יפן

לטייל ביפן? השתגעתם? צריך לשדוד בנק בשביל זה!
האמת – יפן מאד יקרה, אבל אם הגעתם אליה (למשל בענייני עבודה) מומלץ מאוד לטייל בה, אפילו טיול קצר.
יפן היא שילוב מהמם של מסורתי ומודרני, מקדשים, טקסים ופסטיבלים עתיקים בצד טכנולוגיה חדישה ותרבות צריכה מטורפת, וזה מה שהופך אותה למרתקת.

את יפן המסורתית – מה ששרד ממנה אחרי שריפות, רעידות אדמה ומלחמת העולם השניה (ושרד לא מעט) – ניתן לראות בבירות העתיקות שלה – קמקורה (ליד טוקיו), נארה ובעיקר קיוטו. האחרונה היא בגדר חובה – המקדשים והגנים שסביבם יפים מכדי לתאר אותם בכתב. מומלץ לבקר גם בניקו (שעתיים צפונה מטוקיו), שבה קומפלקס מרשים של מקדשים בתוך יער, ובהימג’י (ממערב לאוסקה), שבה טירת עץ ענקית ולבנה. ערים מעניינות נוספות הן טקאיימה וקנזווה – שתיהן במרכז המדינה. תמצאו שם בתי גיישות וסמוראים, וגם מפעלים קטנים, מסורתיים, לכל דבר – מנייר ועד יין אורז (סאקה). ביפן רבים הפסטיבלים, ורצוי להתחשב בהם בתכנון הטיול. יש לזכור שביפן כמעט ואין תיירות חוץ, כך ששום פסטיבל אינו הצגה לתיירים – הכל אמיתי, מיוחד, מרהיב ומרנין. עוד יש לתת את הדעת, שהמקדשים, הן בודהיסטיים והן שינטואיסטיים, חוזרים על עצמם במידה מסויימת.

את יפן המודרנית ניתן לחוות בערים הגדולות, בעיקר טוקיו ואוסקה. רכבות סופר-מהירות, אולמות משחקים ומציאות וירטואלית, חנויות המוכרות חפצים משונים לבית, רבי קומות כל-כולם פאבים, סופרמרקטים בהם מוכרים מלון במאה דולר וסטייק במאתיים דולר… וזהו רק חלק מהרשימה. באוסקה יש גם אקווריום מדהים.
מרכיב חשוב בתרבות הפנאי היפנית הוא הרחצה והבילוי במעיינות חמים (אונסן) – רצוי לבלות לילה במקום כזה, במלון מסורתי (ריוקן). יש גם ריוקנים זולים (במונחי יפן…): 30 – 40 דולר ללילה.

צד אחר של יפן המודרנית הוא הירושימה – מבקרים במוזיאון הפצצה וב”פארק השלום” שסביבו, ואת החוויה מרגיעים בשיט לאי הסמוך מיאה-ג’ימה.

קהל היעד

כולם.

עונה

אפריל עד נובמבר. אפריל מומלץ מאד – הדובדבן פורח ויש הרבה פסטיבלים. גם אוקטובר-נובמבר מומלצים (שלכת).

זמן נדרש

תלוי בתקציב…

ויזה

ניתנת בכניסה ל- 90 יום, אם תצליחו להיכנס…
ריבוי הישראלים העובדים (ולפעמים גם פושעים) ביפן באופן לא חוקי עושה את שלו. כדי להבטיח את הכניסה ליפן יש להקפיד על הופעה נקיה ומסודרת, להגיע בחברת תעופה מכובדת, לבוא עם מסלול מוכן ולרכוש סידורי קרקע מראש. וגם הגיל קובע.

עלויות

תרמילאי יוציא כ-60 דולר ליום, כולל כרטיס רכבות תקופתי שיש לרכוש לפני ההגעה ליפן. את עלויות הלינה ניתן להוריד אם ישנים ב”בתי שלום” (לישראלים בלבד), שאת הלינה בהם (חינם, כולל ארוחת בוקר) יש לתאם בכתב לפחות חודש מראש.

אוכל

מרקי איטריות לסוגיהם, אורז-עם-כל-דבר, "מנות חמות” מכל סוג (וטעם לוואי), וארוחות מוכנות במגש שניתן לקנות ולחמם בסופרמרקטים. חובבי הסושי, שהם גם דלי תקציב, יפנו לקאיטן-סושי (סושי נע על מסילה מסביב לבאר). ארוחות הצהרים במסעדות העממיות זולות ומומלצות. יש גם מקדונלדס וכו’ (המחיר – כמו בארץ, כלומר יקר).

בריאות

הכל נקי והיגייני (במזרח, רק סינגפור יותר נקיה מיפן).

קניות

באקיהברה, רובע חנויות האלקטרוניקה בטוקיו, ניתן להשיג "מציאות”. מעבר לזה, הכל יקר, כולל חפצי האמנות המעודנים. ואל תשכחו בקבוק סאקה.

המקומיים

חביבים, מנומסים וביישנים. רובם לא יודעים מילה באנגלית – יש ללמוד כמה מילים ביפנית. אלו שכן יודעים, לא יחמיצו הזדמנות לקשור שיחה.

תודה לרון בורדו, אשר נכנס, תר, תיעד וצילם