מכיכר מלכי ישראל לכיכר רבין – הכיכר ועצרות הזיכרון לאורך השנים

ב-4 בנובמבר 1995 לא הייתי בכיכר מלכי ישראל. עשיתי דברים אחרים ובחצות העירו אותי מהשינה עם הבשורה המרה. בימים שלאחר מכן הגעתי לכיכר בה מצאתי רסיסי אנשים, נרות וכתובות. מאז אני משתדל להגיע לכיכר מדי שנה לעצרת הזיכרון. לא שאני מאמין שהנפת שלטי "שלום" ושירה בציבור עם אביב גפן יחוללו קסם במזרח התיכון ופתאום יהיה פה שווייץ (את פעילותי הציבורית ניתבתי לכיוון אחר – סביבה ותכנון). אלא שהעצרות הן הזדמנות לעצור את שעטת החיים ולשהות, ולו לרגע, במחיצת אנשים רבים נוספים שבסך הכל רוצים לחיות חיים שפויים בישראל. זו הסיבה שהעצרת תמיד היתה ותהייה "פוליטית" – זה לא הבכי על רבין כמו ההזדמנות להעלות על סדר היום ולזעוק לא רק על קיפאון מדיני, אלא גם לצאת נגד אלימות, שחיתות, העדפת אינטרסים, קיטוב חברתי וכלכלי, וסדר עדיפויות לאומי מעוות. "עצרות רבין מאז ועד בכלל" – על התוכן שלהן, אפיון הקהל וכמותו, והשלטים המונפים, הוא נושא מעניין למחקר שעשוי לפתוח צוהר לפן מסוים באקטיביזם הישראלי. בכתבה זו נעשה הצצה מצולמת בלבד, מעין חרכים אל נקודות מסוימות בזמן.

 

2015

2012

2011

הרב מנחם פרומן זצ"ל משלהב את הקהל

תמונות נוספות מעצרת זו כאן.

2010

"כן לשלום לא לאלימות". בשנה זו צילמתי בווידאו – הנה כמה פריימים מתוכו

גוצ'י אשם

2009

2008

2007

שמעון פרס נואם

ו"הבנות נחמה" גונבות את ההצגה עם "מאה אחוז אור"

2006

בשנה זו גנב את ההצגה גשם עז שהחל לרדת ממש עם תום העצרת

2005

עצרת במלאת עשור לרצח. אורח הכבוד היה ביל קלינטון. כאן בתמונה לצד יובל רבין, הילרי קלינטון, שמעון פרס ורון חולדאי (פריימים מתוך צילום וידאו).

מירי אלוני ולצידה שמעון פרס ומשתתפים נוספים ששרו יחד את "שיר השלום" בעצרת ב-1995

2004

2003

2002

2001

(פריימים מתוך צילום וידאו)

שיתוף נוסח 2001

1998

(פריימים מתוך צילום וידאו)

1996

ב-27 בספטמבר 1996, כחודש לפני שמלאה שנה לרצח, הפך מפגש "משמרות השלום" להפגנה זוטא בעקבות התוצאות הקשות של המהומות שהתחוללו אחרי ההכרזה על פתיחת יציאה של מנהרות הכותל לוויה דולורוזה.

1995

הכיכר בימים שלאחר הרצח – נובמבר 1995

ומעניין היכן הילדים האלה – היום

 

סרט "הרוב הלא דומם"

סרט קצרצר המבוסס על צילומים מאירוע בחירות בו השתתף יצחק רבין טרם בחירות 1992, ועל צילומים מהכיכר מהימים שלאחר הרצח. הסרט נערך בספונטניות באמצעים ביתיים, והתגלגל לעורך ומפיק התכנית "מבחן בד" שהופקה בזמנו על ידי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו. הסרט זכה להשתתף בתכנית ה-150 בשנת 1997. לפניכם הראיון עם נחמן שי בו אני מספר על הסרט, והסרט עצמו. פרטים נוספים בדף היוטיוב של הסרט.

קיצורי דרך בסרטון וצפייה בעמוד היוטיוב: תחילת הראיון , תחילת הסרט , המשך הראיון