בסין הענקית אפשר לשוטט חודשים ארוכים, שכן ממדיה העצומים והגיוון הגדול בנוף מספקים שפע של אטרקציות.

מסלול

הטיול הקלאסי בסין נערך במסלול שמזכיר קצת את האות C: מביגי’נג מערבה, דרומה ומזרחה וסיום בהונג קונג או וייטנאם, או בכיוון הפוך – מהונג קונג/וייטנאם מערבה, צפונה ואז מזרחה לכיוון הבירה.
נסקור את האתרים העיקריים עפ”י המסלול המתחיל בבייג’ינג.

בייג’ינג היא עיר מעניינת, אשר כמו כל הערים הגדולות בסין עוברת תהליכי פיתוח מואצים, במיוחד לקראת האולימפיאדה המתרגשת עלינו בשנת 2008. אזור כיכר טייננמן ו”העיר האסורה” מעניינים לשוטטות, אך הכיף הגדול בעיר הוא "ללכת לאיבוד” בסמטאות ה”כפריות” (”הוּטוֹנג"). מביג’ינג אפשר לצאת לביקור באחד מקטעי החומה הסינית הגדולה שנשתמרו, והמשובח שבהם הוא המקטע מג’ינשנלינג לסימאטאי שאפשר ממש לצעוד עליו.

מבייג’ינג ננוע מערבה לכיוון העיר העתיקה פּינְגיָאו וממנה לעיר הגדולה שיאָן, שבליבה עיר עתיקה ולא הרחק ממנה שוכן אחד האתרים הארכיאולוגיים המרשימים בסין, בו מצטופפים פסלי חיילי הטרה-קוטה.

משם נמשיך לפרובינצית סיצ’ואן ובירתה צ’נגדו. בצ’נגדו לא נפספס את הביקור בחוות דובי הפנדה הנתונים בסכנת הכחדה, ואת הטיולים לבודהא הענק בלשאן ולקומפלקס המקדשים המתנוססים על ההר אֶמֶישאן. מערב סיצ’ואן מיושב ע”י אוכלוסייה טיבטית – המסע לקַנדינג וממנה לליטנג על גבול טיבט הוא חוויה נהדרת, במיוחד בראשית חודש אוגוסט, עת מתקיים בליטנג פסטיבל מרהיב של ריקודים ורכיבה על סוסים.

מליטנג אפשר לנסוע בדרכים מרהיבות בכיוון כללי דרומה לכיוון דאוצֵ’נג, ממנה אפשר לצאת לטרק קצר ומרהיב בשמורת יאדינג. המשך הדרך יוביל אתכם לפרובינצית יוּנאן ולעיר הצומחת זונגדיאן שבה מנזר טיבטי גדול. דרומה משם תפגשו את נהר היאנגצה, אשר מתחתר בקניון מרשים ויוצר את "ערוץ דילוג הנמר", בו ניתן לערוך טרק של יומיים-שלושה דרך כפרים חביבים ונוף מרהיב. נקודת המוצא להליכה היא העיירה המעצבנת צ’יאוּטוֹ.

הדרך דרומה תוביל אתכם לליג’יאנג, המתהדרת בעיר עתיקה ומיוחדת, שסימטאותיה מרוצפות אבן, מקושטות תעלות מים, ועמוסות לעייפה בגדודי תיירים סיניים. היעד הבא הוא דאלי, בסיס מצוין לשוטטות סביב האגם הגדול שלחופיו היא שוכנת, ו/או לטיולים ברכס ההרים שמתנוסס מעליה. בירת יונאן היא העיר הנעימה קוּנמינג, המציעה מקדשים מעניינים וטיול יום/יומיים יפה ל”יער האבנים” – אתר ובו תופעות קארסט שיצרו צורות דרמטיות בסלעים.

דרום-מערב פרובינציית יונאן מאופיין בקבוצות אתניות מעניינות שנדחקו לאזור זה לפני שנים רבות ע”י הסינים ה”חאנים” (קבוצות אלה מאכלסות גם את אזורי צפון וייטנאם, לאוס, תאילנד ובורמה). אחד האזורים המעניינים לביקור בהקשר זה הוא חבל שישוּאנְגבָּאנָה הגובל עם לאוס.

מקונמינג תוכלו לנוע מזרחה לגווילין ולכפר הציורי יאנגשו, השוכנים בלב אזור נופי מרשים – אין ספור הרים חרוטיים שנוצרו כתוצאה מפעילות בליה מואצת.

משם תוכלו להמשיך דרומה לכיוון וייטנאם, מזרחה לכיוון הונג קונג, או צפון מזרחה לכיוון שנגחאי – ה”ניו יורק” של סין.

אם זמנכם בידכם תוכלו להוסיף כמה אופציות טיול בין שיאן לצ’נגדו. האחת – שייט של יומיים-שלושה על נהר היאנגצֶה, המתחיל בעיר צ’ונגצ’ינג. השניה – מסלול העובר דרך המנזר הטיבטי המעניין בשיאחֶה, העיירה המקסימה לַנגמוּסי בה תוכלו לנוח ולטייל בנוף הרים נהדר, והעיירה סוֹנגפַּן בה תוכלו לצאת לטרק רכובים על סוסים.

