אוי למפקירים את השטחים הפתוחים בישראל

האשימו את מזג האוויר, את שירותי הכבאות, את שר הפנים, את ראש הממשלה… כולם מצאו את מי להאשים. כולם השכילו לדבר על "איך יכולנו להתמודד עם השריפה אם ואם ואם”. משום מה שכחו לדבר על הגורמים לשריפה. משום מה התעסקו בהתמודדות במקום להתמקד במניעה. אבל זה לא מפתיע. אנחנו טובים בכיבוי שריפות. בטיפולי שורש אנחנו כבר זמן רב לא מצטיינים. אה, שכחתי לרגע – הפעם נכשלנו גם בכיבוי.

ברצוני להתמקד בסוגיה אחת שהיא תרתי משמע שורש הבעיה:
חוסר הכבוד, חוסר האכפתיות, הזלזול, ההפקרה המתמדת של השטחים הפתוחים בישראל.

אם השטחים הפתוחים בישראל לא היו מופקרים, הייתה אכיפה אמיתית של מעט החוקים השומרים עליהם.
אם השטחים הפתוחים בישראל לא היו מופקרים, היו נמנעים מהלכים עירוניים מושחתים שהורסים טבע עירוני.
אם השטחים הפתוחים בישראל לא היו מופקרים, יזמים תאבי בצע היו חושבים פעמיים על מיזם באתר טבע רגיש.
אם השטחים הפתוחים בישראל לא היו מופקרים, הפקחים השומרים עליהם לא היו חוששים לחייהם.
אם השטחים הפתוחים בישראל לא היו מופקרים, לא היו מזבלות בתפר שבין ישובים כפריים לאתרי נוף.
אם השטחים הפתוחים בישראל לא היו מופקרים, היה עונש מירבי של 20 שנות מאסר למי שגרם לשריפת יער.
אם השטחים הפתוחים בישראל לא היו מופקרים, גם מפקדים בצה”ל שגרמו לשריפות בעת אימון היו מובאים לדין.
אם השטחים הפתוחים בישראל לא היו מופקרים, השטחים המיוערים היו מנוהלים בחכמה ולא במלחמות יהודים.
אם השטחים הפתוחים בישראל לא היו מופקרים, היה מל”ט עם חיישן תרמי מעל יערות בתנאי מז”א מוּעדים לאש.
אם השטחים הפתוחים בישראל לא היו מופקרים, היו מערכי חינוך לזהירות באש ביישובים הגובלים ביערות.
אם השטחים הפתוחים בישראל לא היו מופקרים, אפשר היה למנוע את אבדן חיי האדם והטבע בשריפה הזאת.

אז די עם כיבוי השריפות. הגיע הזמן למנוע אותן. והמקום להתחיל בו הוא היחס לשטחים הפתוחים. כי אין לנו הרבה מהם.

אומרים ישנה ארץ
ארץ שכורת שמש
איה אותה ארץ
איפה אותה שמש

שאול טשרניחובסקי