בתאריכים 7-8 במאי 2014 פקדה את ארצנו מערכת מזג אוויר סוערת. על אף שאירועי מזג אוויר קיצוניים אינם חריגים לעונות המעבר, בכלל זה לאביב, המערכת הייתה חריגה לחודש מאי: מאז תחילת המדידות בהיקף ארצי לא נרשם גשם בתפרוסת ארצית כה רחבה. כמו כן כמות הגשם היומית במערכת זו, בממוצע מרחבי, היתה הגדולה ביותר שירדה ונמדדה בישראל. בסקירה קצרצרה זו ניכנס קצת לעובי העננים ונתאר את אשר התחולל בשמים במערכת זו והביא, בין השאר, לזרימה היפה ולשיטפון המרהיב בנחל פרס.
הנתונים שיוצגו כאן התקבלו באדיבות מחלקת אקלים בשירות המטאורולוגי הישראלי. יודגש שמדובר בהפקה ראשונית של נתונים בעקבות האירוע שבוצעה במחלקת אקלים בשירות. מפות רשמיות יוצגו בסיכום החודשי שיפרסם השירות באתר האינטרנט שלו.

מאי 2014

כאמור, חודש מאי 2014 שבר כמה שיאים: מראשית המדידות בהיקף ארצי (1920 ואילך) לא אירע גשם בתפרוסת ארצית שפקד את כל התחנות. כמו כן כמות הגשם היומית באירוע 7-8 במאי, בממוצע מרחבי, היא הגדולה ביותר שנמדדה בישראל. ברמה הנקודתית הכמות שירדה בצרעה, 82 מ"מ, היא הכמות היומית השלישית בגודלה שנרשמה במאי בישראל (הגדולה ביותר, 109 מ"מ, ירדה תוך פחות משעתיים בישוב מצפה שליד טבריה במאי 1923).  הכמות החודשית שירדה בממוצע מרחבי בימי הגשם בין ה- 7 ל-12 במאי היא הכמות הגדולה ביותר בחודש מאי מראשית המדידות.

ובנגב…

מיעוט תחנות המדידה במדבר, יחסית לצפיפותן באזורים מיושבים יותר בארץ, מקשה על קבלת תמונה מדויקת של כמות הגשם ותפרוסתו באזור זה, במיוחד במערכות מזג אוויר המתאפיינות בסופות רעמים מקומיות כמו זו שהייתה ב-7-8 במאי. עם זאת, מתוך התחנות הפעילות ניתן לסכם, כי באזור סדום וצפון מזרח הנגב (תחנת ערד) ירדו באירוע כ- 40 מ"מ ומקומית אף יותר. 42 המילימטרים שירדו בסדום במהלך האירוע משתווים לכמות השנתית הממוצעת בתחנה. זהו האירוע הגשום ביותר בדרום ים המלח וצפון מערב הנגב מאז האירוע המשמעותי שהתרחש ב-29 באוקטובר 2004. האירוע ההוא נגרם כתוצאה ממצב סינופטי שונה – "אפיק ים סוף פעיל". היה זה אירוע מקומי יותר אך התאפיין בעוצמות גשם גבוהות, ובמקומות בהם התמקדו התאים, התרחשו שיטפונות הרסניים יותר ביחס לשטפונות מאי 2014. גם הכמות היומית בסדום באותו אירוע היתה קיצונית יותר ועמדה על 74 מ"מ. עוד על האירוע ב-2004 תוכלו לקרוא בגיליון "סביבון" מספר 8. אותו שיטפון היה ככל הנראה זה ששינה סדרי עולם בנחל פרס, כפי שהוצגו במצגת שהשוותה בין נחל פרס בשנת 2004 לנחל פרס בשנת 2007.

אם חשתם שאתם מזיעים באירוע של 7-8 במאי אין זה מקרי – האירוע נגרם בעקבות הסעת לחות מהאזור הטרופי ("גשמי סילון" או "פלומה טרופית") והתפתחות אינדקס סופות רעמים עקב הימצאות אפיק רום בקרבתנו, בכלל זה חדירת אוויר קר יחסית לרום. אינדקס סופות הרעמים לא היה חריג, אך ב"חודשי השוליים", כאשר הטמפרטורות בכל המפלסים חמימות יחסית, כמות האנרגיה ושכיחות סופות הרעמים רבה יותר בהשוואה לאינדקס דומה שמתרחש באמצע החורף.

ובאזור נחל פרס

תמונות מכ"ם העננים של השירות המטאורולוגי מספקות הצצה למה שהתרחש בשמים בצפון מזרח הנגב ובמרחב של אגן הניקוז של נחל פרס. בלילה ולפנות בוקר נראה היטב גשם בתפרוסת רחבה, שהביא לזרימה בכל הנחלים באזור.
הקלטת מכ"ם העננים באדיבות האתר weather2day.co.il

בשעות הצהרים התנקו השמים לחלוטין מעננים באזור, החום והלחות הורגשו היטב, וניתן היה לחשוב שמא המערכת כבר מאחור.

אך בשעות אחר הצהרים שוב התפתחו תאי קומולונימבוס אדירים באזור ובהמשך בערבה, שהמטירו גשם בעוצמות של עשרות מילימטרים לשעה. הנה תמונת מכ"ם העננים מהשעה 15:00 שמראה את ענני הסערה מעל האזור התחום קו לבן ומציג את אגן הניקוז של נחל פרס.

הנה תמונה המסכמת את סך המשקעים שירדו במרחב ביממה של ה-8 במאי, על בסיס תמונות מכ"ם העננים. הגוונים הצהובים מצביעים על כמות יממתית של 20 מ"מ ויותר, לפי הערכת המכ"ם.

 

ומה בכלל היה לנו העונה?

אם נתבונן בעונה כולה נגלה,  שחודש מאי אמנם שיפר את מאזן הגשמים הארצי, אך עדיין בבחינה ארצית השנה הסתיימה עם כ- 75% מכמות הגשם יחסית לממוצע הרב שנתי. כמו כן מתאפיינת העונה בהבדל ניכר בין הצפון, שבחלק מתחנותיו נשברו שיאי יובש, לבין הדרום, שבמרבית האזורים בו הכמויות היו גדולות מהממוצע.  הנה מפה המסכמת את משקעי העונה עד כה:

והנה מפה המציגה את אחוזי המשקעים שירדו יחסית לממוצע הרב-שנתי, ומראה כיצד הצפון היה השנה מקופח למדי, בעוד שהדרום חגג ובגדול:

אחד מאירועי הגשם הרבים שהיו השנה בדרום ההביאו שפע צמחיה לאזור הנחלים הגדולים ומילאו במים את הקניון הלבן המופלא.