מבט רב תחומי על העולם

שיפור החיים בשכונת אם המושבות החדשה – תהליך לימודי תכנוני עם תושבים הכולל סדרת סרטונים

em-hamoshavot-hahadasha-air-center לפני מספר חודשים עברו הוריי להתגורר בשכונת אם המושבות החדשה בפתח תקווה (שמה הרשמי "הדר המושבות החדשה”). ההקשר המשפחתי והעובדה שחוגים מקצועיים מתחום התכנון אוהבים להשמיץ את שכונות המגדלים בישראל, סיקרנו אותי לבדוק "הכצעקתה”, ולהניע במידת הצורך תהליך לגיבוש הצעות שיפור. באופן טבעי ניסיתי בשלב ראשון לעניין גורמים מקצועיים ליטול חלק בתהליך, אך משלא גיליתי התלהבות לשיתוף פעולה, החלטתי להגביר את הדגש על עבודה "מלמטה” יחד עם תושבי השכונה. החלטה זו התבררה כמוצלחת במיוחד. היא אפשרה קודם כל לזהות את חוזקות השכונה (שהיו לגביי הפתעה גדולה), לזהות את הבעיות וחומרתן בעיניי התושבים, ולהניע תהליך של לימוד וגיבוש קהילתי. לא פחות חשוב, היא חידדה את התובנה שההיבט המקצועי-תכנוני חשוב אמנם, אבל חשובה בהרבה ההתארגנות השכונתית לפעולה בתוך השכונה ומול הגורמים בעירייה. מתוך תובנה זו צמח תהליך ייחודי. התהליך כלל עד כה: סיורים עם תושבים בשכונה, התעדכנות בנעשה בשכונה באמצעות קבוצת הפייסבוק השכונתית, ביצוע  סקר גישוש אינטרנטי, והכנת סדרה של חמישה סרטונים המופנים לתושבי השכונה לצורך לימוד ומוטיבציה. הסרטונים לוקחים את התושבים צעד אחר צעד בניתוח ממצאי הסקר – החוזקות והבעיות, ומתוכם זיהוי הזדמנויות והצעת רעיונות, תוך כדי הבנת מושגים וכלים בסיסיים מעולם התכנון, יצירת גירוי מחשבתי להעלאת רעיונות נוספים, ומוטיבציה להתארגנות ופעולה. התהליך עד כה ממחיש את היכולת לגבש תובנות תכנוניות בזמן קצר יחסית. בד בבד הוא מאיר את ההבנה, שזהו החלק הקל בתהליך. כעת ניכר הצורך לשים דגש רב על התהליך השכונתי (רתימה של תושבים להתגייס לפעילות, שדרוג צוותי הפעולה והגעה להסכמות בשכונה), התהליך עם העירייה (בנייה מחדש של יחסי אמון ותקשורת מול העירייה ומחלקותיה, שעלו לאחרונה על שרטון מסיבות פוליטיות) וכמובן תרגום הרעיונות לפרויקטים בשטח – יהיו אלה פרויקטים שתושבים יכולים לעשות במרפסותיהם ובחזיתות הבניינים, ובוודאי פרויקטים הנוגעים למרחב הציבורי. אני מדגיש זאת, כי תהליכי תכנון רבים בארץ נשארים ברמת הרעיונות בגלל הקדשת משאבי יתר (שלא לדבר על "מריחת משאבים”) לתכנון, ללא תהליכים המשכיים להטמעה ומימוש בשטח. התהליך ממחיש גם את הצורך העז בפונקציה של תכנון קהילתי לניהול וקידום הפתרונות והדיאלוג בין העירייה לתושבים, ובמיוחד כזה המתבצע על ידי גורם שלישי בלתי תלוי.

פירוט התהליך

סיורים

בשלב הראשון, בסוף ספטמבר, נערכו סיורים בשכונה. נקבעו שני מועדים על מנת לתת לאנשים שתי הזדמנויות להשתתף. ההזמנה הופצה בקבוצת הפייסבוק של תושבי השכונה, וכן בקבוצות פייסבוק העוסקות בתכנון, וכן נשלחה באופן אישי לגורמים מקצועיים שונים.

hadar-hamoshavot-invitation

לסיורים לא הגיעו גורמים מקצועיים נוספים, והשתתפו בהם תושבים מהשכונה, המעורים ביותר בנעשה בה, בכלל זה מנהל המתנ”ס המקומי. הסיורים היו הזדמנות מצוינת לקבל תמונת מצב של בעיות ודוגמאות להן כפי שבאות לידי ביטוי בשטח.

