גיא שחר » הודו ונפאל

סאנגה, 15 שנים אחרי - ביקור חוזר בטרק אראונד אנאפורנה

admin — Wed, 28 Dec 2011 09:10:10 +0000

באביב 1996 יצאתי לטרק "אראונד אנאפורנה” בנפאל. הייתה זו אחת מחוויות הטיול המשובחות שהיו לי, 24 ימים של טיול בנופים טבעיים ואנושיים מופלאים. בסתיו 2011 חזרתי לחלק מהמסלול, וגיליתי שהאזור עבר פיתוח תיירותי יוצא דופן. הזכרונות המתוקים מהטיול ההוא נמוגו מיד עם המפגש עם עדרי התיירים, הפרדות, הסבלים, כפרי הגסטהאוסים והכביש הנפרץ במצוקים.

במהלך הטיול האחרון נשאתי עמי תצלומים מ-1996, והראיתי אותם לתושבים בכפרים שעברתי בדרך. מהכפר סאנגה (Syange) היו לי מספר תצלומים שסיקרנו עד מאוד את תושבי המקום. עד מהרה הם החלו לזהות קרובי משפחה, מכרים ושכנים, והובילו אותי למפגשים מעניינים. מעניין לא פחות היה להשוות אחד לאחד תצלום מ-1996 מול תצלום מ-2011. החוויות מוצגות לפניכם בסרט "סאנגה, 15 שנים אחרי”.

נופי לדאק - מצגת פנורמית

admin — Sat, 17 Oct 2009 22:20:03 +0000

לדאק – "ארץ מעברי ההרים”, הוא אחד האזורים המרתקים בהודו ובעולם בכלל. בצל הגשם שיוצרים הרי ההימלאיה שוכנת ממלכה בודהיסטית עתיקה בלב אזור שגובהו מעל 3500 מטר, בו נוף ההרים הדרמטי והצבעוני מעוטר בשלג. התרבות הטיבטית שולטת כאן ובאה לידי ביטוי בכפרים ובמנזרים (”גומפות”). נהר האינדוס הוא עורק החיים, והתרבות והנוף מהווים מגנט מהפנט למטיילים. הנופים של לדאק נראים ומצטלמים היטב כפנורמות רחבות, וזה נושא המצגת שלפניכם.

המצגת כוללת כיתוב עברית-אנגלית. להורדת המצגת הקישו כאן. מומלץ לשמור המצגת לפני פתיחתה

תמונות מהמצגת וכאלה שלא נכנסו למצגת:

הומאז' לדאבה

admin — Mon, 12 Oct 2009 20:24:30 +0000

בטיול האחרון בהודו לא יכולתי להתחמק ממראות ומטעמי ה”דאבות” שבדרך. "דאבה” (Dhaba) היא מסעדה הודית מקומית. במסגרת ההומור הטיולי לא יכולתי שלא להיזכר בהקשר זה ביצירה "תמונה” של יצחק קלפטר ודני סנדרסון, בביצוע יעל לוי, היצירה הידועה יותר בכינוי "שיר הדאבה”…
קבלו וידאו קליפ אלטרנטיבי ל”תמונה” ובו שיעור קצרצר בהילכות ה”דאבות” בהודו. אוסף התמונות בקליפ מופיע בגלריה בהמשך.

מבחר תמונות של "דאבות” -- צפון הודו

קאלפה - שלווה בממלכת התפוחים של צפון הודו

admin — Sat, 10 Oct 2009 11:20:37 +0000

הביקור בקאלפה לא יכול היה להתחיל רע יותר -
נסיעה ארוכה ב”ג’יפ” מהעיירה קאזה בחבל ספיטי אל הכפר קאלפה אשר בחבל קינור נמשכה מעל 10 שעות והסתיימה אחרי חצות בכפר חשוך, שנם שנת לילה נעימה. מעט המלונות מלאים עד אפס מקום בתיירים בנגאלים, ואני "נזרק לכלבים”, תרתי משמע, להיות הומלס לראשונה במסכת טיוליי.
ובכל זאת, משהו באווירה בכפר גורם לתחושה חיובית, המאפשרת להעביר את השעות המרגיזות שרוע אי שם, עד הזריחה.

