פרס לטרור של רכבת ישראל וסופו של נחל יתלה

היום אמרה המועצה הארצית לתכנון ובניה את דברה, ודחתה את ההתנגדויות של מומחים וארגוני סביבה להקמת גשר בנחל יתלה בהרי יהודה, למעבר קו הרכבת המהיר לירושלים. החלופה שהוצעה למינהור קטע זה לא נדונה כלל ברכבת ישראל ובמוסדות התכנון.

לפניכם תמונות מנחל יתלה מודל אפריל 2009. למרבה הצער, כבר לא תוכלו לראות את המקום במצב פורח באביב הבא – העבודות במקום אמורות להתחיל  בקרוב. מי שמעוניין בכל זאת לבקר במקום, יוכל להגיע לשם במרחק 30 דקות נסיעה מתל אביב. פרטי הגעה בהמשך.

לכל אורך הדרך, תרתי משמע, הייתה התנהלות רכבת ישראל בנושא – מקוממת. למרות שמומחה עולמי קבע, שפתרון של מנהרה אחת ארוכה אפשרי, יעיל יותר כלכלית, ובוודאי פוגע פחות בטבע, רכבת ישראל המשיכה לדבוק בתכניתה חסרת ההיגיון ההנדסי. הטענה לפיה תכנון מחדש של קטע זה יגרום לעיכוב, היא לא יותר מאשר זריית חול בעיניים (תרתי משמע פעם שנייה). רכבת ישראל היא הגוף האחרון שאפשר להאמין למילה שלו באשר למימוש יעיל של תכניות:
שיקום הקו הוותיק לירושלים הוא פארסה שעלתה למשלמי המיסים מאות מיליוני שקלים. מי שנוסע בקו לבאר-שבע מודע בוודאי לעובדה ששיפוץ המסילה בתוואי זה אורך כבר שנים וגורם לייסורים לנוסעים בקו. רכבת ישראל זו מופקדת עתה על פרויקט אדיר של כריית מנהרה מעמק איילון לירושלים, וחפירת תחנה ליד בנייני האומה בעומק 80 מטרים מתחת לפני האדמה.

מוסדות התכנון "יישרו קו” (תרתי משמע פעם שלישית) עם ההתנהלות העקומה של רכבת ישראל, ובכך נתנו למעשה "פרס לטרור”. את הקמת הגשר בנחל יתלה אסור היה לאשר, ולו בגלל שאסור לתת לגופים מסואבים כמו רכבת ישראל להמשיך להתנהל בצורה שבה הם מתנהלים. פנינת הטבע ורצף השטחים הפתוחים של הרי יהודה שייפגעו, הם לטעמי תוצר נלווה משני של החלטה אומללה זו.
יצויין, שהנזק העיקרי לאזור יגרם לאו דווקא בגלל הגשר עצמו, שעשוי להיות אלמנט נופי מעניין, אלא בגלל עבודות העפר האינטנסיביות והממושכות בשטח רגיש נופית, שיחרצו את דינם של ערכי הטבע במקום.

יוזכר, שמפלצת אחרת מבית רכבת ישראל לא זכתה להתייחסות מצד גורמי סביבה ותכנון – הגשר מעל עמק איילון. גשר בטון מגלומני שעלה מיליונים, החורץ את הנוף המיוחד של עמק איילון בואכה ירושלים. גם כאן, מבט בשטח מעלה תהיות אם היה נחוץ בכלל, שכן הגיוני הרבה יותר מבחינת תוואי השטח שהמסילה תעבור במפלס העמק. דווקא בשנים האחרונות ישנה רגישות רבה לתכנון כבישים ומחלפים כך שיטמעו כמה שיותר בתוואי השטח. ראו מחלף שער הגיא, קטע 18 של כביש 6, ובמידה מסוימת מחלף ענבה. כנראה שברכבת ישראל עוד לא למדו את הטכניקות החדשות.

שלא לציטוט, קבע אחד הכלכלנים הוותיקים העוסקים בתכנון בארץ, שאם היו נחשפים מחדלי רכבת ישראל הנוגעים לתכנון וביצוע פרויקטים, קו הרכבת המהיר לירושלים היה נשאר בגדר חלום. היות שמתוכננת בימים אלה הרחבה לכביש מספר 1, שירות האוטובוסים של אגד עובד בשיטת ה"שאטל" בהצלחה כבר שנים רבות, והתנהלות הרכבת מעלה חששות כבדים, אולי עדיף שהקו המהיר היה נחסך מאיתנו, הטבע היה מרוויח, וכסף גדול היה משתחרר לפרויקטים חיוניים אחרים.

התקווה האחרונה שנותרה היא בממשלת ישראל – הממשלה אמורה לאשר את הפרויקט, או לא לאשר אותו…

לנחל יתלה מגיעים כך: במחלף לטרון שעל כביש 1 פונים מזרחה לכביש 3. עוברים מתחת לגשר הרכבת הענק שמעל עמק איילון ומגיעים ליישוב מבוא חורון. לפני השער מסתעפת דרך עפר המקיפה את היישוב מדרום ומגיעה לתחנת שאיבה של מקורות. משם הליכה של כרבע שעה במעלה הנחל תוביל אתכם לקניון הנחבא אל הכלים של נחל יתלה.

קישור לכתבה מ-YNET בנושא.

כתיבת תגובה