ואם יש לכם ממש הרבה זמן, ואתם בעונה המתאימה (קרי – לא בחורף), תוכלו לתור את האזורים המערביים המרוחקים של סין: פרובינציית שינג’יאנג – המשלבת נוף מדברי דרמטי ואוכלוסייה של אויגורים – מוסלמים ממוצא תורכי, שם עוברת גם "דרך המשי”, וכמובן ביקור בטיבט – טיול גדול ומרשים בפני עצמו.

כניסות ויציאות

מעברי גבול יבשתיים מסין ואליה: וייטנאם, לאוס, בורמה (רק יציאה מסין לבורמה), נפאל (נפאל-טיבט. המעבר נסגר לעיתים בשל "קריזות” של הסינים), קירגיסטאן, קזחסטאן, מונגוליה, רוסיה, הונג קונג.

השערים האוויריים הנוחים לסין וממנה הם: בייג’ינג, שנגחאי, הונג קונג וקונמינג. טיסות ישירות מישראל יש לבייג’ינג ולהונג קונג, אך הן לא זולות. זכרו שהונג קונג היא אמנם חלק מסין, אך בשל מעמדה המיוחד ישראלים אינם נדרשים להוציא מראש ויזה להונג קונג, ומקבלים אשרה בת 30 יום בכניסה. בהונג קונג נוח וזול להנפיק את הויזה לסין. בנגקוק מקושרת היטב באין ספור טיסות לא יקרות לכל השערים האוויריים שהוזכרו.

מידע כללי

קהל היעד

כולם.

עונה

שתי עונות מומלצות: סתו (מאמצע אוקטובר ועד נובמבר) ואביב (ממרץ ועד מאי). החורף ברוב האזורים בסין קר עד מאוד, ואילו הקיץ חם, לח וגשום.

זמן נדרש

רצוי להקדיש לפחות שלושה שבועות.

ויזה

מנפיקים בשגרירות סין בתל אביב. ניתן להוציא גם במדינות אחרות במזרח, ונוח במיוחד להוציא בהונג-קונג.

עלויות

כ-20 דולר ליום.

אוכל

הסינים מקפיצים על ה”וּוֹק” כל מה שרק אפשר. רובנו נסתפק בתבשילי הירקות והבשר, המוגשים כמובן עם אורז, ונאכלים עם ה”צ’ופּ סטיקס” האלמותיים. עוד מומלצים כיסוני הבצק המאודים למיניהם, ממולאים בכל טוב – ירקות, בשר ושילובים שלהם. בבייג’ינג אין לוותר על ה”פֶּקין דאק” המדהים. לערים הגדולות ו/או המתויירות זולגים אט אט המאכלים המערביים – במסעדות ובמרכולים.

בריאות

יש להתחסן לפני הנסיעה בהתאם להוראות לשכות הבריאות. בררו גם מה סטטוס המלריה באזורים המועדים. מים כדאי לקנות בבקבוקים והם ניתנים להשגה בכל מקום. בערים הגדולות ישנם בתי חולים ומרפאות ברמה גבוהה, ואת התרופות הכי טובות תוכלו להשיג מרופא סיני שרוקח אותן מצמחי מרפא.

קניות

הכל, לא תמיד בזול, אבל כמעט תמיד באיכות מפוקפקת. בהמשך לנאמר בפרק "קניות”, שווה להתמקד בחפצי אמנות – מצויירים ומפוסלים, ובמיוחד באמנות טיבטית.

המקומיים

כבר לא יורקים כמו פעם (”תודות” למגפת הסארס שבעטייה נחקק חוק שאוסר יריקה בפומבי), אבל מעשנים ללא הרף ואף גסים למדי. צריך הרבה סבלנות כדי להתמודד עם קשיי השפה וההבנה של הסינים. המשכילים – עולם אחר – הם יצאו מגדרם לשוחח אתכם ולהחליף חוויות.
והמיעוטים שבמערב סין הם חוויה אנושית מקסימה.

שפה

לא להבהל. בהתחלה הכל באמת "יראה כמו סינית”, וזה לא ישתנה במהלך הטיול, אלא אם כן תתפתו ללכת ללמוד סינית – משימה תובענית למדי אך חיונית בראייה ארוכת-טווח. בינתיים תוכלו להסתפק באחזקת שיחון סיני – אביזר שימושי עד מאוד. במקביל כדאי להתכונן לשעת משבר שבה ילך השיחון לאיבוד או ייגנב ע”י סיני שמשתוקק ללמוד אנגלית, ועל כן ראוי לזכור לפחות מילה אחת חשובה – "ציר סוּוֹר” – שפירושה – שירותים. מילה זו תהא שימושית מאוד בנסיעות אוטובוס ארוכות, שכן לנהגי האוטובוס הסינים שלפוחיות שתן מפלדה, והנוסעים המקומיים מאוד ביישנים.

מידע נוסף על סין באתר הרשמי של הספר "יומן סין”