנו, נושאים בוערים עשויים לקבל בקלות יחסית חשיפה אדירה בציבור. במסגרת הפעילות בקורס "שוק תלפיות – סמל, שכונה, קהילה" בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, שאפתי להגיע לתוצר ויזואלי שיציג מציאות רצויה לאזור שוק תלפיות, ויעורר הנעה לפעולה במקום על ידי הרשויות. עד מהרה הבנתי שאין די בתיעוד גרידא, ונדרשת התערבות אמנותית כלשהי על מנת ליצור את תמונת המציאות הרצויה. הרעיונות שעלו למימוש שאיפה זו התבררו כמורכבים למימוש במסגרת לוחות הזמנים של הקורס. למרות זאת, נוצרה הזדמנות לשתף פעולה עם קורס "עיצוב בסיסי" שהינו חלק מתכנית הלימודים של שנה א' בפקולטה. יחד עם מורי הקורס גובשה תכנית פעילות אמנותית של הסטודנטים בשטח, אשר תועדה על ידי הסטודנטים עצמם ועל ידי. התגלגלות הפעילות בשטח ותוצאותיה הפתיעו את כל המעורבים בדבר, החל מיוזמי הפעילות וכלה בסוחרים והקונים בשוק. כמאמר הביטוי  Life is what happens while you're busy making other plans, עלו רעיונות חדשים בנוגע לדרך בה אפשר ליצור התערבות במקום ולהחיות את השוק והאזור כולו.

שוק תלפיות – סמל, שכונה, קהילה

המבנה ההיסטורי של שוק תלפיות נמצא בשוליים הנמוכים של שכונת הדר הכרמל בחיפה, על גבול ואדי סליב. הוא תוכנן על ידי האדריכל משה גרסטל ונחנך בשנת 1940. המבנה ידע ימים טובים יותר, וכיום רוב קומותיו נטושות, והמסחר נערך בקומת המרתף שלו וברחובות הסובבים. תושבים רבים מגיעים מכל רחבי חיפה לערוך את קניותיהם בשוק, ואין מבקר במקום שלא משתאה לנוכח הפוטנציאל המופלא של מרחב השוק כולו, וההזנחה רבת השנים מצד העירייה.

במסגרת הפרויקט דיור-קהילה במימון המל"ג נערך בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון הקורס "שוק תלפיות: סמל, שכונה, קהילה" במטרה להניע פעולה להחייאת שכונת השוק, חיזוק הקהילה החיה ופועלת בה והצלת הבניין ההיסטורי של השוק. הקורס נערך בהנחיית פרופ"ח רחל קלוש, ד"ר אלונה נצן-שיפטן ואדר' יעל סיון-גייסט. הקורס כלל בשלב הראשון היכרות עם השטח ואיסוף נתונים, בשלב השני עבודה עם יועצים בערוצים שונים, ובשלב השלישי אינטגרציה של החומר לצורך בדיקת אלטרנטיבות לפעולה.

תיעוד וחשיפה במדיות עכשוויות כמחוללי שינוי סביבתי

ניסיון המאבק בתכנית המגלומנית לבינוי בהרי ירושלים ("תכנית ספדי") לימד על הכח הרב שיש למדיות העכשוויות בהנעה לפעולה סביבתית. מצגת קצרה וממוקדת עתירת תרשימים והדמיות אודות הבעייתיות בתכנית והאלטרנטיבות המוצעות עשתה כנפיים ברחבי המרשתת והביאה אלפים לחתום על התנגדויות לתכנית.
האיכויות הנהדרות של אזור שוק תלפיות – השילוב בין המבנים המיוחדים לצבעוניות של הפירות, הירקות, הסוחרים והקונים, הפכו את הצילום והוידאו למדיה מתבקשת לחשיפת המקום ויצירת ההנעה לפעולה. את המתודולוגיה המתבקשת ניסחתי במסמך "תיעוד וחשיפה במדיות עכשוויות כמחוללי שינוי סביבתי". מקור השראה אקדמי שאבתי בין השאר מהמאמר The Explosion of Space: Architecture and the Filmic Imaginary של אנתוני וידלר, העוסק בקשר המעניין שבין קולנוע וארכיטקטורה. את ההיקשים המתבקשים בהקשר לשוק תלפיות ניסחתי ברפרט זוטא בנושא.

יצירת מציאות רצויה לאזור

בשלב הבא זכיתי לקבל הנחיה צמודה ממשה (צ'יקו) גרסטל, נכדו של אדריכל המבנה ההיסטורי. בהנחייתו של צ'יקו העליתי על הכתב את התזה בדבר יצירת מציאות רצויה, על ידי תכנון מוקפד של סצנות במתחם השוק, והתערבות אמנותית שתאפשר לייצר את הסצנות המיטביות ביותר לשם הנצחה בצילום סטילס ווידאו. במקביל נחשפתי להצעה המעניינת של קבוצת art.espionage להשתמש בחלל הלא מנוצל כרגע של המבנה להפנינג מיוחד בשיתוף חברה מסחרית, במקרה זה חברת IKEA לריהוט ומוצרים ביתיים. כמו כן הועלו רעיונות לקיים במקום תערוכות סוף שנה של מחלקות לארכיטקטורה, אמנות ואופנה, בכלל זה תצוגת אופנה שתשלב את הרחוב, המבנה ופעילות השוק הקיים. על אף שהיה ברור שרעיונות אלה עשויים להניב תוצאות משובבות, לא ניתן היה להוציאם לפועל במסגרת הזמן הקצרצה של הקורס.

