המוזיאון הפתוח של חיים עוזר
כל העולם כולו כאן בפתח תקווה
|
רחוב חיים עוזר הוא טבורו של המע"ר של פתח תקווה. מאז ומתמיד הוא היווה אגוז קשה לפיצוח בכל הנוגע לחזות העיר, והיות שבית העירייה שוכן בו, לא היה ראש עיר שוויתר על התענוג לשפץ אותו מחדש. לפיכך ידע הרחוב עליות ומורדות, כשבדרך כלל המורדות ארוכים בהרבה מהעליות. רבי חיים עוזר גרודזנסקי היה רבהּ הראשי של וילנא ומגדולי התורה בליטא בתקופת טרום השואה. ציוני גדול הוא לא היה, וכתומך נלהב של התבססות (או שמא התבוססות) בגולה, בוודאי היה שמח לשמוע שהרחוב שנקרא על שמו במלאבס הפך לאחר השיפוץ האחרון למוזיאון פתוח, המקבץ בצורה מופלאה אלמנטים שונים מרחבי תבל. 
לראשונה באינטרנט, הנכם מוזמנים למסע גיאוגרפי מרתק, שבו נתחקה אחר מקורות המוצגים במוזיאון, שאצרו בקפידה קברניטי העירייה. נפתח בחלקו העליון של הרחוב, באגף העמודים. כאן ניתן ליהנות מיופיו של עמוד חשמל ברזלי עם כותרת שנאי בסגנון הוולטאז' הידוע. לצידו פריט נדיר באוסף - פנס משנות השבעים בגוון ירקרק, ושני פנסים בסגנון ליטאי לכבוד חיים עוזר אך בצבע חאקי לכבוד החיילים בני פתח תקווה. עמודי הרמזורים בסגנון ה"נְוּאר" הידוע חותמים את שער הרחוב. 
לא ברור האם הרבי חיים עוזר דרש בסוגיה הכבדה מהי הדרך הנכונה בה צריך לנהוג האדם - "כל המרבה הרי זה משובח" או "כל המוסיף גורע". בעיריית פתח תקווה לא חיכו למוצא פיו. בית העירייה הוא אחת הדוגמאות המיוחדות בעולם לסגנון ה"אקלקטי". הבניין החל את דרכו עם המגדל (1), שתי קומות (2) ואגף דרומי נוסף (3). הרחבה (4), בה נערכו פעם מיטב אירועי העיר, הפכה למגרש חניה. שתי קומות צמחו על המבנה הנמוך (5) שבכה שהתוספת כבדה לו, אז קישטו אותו בעיטורים בסגנון "נאיבי" (2). לפקידי העירייה שמתרבים בטור הנדסי שוב היה לחוץ, אז סגרו להם מרפסת (6) וסידרו להם כניסה יפה בסגנון "הבימה" (7). אין כל ספק. זהו "היכל הספר" של מוזיאון אם המושבות. 
במסגרת השיפוץ האחרון הורחבו המדרכות וצופו באבן בוהקת. על מה שהיה בזמן השיפוצים קצרה היריעה מלהכיל, רק נציין שהעבודות נמשכו לפחות שנתיים, הריצוף הונח לפחות פעמיים, כי בפעם הראשונה הגשם שירד התנקז הישר לתוך החנויות. אבל ביום שמש חורפית אין כמו לשבת על ספסלי החרסינות הצבעוניים "גאוּדי-לייק", אחת הרכישות המיוחדות של המוזיאון הפתוח. 
הודעה למבקרים במוזיאון: המבקרים מתבקשים להימנע מאכילה, שתיה, עישון, יריקה ודריכה על הריצוף העדין. קבוצות מתבקשות להוריד נעליים ולהניח בכניסה ללשכת ראש העיר. עצי פיקוס מתבקשים להתאפק. 