ואיזו זריחה…

או אז, התחושה שלי התאמתה… יש משהו יוצא דופן בסמטאות הציוריות ובתי העץ של הכפר, על רקע הנוף ההררי המשכר

ואפילו זכיתי בחדר ענק במחיר כמעט סימלי כפיצוי:

הבוקר מגיע, והכפר מתעורר לחיים. תושבי הכפר בני חבל קינור חובשים כובעים עם פס ירוק המעיד על מקום מוצאם

והתלמידות, כרגיל בהודו, לבושות במיטב המדים בדרך לבית הספר, גם באזור נידח שכזה:

ארכיטקטורת הבתים בכפר ייחודית. סביב בסיס הבית המרובע נבנות מרפסות עץ מעוטרות

שחלקן נתמכות בצורה אסתטית במיוחד

סגנון זה בא לידי ביטוי גם בקומפלקס המקדשים המיוחד בכפר, המוקדשים לאלים הינדים וטיבטים גם יחד, ביטוי לעושר האמונות באזור

אבל גולת הכותרת בקאלפה היא מטעי התפוחים. בחודש ספטמבר עמוסים העצים לעייפה פרי משובח בצבעי סגול-ארגמן, והריחות מדהימים.

תעשיית התפוחים בצפון הודו ובחבל קינור בכלל היא מקור הכנסה מצוין, ומגדלי התפוחים נחשבים עשירים בקנה מידה הודי. מגדלי הפלפלים בערבה הם מגדלי התפוחים של קינור… עד כדי כך, שנמסר לי שבעלי הבתים לא ישושו לתת לי לטעום מתפוחיהם, בשל ערכם הרב כל כך.

ובכל זאת, הנה אני מזהה סשן מיון ואריזה של תפוחים באחד המטעים

קצת מחוות ידידות, והבחור האחראי במקום נאות לספק הסברים. השנה מחיר התפוחים גבוה, ועל ארגז של 30-35 קילו אפשר לקבל 2000 רופי בדלהי. 60 רופי לקילו זה מחיר גבוה אף בקנה מידה מערבי, מכאן תוכלו לשער עד כמה המחיר גבוה במונחים הודיים. ובכל זאת אני זוכה לטעום את אחד התפוחים… ובכן – יש הצדקה למחיר ! טעם גן עדן…

אני צועד חזרה לכיוון מרכז הכפר, כשבחורה חביבה מזמינה אותי להתכבד ב… ענבים. משובחים…

טיטוּ עובדת בשדה התעופה בדלהי בשירות הלקוחות של "אייר אינדיה”, אבל נהנית יותר כשהיא מגיעה מדי פעם הביתה לכפר לעבוד בעבודות השדה.
אחרי שמאכילים אותי ענבים, אגוזים ותפוחים יקרי ערך, אני מרגיש צורך לגמול בסיוע בעבודות הבית.

היום מפרידים אפונה מהתרמילים והעבודה נעשית לגמרי ידנית. ויחד עם זאת, יש משהו מופלא ומגבש בכך שכל בני המשפחה יושבים שעות זה לצד זה ומשוחחים על כל דבר שבעולם בזמן ביצוע העבודה החקלאית. ועל הנוף ברקע כבר דיברנו?

סנג’אי, אח של טיטו, מביא משקפת, ואנחנו משקיפים על פסגת הקינור-קאילאש, שמתנשאת לגובה של 6050 מטר מול הכפר. ברכס ישנו סלע בולט המכונה "שיבלינג” – שכן דומה ל”שיבא לינגאם” המסמל את האל שיבא.

אחרי הצהרים אני נפרד מהמשפחה בעצב. העברנו שעות מהנות, ורק לפני הפרידה למדתי שאבי המשפחה נפטר בעקבות שתיה מוגזמת של אלכוהול.

בדרך חזרה בנות עשירי הכפר נהנות ממכרה הזהב המקומי ומדגמנות פוזות למצלמה

לאורך הדרך ממתינים כבר ארגזי התפוחים להעמסה על המשאיות בדרכם לדלהי.

גם אני מתחיל מחר לעשות את דרכי דרומה, לכיוון דלהי.

בשעות הערב נשמע קול תזמורת, ועשרות אנשים שמחים עושים דרכם לכיוון אחד הבתים. על מה המהומה?

הבחורצ’יק שבתמונה פורש מעבודתו, והערב מציינים ברוב הדר ופאר את "חגיגת הפרישה” שלו. זה מנהג יאה !