עיצוב בסיסי במרחב השוק

כמעט במקרה שוחחתי על המקום עם האמן והאדריכל בילו בליך, מורה ומרכז קורסי "עיצוב בסיסי" בפקולטה. הוא חיפש אתר לפעילות מסכמת לסטודנטים משנה א' ומבחינתו "התפרצתי לדלת פתוחה". מבחינתי הייתה זו כבר הצלחה – אם יש מסגרת בה לומדים בפקולטה ליצור ללא עכבות ואילוצים, או שמא "להתפרע" רחמנא ליצלן, הרי זה בקורסי "עיצוב בסיסי".
בשיתוף כלל מורי הקורס – דני שושן, נדב ויסמן, טליה אברמוביץ', לזלי רובין-קונדה ויעקב חפץ, החלה להתגבש המתכונת ליום הפעילות. ניסחתי פרוגרמה ראשונית השואפת לפעולה במרחב השוק שמטרתה לייצר תמונת מציאות רצויה של המקום. במקביל העברתי סקירת רקע לסטודנטים על השוק, בה הודגשו הבעיות במרחב לצד הפוטנציאל הגדול בו. המתכונת בסופו של דבר הגדירה כמטרה לייצר תמונת מציאות אישית וסצנות רצויות של הבניין, האזור והפעילויות המתרחשות בהם, דרך היכרות עם הנוף הבנוי והאנושי, ודיאלוג עם הסוחרים והעוברים ושבים. הוגדרה אף מתכונת התרגיל – בשלב הראשון יצירת ייצוג דו ממדי במבחר מדיות, ובשלב השני בניית מיצב בהשתלת חפץ או חפצים מטופלים, תוך שימוש בחומרים הזמינים במקום בלבד.

"לא יצאו להם עבודות טובות"

ליום הפעילות הגעתי מלא חששות. למרות שאני נוהג לערוך קניות בשוק באופן קבוע, יש משהו מאיים בלהיכנס לאזור שמרגיש כטריטוריה אוטונומית הנשלטת בעוצמה על ידי הסוחרים במקום, על חוקיהם שלהם. כיצד תתקבל חבורת סטודנטים צעירה שזה עתה ירדה מהאולימפוס הטכניוני בסביבה כזו? כיצד יגיבו הסטודנטים למציאות כזאת?

לאחר תדרוך ראשוני החלו הסטודנטים לשוטט בהיסוס באזור. מי לבד ומי בקבוצה. בהתאם להנחיות התרגיל החלו לפעול בדו ממד, וניכר היה שעושים זאת ממרחק בטוח מההתרחשות האנושית, עם מגן בדמות לוח הרישום או המצלמה. אחד הסוחרים במקום היה סקרן לפשר הפעילות, ולאחר ששמע הגיב – "לא יצאו להם עבודות טובות. הם כלל לא מתקשרים עם הסוחרים והקונים".

"בואו לקנות בשוק תלפיות"

איכשהו פעילות הדו ממד נמוגה מהר מהצפוי. היו מי שהמשיכו בפעילות והפתיעו – אחת הבנות שעסקה ברישום עברה להתמקם תחת דוכן בננות, ומיד הפכה לסנסציה בסביבת הדוכן. קבוצות סטודנטים נצפו באתרים שונים ברחבי המתחם כשהם אוספים, מזיזים ומניחים חפצים שונים. עוברים ושבים החלו להגיב. הסוחרים לא נשארו אדישים. פתאום הקרח נשבר. שתי בנות פתחו דוכן חלוקת מים לנכנסים לשוק, שהפך להצלחה מסחררת. את בקבוקי המים סיפק סוחר החמוצים השכן. קבוצה אחרת יצרה מיצב ברחוב וסחפה את סוחר מאכלי הים לתרום את חלקו במיצב. זוג סטודנטים החליט לביים את חתונתם בשוק, שהפכה מיד למסמר הבוקר. אף אחד לא תהה על פשר הטקס – הזוג זכה לאהדה ואהבה ללא תנאי. צוות אחר פצח בשירה ואילתורים סביב המוטיב "בואו לקנות בשוק תלפיות" וסחף לתיפוף על פחי החמוצים עוברים ושבים וסוחרים, וסטודנטית אחרת החליטה למכור את חבריה וזכתה להתעניינות רבה מצד קהל הקונים.