באגף ה"עזרים השימושיים" (התמונה מימין) מציג המוזיאון קולקציה נאה של פחי אשפה. סל המתכת הכחול בעיצוב ארט-דקו, ופח הזבל הטמון בקרקע בסגנון תעשייתי. ארון הסעף צופה בשברים על-ידי נכדתו של נהג החשמלית שדרס את גאודי. בתמונה משמאל ניתן לראות מוצג ארכיוני מימי השיפוץ הקודם של הרחוב. העיצוב הליצני של בניין "רסקו" נבחר בקפידה לאחר תחרות, מתוך הצעות שהוגשו על ידי סטודנטים לאדריכלות במוסד ידוע בארץ. מחמת קדושת היצירה לא נוכל לחשוף כאן את שם המוסד. סגנון הצביעה מנציח את השפרצות הספריי במסגרת אירועי יום העצמאות שהיו נחוגים ברחוב בהוד והדר. 
הגענו לאגף ההיסטורי של המוזיאון. כאן ניתן לראות כיצד שוּמר בצורה מופלאה הייקב העתיק של פתח תקווה. 
המוזיאון גדול, ואם התעייפתם מהסיור בו, אתם מוזמנים לגשת לקפיטריה 
וליהנות באחת מפינות הישיבה הנעימות 
גבירתי, מדוע זה תטגני את מוחך בעזרת מכשיר הסלולר? שורי נא לאחור וראי את ה-הפתעה של המוזיאון! 
כן רבותיי, זה אמיתי לגמרי, וזה מוצג ייחודי למוזיאון של פתח תקווה שאין שני לו בארץ הקודש. תאי הטלפון הובאו במיוחד מהממלכה המאוחדת, בשיטת ה"אלטע זאכן" החדשנית. 
בעיריית פתח תקווה מחזירים עטרה ליושנה ויוצאים עתה במבצע מיוחד - תירמו את המכשיר הסלולרי שברשותכם לרשת חינוך לא מוּכּרת, וקבלו ח"י אסימונים לטלפונים הציבוריים ללא דמי שימוש וללא התחייבות! 
מישהי לא הייתה מרוצה מהמבצע (למצולמת אין קשר לצליפה). 
ומישהו דווקא כן !!! 
כמה מהמוצגים המסקרנים במוזיאון הובאו אליו בתקופת ראש העיר הקודם. הוא דווקא לא התייחס לרחוב ושיפץ את הבניינים, בעזרת הדבקת חרסינות בצבעים שהיו פעם מודרניים בבתי שימוש. אבל תודו שהאדום מוסיף חן לקומפוזיציה. 
הגענו עתה לליבו הרוחש של המוזיאון. זוהי ה"פיאצה אלקטריקו". שנים של מחשבה הושקעו בתכנון הכיכר הזו, ואין ספק שהיא נותנת את ה"טאץ'" שמעלה את המוזיאון לליגת העל. 
ובכן, הייתה זו רק טעימה מהמוזיאון הפתוח של חיים עוזר. אתם מוזמנים לבקר, אם כי כדאי להזמין מקומות מראש - בתי ספר לאדריכלות צובאים על פתחי העיר, צמאים ללמוד שיעור באסתטיקה והתחדשות עירונית. אבל אל תדחו את הביקור. הבחירות בפתח, וראש העיר הבא עלול להרוס את המוזיאון ולבנות הכל מחדש. נסיים בכמה תמונות מהמקומות בעולם, שסיפקו השראה למוצגים המקומיים. תודו שהמקור הרבה פחות יפה... המגדל של בניין העירייה קיבל השראה מהמגדלים של סן-ג'מיניאנו באיטליה. מתברר שכבר אז התאהבו הישראלים בטוסקנה. 
עמודים וחוטים של חשמל לא קשה למצוא בעולם המתפתח. אלה שלפניכם במיוחד מבייג'ינג, לפני ההכנות לאולימפיאדה. 
אריחי החרסינה על הבתים הגיעו אף הם, איך לא, מסין, וזה כמובן לא מפתיע, שהרי אותם סינים שבנו את הבתים בסין בונים היום את הבתים בישראל. 
תראו את הספסלים של גאודי בפארק גואיי בברצלונה 
ואת תאי הטלפון האדומים בשמורתם הטבעית - לונדון, למשל 
או בגירסה הסקוטית בכפר פלוקטון. 
|
|
|