קבוצת הפייסבוק

קבוצת הפייסבוק הסגורה "אם המושבות החדשה” כוללת כמעט 10,000 חברים (השכונה מונה נכון לינואר 2016 17,430 תושבים ב-4,667 משקי בית). לא ברור כמה מתוכם תושבי השכונה בפועל, כך או כך הקבוצה עתירת פעילות ומלבד היבטים קהילתיים יומיומיים שעולים בה, מועלים גם נושאים כבדי משקל הנוגעים למרחב השכונה ועניינים תכנוניים. מעקב שוטף אחרי הדיונים בנושאים אלה היה כלי חשוב נוסף להבנת תמונת המצב השכונתית.

סקר גישוש איכותני

השלב הבא היה עריכת סקר גישוש איכותני. הסקר כלל ארבע שאלות פתוחות: ציינ/י דברים מהם את/ה מרוצה בשכונה ורחובותיה; ציינ/י דברים מהם את/ה לא מרוצה או שמפריעים לך בשכונה ורחובותיה; ציינ/י דברים שחסרים לך בשכונה ורחובותיה; הצעות שיפור. בכוונה נוסחו חלק מהשאלות עם חפיפה ביניהן. הבקשה להשתתפות בסקר פורסמה בקבוצת הפייסבוק של השכונה. תוך יממה התקבלו 188 תשובות לסקר. בתום היממה סגרתי את הסקר לתשובות נוספות, כדי לא ליצור עומס עיבוד גדול מדי. גם כך כמות התשובות שהתקבלה הייתה חסרת תקדים, והספונטניות המאפיינת סקר במתכונת כזו הניבה עושר רב של תשובות.

hadar-hamoshavot-hahadasha-seker

תהליך ניתוח הסקר היה מובנה ויעיל: הכנסת הנושאים שציינו אנשים לטבלת אקסל בזה אחר זה, וספירת הנושאים שהמושגים חוזרים על עצמם (כולל וריאציות). לאחר מכן קובצו הנושאים לקבוצות. נוצרו קבוצות של נושאים חיוביים (ממה מרוצים) וקבוצות של נושאים שליליים (ממה לא מרוצים). כמו כן רוכזו ציטוטים נבחרים, ונערכה רשימה של דברים שהועלו בתשובה לשאלה "מה חסר בשכונה ורחובותיה”.

בתום מספר ימי עבודה התקבלה תמונת מצב מרתקת על השכונה. ההפתעה הגדולה מבחינתי הייתה שתי קבוצות הנושאים המובילות בתשובה לשאלה ” ציינ/י דברים מהם את/ה מרוצה בשכונה ורחובותיה”: האחת – ‘אנשים, חברה וקהילתיות’, השנייה – ‘עירוב שימושים בקרבת הבית’. ממצאים אלה סותרים באופן מוחלט את הדימוי שיש בקרב גורמים מקצועיים לשכונות המגדלים. ‘מרחב ציבורי מזמין’ צוין במקום השלישי, גם כאן, ממצא שעשוי להפתיע מתכננים ציניקנים.  ניתוח הנושאים הנוגעים לבעיות שם במקום הראשון – באופן לא מפתיע – את קבוצת ‘תנועה ותחבורה’.  במקום השני הופיעה קבוצת ‘מרחב ציבורי מזמין’.

תוצאות הסקר מלמדות על תחושת שכנות וקהילתיות משמעותית ביותר בשכונה. הגורמים לכך הם ההומוגניות היחסית של התושבים (משפחות צעירות), ומגוון של מקומות התערות חברתית – לאו דווקא ברחוב, אלא – בגני הילדים ובבתי הספר, בגינות המשחקים, במרכזים המסחריים, ובמרחב הווירטואלי המשלים (פייסבוק, ווטסאפ) – שלא ניתנת די תשומת לב לתרומתו לפן הקהילתי שכונתי. את השכונה משרתים ארבעה מרכזים מסחריים הפזורים בשולי השכונה – האחד גדול יחסית ומשרת גם שכונות סמוכות, ושלושה קטנים יותר. הם כוללים מגוון שימושים ממרכולים ועד קופות חולים, ונגישים בהליכה נוחה מרוב חלקי השכונה. שלא במפתיע, המחסור בחנייה ועומסי התנועה בעיקר ביציאות מהשכונה כיכבו בראש הבעיות המטרידות את התושבים. השכונה נמצאת בפאתי העיר פתח תקווה, מחוברת באמצעות רחובות צרים מדי למערכות הכבישים המרכזיות, תחנת הרכבת קרית אריה רחוקה מדי להליכה ברגל, התחבורה הציבורית משתפרת לאט מדי, ותושבי השכונה, שעובדים במגוון מקומות ברחבי גוש דן, מרגישים נוח להחזיק שני כלי רכב למשק בית. לבסוף, ניתן ללמוד שתושבים מעריכים את התרומה המשמעותית של המרחבים הירוקים בשכונה, ובד בבד מדגישים את המחסור בהם (במקום השני מבין הדברים שמהם אינם מרוצים).