 

סגירת מעגל

בפרוגרמה הרצויה שהכנתי ליום הפעילות הבעתי שאיפה לסיים את יום הפעילות בתערוכת עבודות שתוצג בקומת הכניסה הנטושה של בניין השוק, אליה יוזמנו הקונים והסוחרים. למרבה הצער מסגרת הזמן של הפעילות לא הותירה זמן לכך, וצלצול סוף הסמסטר מנע קיום תערוכה במועד קרוב אחר. ואולם, כל הסטודנטים שהשתתפו בפעילות התכנסו עם המורים להצגת עבודותיהם, שכן הצוותים עבדו במקביל ורובם לא נחשפו לעבודות חבריהם. בכל העבודות ניכרה ההתרגשות מעצם האינטראקציה שנוצרה עם הקהילה המתגוררת, עובדת וקונה במקום.

תוצרים מצולמים

לפניכם סרטון מסכם של הפעילויות בשוק. בסרטון נתעורר לבוקר בשוק, נבקר בקומת המרתף הפעילה בבניין ההיסטורי ונסייר בקומות הנטושות, נחווה יחדיו את יום הפעילות של הסטודנטים ונשתתף בארוחת בוקר שכונתית הנערכת לעיתים בשוק כחלק מהפעילות להעלאת המודעות למקום.

מסקנות מהפעילות

  • ברוח קורסי העיצוב המשוחררים ממגבלות ואילוצים הצליחו הסטודנטים לשבור את המוסכמות ולהפתיע בכמה היבטים. הם לא "ננעלו" על מתכונת התרגיל, וטוב שכך, שכן הם הצליחו להתמזג וליצור בסינרגיה עם קצב השוק וההתרחשויות שבו. למרות שבהתחלה היה חיץ ברור בין הסטודנטים לקהל במקום, החיץ הוסר מהר מהצפוי, והפעולות שהתבצעו יצרו חיכוך יוצא דופן בינם לבין הקהילה בשטח.
  • השוק התברר כמקום שמצליח לקבל הכל, ואפילו באהבה. פעולות מטרידות לכאורה התקבלו בהבנה ובחיוך, וגם אם העלו טרוניות, הן לפחות זכו לתגובה. ניכר כי השוק משווע ליציאה מהשגרה האפורה שאופפת אותו לפחות פיזית. לא בטוח שהדגם הרצוי הוא "בלבסטה" של שוק מחנה יהודה, שכן לשוק תלפיות ייחודיות משלו שראוי למנף.
  • לפעילות מסוג זה חייבת להיות סגירת מעגל. ישנה תחושה שפעילות כזאת במידה מסוימת לוקחת דבר-מה מן המקום, ויש להקפיד ולהחזיר משהו אליו. זו יכולה להיות תערוכה אליה תוזמן הקהילה, זה יכול להיות תוצר שיגרום לפעילות אחרת לטובת קהילת השוק.
  • פעילות מסוג זה חייבת להעשות כתהליך. אם מדובר בפעילות במסגרת אקדמית, רצוי ללוות את השוק במשך סמסטר לפחות, ולפעול עם הקהילה במקום כתהליך מתמשך הנושא פירות, בתדירות של פעם בשבוע לפחות.
  • מחובתה של אקדמיה השואפת לחנך לעשייה תכנונית-סביבתית להמשיך ולפעול בשטח באתרים כמו שוק תלפיות. ישיבה בסטודיו הממוזג והכנת תכניות וחתכים אינה תחליף ליצירת שינוי באמצעות פעילות בשטח – פיזית וקהילתית כאחד.
  • הפעילות לימדה אותנו שבאמצעים פשוטים ביותר, בתקציב מגוחך, ניתן לשפר משמעותית את המראה הפיזי והתנאים במרחב השוק, ולהפוך את המתחם לאטרקטיבי הרבה יותר:
    התקנת ספסלים, הצבת פחי אשפה, מתיחת אלמנטים מעוצבים להצללה, מיקום ברזיות מים, שיפור הנגישות והסדרת נושא החנייה והעצירה.

שוק תלפיות – הלב של חיפה

אם השוק מקבל הכל, באהבה, ומרכזיותו בנוף הארכיטקטוני והעירוני של חיפה אינה מוטלת בספק, עליו להפוך ללב של חיפה.

קראו כאן על מודל הלבבות של השוק.

זה יכול להראות אחרת…

כך נראה היום צומת הרחובות סירקין ולונץ – לב הפעילות במתחם שוק תלפיות.

וכך יכול להראות לב מסחרי חיפאי אורגני על ידי התערבות מינימלית – ריצוף, ספסלים, אמצעי הצללה, במת הופעות. הדמיה: רועי אלמן.

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. בשיר כרכבי, חיפה

    גיא שלום, הגעתי לדף שלך על שוק תלפיות דרך האתר "שביל חיפה" ! האתר מלא מידע ותמונות ונעים לדפדוף, ממנו הגעתי לדף הזה על שוק תלפיות ! אני מסכים איתך : בהשקעה לא גבוהה אפשר להפוך השוק, ולא רק אותו, גם אתרים אחרים בהדר ובעיר ליותר אטרקטיביים !
    כל הכבוד לך על ההשקעה ויישר כח ! בשיר

כתיבת תגובה