המוטו הכללי הוא:
קחו כמה שאפשר פחות,
אבל אל תפסחו על הדברים החשובים באמת.

שמעתי כבר על ישראלית אחת שיצאה להודו עם תיק מלא גלילי ניר טואלט, ועל מישהו אחר, שלקח שלוש מגבות ענקיות. וחבל.
מצד שני שמעתי על אלה שמטיילים כשתיק יום קליל בלבד על גבם.

למזלכם, רוב המקומות במזרח חמים למדי, כך שנושא הביגוד לא יתפוס מקום רב בתיק. חוץ מזה, ברוב המקומות חולצות-טי כל-כך זולות, שתוכלו מה שנקרא "להשתמש ולזרוק”, ופשוט לקנות חולצות חדשות.

חוץ מזה, ברוב המקומות אפשר להשיג הכל. כל מה שתרצו לקנות כאן, תוכלו להשיג גם בהודו, נפאל, תאילנד, ובכל מקום אחר. השאלה הגדולה היא, באיזו איכות. בהודו יש הכל, אבל הרבה ממנו הוא באיכות ירודה. יש שם תיקים, אבל סביר שהם יקרעו לכם אחרי שתי טלטלות לעבר גגות אוטובוסים. אם תשקיעו בסוודר "טוב”, יתכן מאוד שתזכו להנות מצבעו על עורכם. עם זאת, בתאילנד אין בעיה לקנות מוצרים איכותיים, ובמחירים נמוכים יותר מאשר אצלנו. גם בנפאל יש שפע יפה של חנויות למטיילים, בדגש על ציוד חורף – לשם הצטיידות לטרקים.

ובכל זאת, עם מה לצאת מכאן?

תרמיל

התרמיל הוא ביתכם למשך כל הטיול, וגם אחרי הטיול הוא ישאר עמכם לנצח (בבחינת: "התרמיל הוא ביתך. שמור עליו!”).
לכן כאן שווה להשקיע ולקנות תרמיל טוב. התרמיל המומלץ הוא זה המשלב שק ומזוודה, בגודל של כ-70 ליטר.

תרמיל קטן

יחד עם התרמיל הגדול יהיה לכם גם את "התרמיל הקטן”, זה שתלכו איתו רוב הזמן, כשהתרמיל הראשי נמצא בגסט-האוס. התרמיל הקטן צריך להיות נוח – להכיל מקום לקצת דברים שאתם צריכים לטיול היומי, ורצוי עם מקום מתאים לבקבוקי מים.
התרמיל הקטן הוא הפירצה הקוראת לגנב, שכן רבים נוטים לזנוח אותו, למשל בעת שהם עסוקים בקשירת התרמיל הגדול לספסל הרכבת בהודו. הגנבים כבר מיומנים בזה, והם מנצלים נקודת תורפה זו, לכן – שימרו על התרמיל הקטן, שכן קרוב לודאי שהוא גם יכיל את רוב דברי הערך.

כיסוי תרמיל

אביזר חובה. זה מן שק נילון ענק שמתלבש על כל התרמיל, וניתן לסגור אותו למעלה עם מנעול, כמו שסוגרים קיטבג. היתרונות אדירים – ראשית, זה שומר על התרמיל מלכלוך, שפשוף ושאר בליה. שנית, זה שומר מפני חמדנים וכייסים שאולי ירצו לפשפש באחד הריצ’רצ’ים. וחשוב לא פחות, זה מעניק לכם עוד מקום – המרווח שנוצר בין הכיסוי לתרמיל עצמו אידאלי לאכסנת מעיל, או להבדיל – כביסה מלוכלכת שאתם לא רוצים שתג’ייף את פנים התרמיל.

כבל קשירה

חשוב לאבטחת התיק בזמן נסיעות ברכבות, או באכסנה בגסט-האוס.

שק שינה

האביזר השנוי במחלוקת. אם תקחו שק-שינה לא תצטערו, אבל במקומות שתזדקקו לו תוכלו בד”כ לקבל תחליפים, יענו שמיכות. אם תעשו טרק תוכלו להשכיר שק”שים מעולים, או מקסימום – לקנות. המלצתי היא לא לצאת עם שק-שינה, חבל על המקום. מה שכן, אל תשכחו לקחת ציפה.