את התוצאות החיוביות של הסקר פרסמתי בקבוצת הפייסבוק של השכונה, בבחינת "אתם מוזמנים לטפוח לעצמכם על השכם”.

אגב – בעקבות תוצאות הסקר, העברתי את אותו סקר בקרב תושבי שכונת פלורנטין בתל אביב. נחשו מה היו שתי קבוצות הנושאים הראשונות מהן מרוצים תושבי שכונת פלורנטין. (על כך בהרחבה בכתבה נפרדת).

תהליך לימודי שיתופי עם תושבי השכונה באמצעות סרטוני וידאו

לאחר ניתוח תוצאות הסקר וגיבוש תובנות נוספות ככל שהמשכתי להתעדכן בנעשה בשכונה דרך קבוצת הפייסבוק,  התלבטתי כיצד להמשיך. התחלתי לחשוב על רעיונות והצעות שיפור, אותן רציתי לחלוק עם התושבים. חששתי שיהיה קשה לשכנע את תושבי השכונה העסוקים להגיע למפגש-הרצאה באולם, ובהתייעצות עם פעילי השכונה שכבר הייתי עמם בקשר הוחלט לנסות דבר חדש – סדרת סרטונים, בהם כל אחד יכול לצפות ולהתעמק מתי שנוח לו.

הסרטונים הם מתודולוגיה חדשנית בתהליך תכנוני קהילתי. באמצעות מדיה זמינה ונוחה, הסרטונים לוקחים צעד אחר צעד את התושבים, ודרך הנושאים שהם עצמם העלו, מלמדים מושגים בסיסיים בתכנון, מציעים רעיונות לפתרונות וממחישים אותם, מגרים להמשך חשיבה, ונותנים מוטיבציה, מתוך הנחה שידע נוסך בטחון, ובטחון נותן מוטיבציה לפעול ולהשפיע – בבחינת העצמה חברתית.

היות שהנושאים שהועלו בסקר לא זרים לשכונות מגדלים אחרות בישראל, הם רלוונטיים ביותר לשכונות רבות בארץ.

להלן הסרטונים ונושאיהם:

חלק א’ – תהליך וחוזקות השכונה

בחלק זה אנחנו מציגים את מטרות התהליך, המשימות והשלבים, ומדברים על חוזקות השכונה לאור תוצאות סקר התושבים.

חלק ב’ – תנועה ותחבורה, שטחים ירוקים ועצים, תברואה ואכיפה

בחלק זה אנו מנתחים את תוצרי סקר תושבי השכונה ומגלים איך אפשר להפוך דברים טעוני שיפור להזדמנויות. אנו עוסקים בארבעה תחומים: תנועה ותחבורה – חניה ועומסי תנועה; מרחבים ירוקים – שטחים ירוקים, צמחיה ועצים; תברואה ואשפה; אכיפה ופיקוח.

חלק ג’ – תכנון, בינוי וחזות

בחלק זה אנו ממשיכים לשוחח על אתגרים שעלו מסקר תושבי השכונה. אני עוסקים בתחומי תכנון, בינוי וחזות. הנושאים בחלק זה: סקירת רקע קצרה בנושא עיצוב עירוני להבנת ההיבטים הפיזיים בשכונה; ניתוח מפת שימושי הקרקע בשכונה לזיהוי בעיות והזדמנויות; היבטי תכנון כלליים הנוגעים לשכונה וסביבותיה, וההזדמנות להשפיע כשהדברים בהתהוות; השראה מהעולם לחזות בניינים ורחובות; חזות השכונה כפועל יוצא ממאפייניה הפיזיים, ואפשרויות "ריכוך” המאסה הבנויה באמצעות צמחיה, אמנות וצבע.

