משימת תכנון במסגרת לימודי ארכיטקטורה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הנושא – מגורים. האתר – ארבעה מבנים טוריים בשכונת יד-אליהו בתל אביב, בין רחוב לה-גוורדיה לשדרות יד-לבנים, הסמוכים לרצועה ציבורית בה שוכן בית ספר יסודי וחורשה. המטרה – שדרוג המבנים תוך הכפלת שטח הדיור.

יד-אליהו היא שכונה ותיקה ואהובה, המתאפיינת בצפיפות מגורים נמוכה וריבוי שטחים ירוקים. קרבתה לגבעתיים ולמרכז תל אביב מעניקה לה יתרון אורבני לצד סגולותיה הרגועות. יחד עם זאת סובלת השכונה ממחסור בדירות גדולות למשפחות גדלות שמעוניינות להישאר בשכונה, האוכלוסייה מזדקנת, החצרות הנרחבות השייכות לבניינים מוזנחות, והגנים הציבוריים ריקים רוב הזמן בשל ריבוי השטחים הפתוחים יחסית לגודל האוכלוסיה.

מסמך מדיניות שאימצה עיריית תל אביב ממליץ על עיבוי בינוי בשטחים נרחבים בשכונה. במקביל, יש צורך במתן פתרונות דיור לאלה המבקשים לגור בלב מטרופולין תל אביב. על רקע זה הוצגה בפנינו המשימה לטפל במתחם האמור תוך הכפלת שטח הדיור ושיפור איכות המגורים במקום.

מנחה: אדר' גבי נוסבאום >  תומך הוראה: זיו שטיינר > שנה ג'  > סמסטר ב' > תשע"ב.

עקרונות התכנון המוצע

• דפנות חיצוניות – לטובת הציבור והדיירים – שטחים להשכרה למטרות משרדים, חדרי סטודיו, חנויות קטנות ובית קפה קטן. חדרי חוגים בדופן הסמוכה לבית הספר היסודי במקום. מדרחוב המקשר בין דופן המתחם לחורשה.
• דפנות פנימיות לשימוש הדיירים בלבד – תוספת בינוי שיוצרת חלוקה לחצרות שחלקן משותפות לדיירים וחלקן מוצמדות לדירות קרקע, ומקבלות תפקודים שונים כגון חצר לילדים, חצר למבוגרים.
• שבירת הבלוק האורכי ליצירת מעבר פנימי בין המבנים הטוריים ושיפור זרימת אוויר ואפשרויות מבט.
• עיבוי הבינוי בדפנות ולגובה בבינוי מדורג להקטנת תחושת מאסיביות, אפשרות לזרימת אוויר טובה ופתיחות לנוף בקומות הגבוהות.
• שינוי מערכת הגישה והתנועה בבניינים – מארבעה מבנים עם 15 כניסות ו-84 דירות עם מדרגות לשמונה בניינים עם 165 דירות שכולן נגישות.
• תמהיל דירות מגוון – 29 דירות קטנות (32-69 מ"ר) – השכרה ליחידים, זוגות מבוגרים, צעירים; 84 דירות בינוניות (70-100 מ"ר) – שדרוג דירות לדיירי המתחם; 35 דירות גדולות (101-130 מ"ר) – דירות למשפחות; 17 דירות ענקיות (131-184 מ"ר) – דירות מרווחות במיוחד למשפרי דיור.
• בקומות תחתונות גישה לרוב הדירות באמצעות מסדרונות משותפים, פתוחים, המייצרים הזדמנויות מפגש. בקומות העליונות גישה ישירה לדירות מאזור המדרגות-מעלית.
• מגוון חללים ציבוריים לשימוש הדיירים – בקומת הקרקע – חדר רב תכליתי למבוגרים, חדר הכנת שיעורים לילדים, חדר מחשב, חדר כביסה, פעוטון, חדרי אופניים, מפוזרים בקומות – חדרי כביסה נוספים, בקומה עליונה הצופה לנוף – מרחב ובו חללי עבודה שקטים למגוון מטרות הכולל מטבח ופינות ישיבה.
• תוספת קומה תת קרקעית עם מקומות חניה ומחסנים. הקומה מתחת לבניין המזרחי בלבד ולא מתחת לשטח פתוח, כדי לא לפגוע בצמחיה הקיימת ולאפשר התפתחות עצים נוספים בעתיד.

עקרון הניהול המוצע

מניתוח תקדימים עולה, שלא די בהתייחסות פיזית למתחמים שכאלה, אלא יש לתת את הדעת להיבט הארגוני-ניהולי של מתחמי מגורים. אחד התקדימים החיוביים אותו למדנו הוא שכונת מעוז אביב. השכונה מנוהלת באופן שיתופי, דבר המבטיח מחוייבות ומייצר תחושת שייכות מצד הדיירים כלפי שכונתם. המודל המוצע כאן הוא שדרוג של מודל הוועד המשותף ומתבסס על הקמת חברה כלכלית. ההנחה היא שפרויקט באזור כזה המכפיל את שטחי הדיור יהיה רווחי בכל מקרה ליזם. הרעיון הוא שהיזם יהיה גם מחויב להקים חברה כלכלית שהבעלות עליה תתחלק בשלב הראשון בינו לבין הדיירים במתחם. החברה תהיה הבעלים של הדירות הקטנות ושל שטחי המשרדים והמסחר שיתווספו לבינוי, והתשואה מהשכרת נכסים אלה תנותב לטובת תחזוקת המתחם, טיפוחו, והקצאת משאבים לפעילות חברתית-תרבותית לדיירים. תפישה זו משלימה את תפישת תמהיל הדירות המאפשר לסוגי אוכלוסייה שונים לגור יחדיו באותו מתחם. כך, אין כל סיבה שבני גיל הזהב יצאו לגור עם עצמם בדיור מוגן – מוקצה להם כאן מרחב מזמין לשהיה משותפת, בסביבה המוכרת שלהם, והחברה המנהלת יכולה לעזור באספקת שירותים כגון מטפלים, אח/אחות זמינים. במקביל, החברה יכולה לארגן פעילויות וחוגים לילדים. המפגש ביו בני גיל הזהב לילדים חיוני לשני הצדדים, והראשונים פנויים יותר ועשויים לסייע בשמירה על הילדים כשהוריהם בעבודה או בבילוי. בימים אלה נפוצים מאוד חוגי הבית – קבוצה המונה בד"כ 10-20 זוגות, המזמינה מרצה או אומן לערב  תרבות פרטי. זוהי עוד פעילות שיכולה חברת הניהול של המתחם לארגן, להנאת כלל דיירי המתחם – מבוגרים ובני גיל הזהב כאחד.

מבחר תוצרים מתוך פורטפוליו הפרויקט

1 2 ►