דלהי 2009 - אותה הגברת בשינוי אדרת?

admin — Tue, 06 Oct 2009 10:12:28 +0000

עברו כמה שנים מאז הייתי בפעם האחרונה בדלהי, ולמרות שזו לא הפעם הראשונה, "שוֹק דלהי” הכה בי שוב… אחרי התפוגגות ענני הסערה התברר שעל פני השטח דלהי היא אותה דלהי. ואולם, התבוננות מדוקדקת יותר בעיר המרתקת הזאת מגלה, שמשהו קורה בעיר…

(שימו לב: לחיצה על כל תמונה תפתח אותה בגדול ותאפשר דפדוף בכל תמונות הכתבה)

קבלת פנים במיין באזאר

קבלת הפנים לתיירים הבאים בשערי ה”מיין באזאר” – אזור התרמילאים שעל קו התפר בין ניו ל-אולד דלהי, מקבלת הפעם משמעות מילולית:

מיד בהמשך ישנה מזכרת לימים סוערים יותר, ופרה אחת מתלבטת:

העומס החזותי באזור קיבל תוספת סלולרית משמעותית:

אם נתעלם מהבלגן שמסביב, נהנה משפע המוצרים בחנויות ובדוכנים. אחרי הכל, זה "מיין באזאר”:

והנה גם אחד הפסלים ההינדואים לובש ארשת חדשה:

מתי שלא מגיעים למיין באזאר, עושים בו תיקונים. התשתית רעועה ודורשת תחזוקה מתמדת

העיר דלהי עוברת בימים אלה מתיחת פנים. בשנה הבאה תארח העיר את משחקי ה-Commonwealth ופרנסי העיר לחוצים – העיר צריכה להיות ערוכה ומסודרת. יודעי דבר מספרים, שהמאמצים לא יפסחו גם על שכונת "פאהאר גאנג’” בה ממוקם ה”מיין באזאר”. השלטונות החלו לאכוף חוקי בניה, וישנה שמועה ה”מיין באזאר” יעבור אף הוא שיפוץ מקיף. האמנם ישנה כך הרחוב את פניו?

מאחורי הקלעים – חיים בפאהאר גאנג’

החלטתי הפעם לצאת מה”טרק” הרגיל לאורך המיין באזאר מתחנת הרכבת ניו דלהילעבר גסט האוס "הארי ראמה”, ולחמוק לרחובות הצדדיים. בשכונה חיי רחוב תוססים, במיוחד בימי שלהי עונת המונסונים הלחה והדביקה.

מירוץ המטרו

בשנים האחרונות מתהדרת דלהי בחידוש תחבורתי משמעותי. מערכת המטרו החדשה של דלהי כמעט נחבאת אל הכלים, אך מי שמשתמש בה מגלה עולם ומלואו. חלקו תת קרקעי ורובו בגשרי בטון עיליים. המטרו נבנה בזמן שיא של כמה שנים בודדות, והמערכת מתרחבת בהתמדה.

בתחנות המרכזיות, כמו למשל זו שתחת כיכר ה”קונאט פלייס”, סדרנים מכוונים את תנועת הנוסעים

ובקרונות הממוזגים אווירת "חו”ל”…

כאשר יוצאים לפרברים מטפסת הרכבת אל מעל מפלס הרחובות

דרך מצוינת לראות את העיר שמחוץ ל”מסלול התיירים” – המראה לא תמיד מלבב.

תרומה משמעותית, לפחות לתיירים, תהא כאשר יושלם קו המטרו לשדה התעופה. עם התקרבות משחקי ה-Commonwealth ההודים במירוץ נגד הזמן להשלים את הקו, אבל נראה שהעבודה עוד רבה במיוחד…

איכות הסביבה ואיכות החיים

למרות הגידול העצום בכמות כלי הרכב בהודו ובכלל ובעריה הגדולות בפרט, ניתן לחוש בשיפור באיכות האוויר בדלהי. אחת הסיבות לכך היא שהריקשות הממונעות עברו לשימוש בגז במקום בבנזין.

תחנות אוטובוס נאות צצות ברחבי ניו דלהי באדיבות חברת JCDecaux המפיצה ניחוחותיה גם בתל אביב.

ההודים מנסים גם להילחם בזיהום הנגרם משקיות פלסטיק:

כפי שניתן לראות בתמונה לעיל לא כולם מפנימים. לעומת זאת ישנם בסיסי צבא בהודו שבכניסה אליהם ישנם שלטים מאירי עיניים האוסרים הכנסת שקיות פלסטיק. שם מן הסתם נאכף האיסור בקפידה על-ידי רס”ר הבסיס.

בעייה קשה בהודו בשנים האחרונות היא הפלת עוברים ממין נקבה. עקב המסורת ההודית, מעדיפים הורים להביא לעולם עולל ממין זכר. טכנולוגיות האולטרא-סאונד שהפכו זמינות בכל מקום מאפשרות לגלות את מין העובר בקלות והדרך להפלה – קצרה היא. השילטונות מנסים להילחם בתופעה, בין השאר במאמצי הסברה:

הישן והטוב

אי אפשר לבקר בדלהי מבלי לבקר בכמה מנכסי צאן הברזל שלה, ואני לא מתכוון ל”Red Fort” או למגדל הקוטאב מינאר.