ציפה

כזו שעוטפים אתה שמיכות. זה יהיה האביזר השימושי ביותר לצרכי השינה. פשוט פורשים אותה על המיטה בגסט-האוס, ומשתחלים פנימה. בדרך-כלל גם לא צריך משהו מחמם יותר מזה.

נעליים וסנדלים

קחו אתכם זוג נעליים נוחות לטיול, וזוג סנדלים. אם אתם לא מתכוונים לצאת לטרקים, נעלי התעמלות נוחות מספיקות.
אם אתם יוצאים לטרק יש להצטייד בנעליים גבוהות. בכל מקרה, אתם חייבים זוג נעליים סגורות ונוחות להליכה. הסנדלים יהיו שימושיים ברוב טיולי היום-יום, וחיוניותם לא תסולא בפז.

תיק כלי רחצה

חיוני כמובן, רצוי כזה שנפתח ונפרש, ואפשר לתלות אותו בעזרת טבעת גדולה. כמו-כן קנו הכל בבקבוקים קטנים – כדי שלא יהיה כבד, ויתפוס מעט מקום – דאודורנט, קצף גילוח, משחת שיניים – חפשו את האריזות הקומפקטיות.

חבל כביסה

חיוני מאוד. אני קניתי גלגלת מיוחדת בה ארוז החבל, דבר שהתברר כנוח להפליא. באופן קבוע החבל נפרש בחדר בגסט-האוס, ושימושיו רבים – תליית בגדים לאוורור, ייבוש, חנק אורחים לא רצויים (סתם…).

מגבת

קטנה. מגבת מהסוג שתולים במטבח תספיק! אל תקחו משהו ענק, זה סתם כבד ותופס מקום.

טלפון סלולרי

לכאורה חילול הקודש, אבל רצוי שיהיה לכם אחד כזה, זרוק כבוי בתיק, ולו לשעת חירום. הבעיה היא שהיום הורים התרגלו שיקיריהם זמינים בכל מקום. לכן – אם יודעים בבית שאתם נושאים עליכם מכשיר, הבהירו שאתם עלולים להיות באזורים ללא קליטה, אז שלא יוציאו ישר משלחות חיפוש אם לא התקשרתם יומיים!
מומלץ לקנות כרטיס SIM מקומי במדינה שבה אתם נמצאים.
הטלפון הסלולרי ישמש לכם גם כמחשבון (תתפלאו כמה חישובים עושים בטיול), ואם תקחו אחד ממש משוכלל אז הוא ישמש אתכם גם כנגן שירים, אם כי לא מומלץ להתנתק מהסביבה בזמן טיול (הטיול הוא חוויה רב חושית ואתם מבטלים חוש אחד), מה גם שמכשיר נוצץ במזרח יזמין מיד גנבים.

תיק תרופות

חובה. ראו פרק רפואה שלמה.

פנס

לצורך שוטטות ברחובות אפלים, טיול שעלול להגרר לחושך, ובעיקר – נבירה במעמקי התרמיל. רצוי לקנות פנס שפועל על LEDים ושאפשר להצמיד למצח עם רצועה (אתם צריכים להשאיר שתי ידיים פנויות לנבירה בתרמיל).

פנקס לכתיבה

תמיד יש מה לכתוב לפני הטיול: כתובות של כל אלה שתרצו ליידע אותם שאתם עושים חיים במזרח, כתובות חיוניות של מרפאות, נציגויות ישראל, ותמיד יש מה לכתוב בזמן הטיול: פרטי מטיילים שפגשתם, המלצות ממטיילים אחרים, וכמובן הגיגים.

כלי כתיבה

עיפרון ועט פשוט, ושיהיו תמיד בהישג יד.

מזכרות למקומיים

מטבעות ישראליים הם מוצר מבוקש במיוחד בקרב המקומיים, אך גם גלויות הן דבר רצוי לשם קידום האינטרס הציוני. בהודו ונפאל תקנו הרבה עטים ועפרונות, כי הילדים שם אוהבים מאוד עטים בתור מזכרת.

עוד כמה פריטים שרצוי לקחת

אולר, סכין יפנית, ערכת-תפירה קטנה (לא לשים בתיק הקטן שעולה אתכם לקבינה של המטוס!), שקיות ניילון.

ועכשיו לסוגיה מהותית בטיול – קניות.