 חלק ד’ – נוחות הליכה וצל, בטיחות בדרך, נוער ובטחון

חלק זה חותם את שלושת החלקים בהם אנחנו עוסקים בדברים הדורשים שיפור בשכונה, מזהים הזדמנויות ומעלים רעיונות. הנושאים בחלק זה: נוחיות הליכה – הצללה – באמצעות עצים ואלמנטים דוממים; בטיחות בדרך – כניסות/יציאות ל/מ חניונים פרטיים דרך המדרכה; רשת השבילים הפנימיים – שיפור מודעות וקישוריות; מתקנים ופעילויות מאתגרים לנוער; ביטחון ורעש.

 חלק ה’ – מה חסר ליד הבית, מבט לעתיד וסיכום התהליך

בחלק זה אנו עוסקים בשאלה נוספת שהייתה בסקר ממנה עולים צרכים נוספים "ליד הבית”, בהם מקומות הקשורים באוכל, מתקני ספורט, ועוד. כמו כן אנו מסכמים את התהליך, בכלל זה חשיבות יצירת בסיס הידע על מנת לייצר בטחון שיביא למוטיבציה לפעולה ושינוי.

מה הלאה?

כפי שציינתי בפתיח ובסרט החמישי, עתה מתחיל החלק המאתגר: חשיפה כמה שיותר גדולה לסרטונים בקרב תושבי השכונה, גיבוש צוותי פעולה סביב גרעינים קיימים, העלאת רעיונות נוספים, תיעדוף נושאים והכנת תכנית פעולה. התגבשות השכונה תראה רצינות מול העירייה, ותאפשר חידוש הדיאלוג עם גורמים בעירייה על בסיס ענייני ומקצועי. במקביל, הועלו כיווני פעולה שונים הנוגעים לא רק למרחב הציבורי, אלא גם לתושבים (התנהגות) ולבניינים הפרטיים (חזות). במגרש זה קל יותר לתושבים לפעול, עם השפעה לא מבוטלת על החיים בשכונה.

סיכום ומסקנות ביניים

המסקנה העיקרית שלי עד כה כאדריכל וגיאוגרף היא, ש”דברים שרואים משם לא רואים מכאן”. מסקנות נוספות מעמידות בספק תזות, דוֹגמוֹת ומחקרים כמותיים של אדריכלים, מתכננים ואנשי אקדמיה; מאירות את הצורך להשקיע יותר משאבים בחינוך הציבור והעצמתו בתחומי התכנון והפעילות לשיפור הסביבה בה הוא חי; מדגישות את הצורך בריכוז משאבים על הטמעה ויישום לעומת התכנון גרידא; והצורך העז בגורם מתכנן-מתווך מקצועי בלתי תלוי לשירות רשויות ותושבים.

תודה מקרב לב לפעילים באם המושבות איתם אני עובד: רן סידון, יאיר עופר, יוסי זיגדון, אוריאל פרייזר

פרסם תגובה חדשה

כתובת המייל שלך לא מפורסמת או מועברת לגורם זר. שדות חובה מסומנים ב-*

*
*

התגיות הבאות מותרות בתגובה: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

  • שביל חיפה

    שביל חיפה חיפה כפי שלא הכרתם אותה - שביל חיפה - מסלול הליכה מעגלי
    של 70 קילומטר בנוף העירוני המגוון בעולם
    כניסה לאתר
  • נושאים נבחרים

  • הצטרפות לרשימת התפוצה



     

  • הרצאות גיאוגרפיות – מצגות מסע

    רגעי מסע, צילומים, פרשנויות וסיפורים על מקומות מתמזגים לחווייה יחודית במפגש חוג בית, בעבודה, באירוע תרבות...
    למידע נוסף
  • לרכישת הספר יומן סין

    יומן סין
    ספר מסע יוצא דופן אל סין ועולם המסעות... לאתר הספר "יומן סין" הנחה מיוחדת לרוכשים באינטרנט:
    לרכישה מקוונת של הספר
  • הודו ונפאל

    הודו ונפאל אלפים גילו מחדש את תת היבשת ההודית בעזרת מדריך "הודו ונפאל". מה אתכם?

    רכישה טלפונית: "ידיעות ספרים" 03-7683333 מה יש בספר? הסיפור שמאחורי הספר רכישה מקוונת
  • פרויקט המצגות

    "מדיום המגדיר מחדש חוויית נוף וסביבה אמצעית אך אינטימית וסוחף רבבות מעריצים בארץ ובעולם..."
    הסיפור שמאחורי המצגות לכל המצגות
  • סיסמת היום מבית גיא

  • התעדכנו בפייסבוק

    Guy Shachar on Facebook