חובבי מוצרי החלב ישמחו לגלות שהמילקשקים המשובחים ב-Keventers אשר בקונאט פלייס עדיין זמינים וטעימים, וכרגיל מתגודדים במקום במשך כל שעות הפעילות עשרות שתייני מילקשייק

לא רחוק משם מוגש הטאלי המשובח שמסעדה הצמחונית English Dairy שאמנם אינו טעים כמו טאלי בDhaba נידחת על אם הדרך, אך בהחלט מספק את הסחורה:

בחנות הספרים

בחנות הספרים של Bittoo במיין באזאר מוכרים את הספר "הודו ונפאל” בגרסתו המשומשת. אני מספר לביטו שאני המחבר, והוא עושה פרצוף של "בחיאת אבוכ”, אז אני מראה לו את התמונה בעטיפה האחורית שבה אני מצולם עם אבוכ, ופניו לובשים ארשת של כבוד…

אחרי שוך ההתלהבות מוענק לו במתנה הספר "יומן סין”, הספר שאף ספריה, בוודאי במיין באזאר בהודו, אינה שלמה בלעדיו.

איסמייל! - סיפורה של הגיה

admin — Sun, 30 Jul 2006 19:39:24 +0000

אחת מהדרכים לחלק את העמים בעולם היא לאלה שיכולים להגות ס’ עם שווא בראש מילה ולאלה שלא. דוברי אנגלית למשל ניחנו ביכולת המופלאה להגות מילים כמו School ו-Stadium, מה שלא כל כך הצליח לדוברי תורכית למשל, שנאלצו להפוך את Stadium לאיצטדיון. בטיול הראשון במזרח התברר די מהר שגם הנפאלים לוקים במום הזה, ובמשך הטיול נוצרה כבר ציפיה לראות לאיזה עוד מילים שלא חשבנו עליהם מוסיפים הנפאלים את "אי” העזר בראש מילה.

אז ביקרנו ב”איסקול” וחיכינו לאוטובוס ב”באס איסטופ” ובמסעדה הציעו לנו לשתות "איספרייט”, ובשלב מסוים הגענו למסקנה שאין סיכוי שיפתיעו אותנו עם מילת ס’ עם שווא שאנחנו לא מכירים. הימים ימי הטרקינג פרמיט העליזים, ויום אחד הלכתי לצלם תמונות הפספורט הכי טוב בעולם באותו זמן, שעמד לרשות המבקרים בכניסה למשרד האימיגרישן. הוא הושיב אותי מול הקיר, נטל את כלי העבודה שלו ואז ירה לעברי בלי התרעה מוקדמת "איסמייל!!!”. לא הצלחתי לשחזר מאז חיוך כל כך מאושר.

שלושת הגרסאות של אותו צלם לפניכם, כשהאחרונה שבהן משודרגת באמצעות ה”איסמייל”.

* הקטע לקוח מהטיוטה הראשונה של הספר "יומן סין”, ונחתך החוצה בעריכה.

גלויות ממרכז הודו - האמפי - מצגת

admin — Sun, 19 Jun 2005 20:30:46 +0000

נבקר באחד המקומות הקסומים של הודו – האמפי – הבירה העתיקה של אימפריית ויג’איאנאגאר, הזרועה עשרות מונומנטים ומקדשים מיוחדים, ונוף סלעי מכשף.

גרסה עברית. להורדת המצגת הקישו כאן. מומלץ לשמור את הקובץ לפני הפתיחה.

גלויות ממרכז הודו - גואה - מצגת

admin — Sun, 19 Jun 2005 20:26:21 +0000

נתור את חופיה וכנסיותיה של גואה ונפגוש כמה חוגגי הולי בדרך…

גרסה עברית. להורדת המצגת הקישו כאן. מומלץ לשמור את הקובץ לפני הפתיחה.

גלויות ממרכז הודו - מהרשטרה - מצגת

admin — Sun, 19 Jun 2005 20:20:22 +0000

נצא לפונה, דאולטאבד, אלורה ואורנגאבד ונבקר במצודה מופלאה,
מקדשים מיוחדים, מערות חצובות בסלע ובמוניומנט שנראה כמעט כמו הטאג’ מאהאל…

גרסה עברית. להורדת המצגת הקישו כאן. מומלץ לשמור את הקובץ לפני הפתיחה.

"הודו ונפאל" - תמונות מהספר

admin — Tue, 20 May 2003 12:04:02 +0000

לכבוד צאתו לאור של הספר מדריך "הודו ונפאל” בהוצאת "ידיעות אחרונות”, קבלו מצגת ובה מבחר תמונות מהספר.

להורדת המצגת הקישו כאן. מומלץ לשמור את הקובץ לפני הפתיחה.