סוגיית מעבר "טסט" שנתי לרכב הפכה לאחרונה למשימה מסובכת יותר מאשר מעבר מבחן מסכם בקורס "מתמטיקה בדידה" באוניברסיטה. הסיבה – בדיקות מחמירות של זיהום האוויר. להלן ממשרד התחבורה:
"החל ממרץ 2006 מחויבים כלי רכב משנת ייצור 1995 ואילך, המונעים בבנזין, לעבור במסגרת מבחן הרישוי השנתי, בדיקה נוספת ומחמירה של רמת פליטת זיהום האוויר מהרכב. הבדיקה מתבצעת לפי הנדרש בתקינה האירופית. כחלק מבדיקת זיהום האוויר החדשה נבחנת פליטת חד-תחמוצת הפחמן גם בסיבובי מנוע גבוהים, כאשר חום המנוע הוא לפחות 80 מעלות. הבדיקה המחמירה מאפשרת להעריך את תקינות המנוע, מערכת הפליטה (ממיר קטליטי) וגזי הפליטה האחרים של הרכב".

עתה נשלים כמה דברים שאף אחד במשרד התחבורה לא טורח להסביר לאזרחים. מטרת סקירה זו לתת רקע כללי על הבדיקה, להסביר קצת מה היא בודקת, ובעיקר – כיצד נעבור את הטסט בשלום ועם כמה שפחות נזק לכיס ולמערכת העצבים.

קצת רקע טכני

פעם הכל היה פשוט. היה קרבורטור שמערבב דלק ואוויר, והאוטו היה נוסע. היום יש לנו מערכת הזרקת דלק מורכבת, שמשפרת את ביצועי המנוע, חוסכת דלק, ומפחיתה את זיהום האוויר. גם המערכת הזאת צריכה בסופו של דבר לדאוג ליחס נכון בין אוויר לדלק. יחס התערובת מסומן על ידי הפרמטר למבדה (λ). כאשר המערכת פועלת באופן תקין למבדה שווה 1, הווה אומר, יחס 1:14.7 לטובת אוויר. כאשר למבדה גדול מ-1, התערובת "ענייה", זאת אומרת יותר מדי אוויר מהדרוש. כאשר למבדה קטנה מ-1, התערובת "עשירה", זאת אומרת, יותר מדי דלק. חריגות מלמבדה שווה 1 גורמות בין השאר לניצולת לא יעילה של פעילות המנוע ולעלייה בפליטת מזהמים, ועל כן ערך הלמבדה מעיד על תקינות מערכת הזרקת הדלק ברכב. משרד התחבורה דורש שהערך למבדה ינוע בין 0.97 ל-1.03 בלבד.

הממיר הקטליטי ממוקם על צינור הפלטה (אגזוז) וצורתו דומה לצורת משתיק הקול. פעילותו אידאלית בטמפרטורות גבוהות (400-800 מעלות), והוא בנוי חומרים שונים שתפקידם לחסל את הגזים הרעילים. כל מערכת ההזרקה מפוקחת על ידי המחשב של הרכב, וניזונה מנתונים שמספקים לה שפע חיישנים. אחד מהם הוא חיישן החמצן, המכונה גם חיישן למבדה, ותפקידו לתת אינדיקציה למחשב על איכות תערובת הדלק-אוויר. הבדיקה במכוני הרישוי נעשית ע"י מכשיר שמודד 4 גזים – חמצן (O2), פחמן דו-חמצני (CO2), חד-תחמוצת הפחמן (CO), ופחמימנים (HC). למרות שזיהום אוויר נגרם באשמת ה-CO וה-HC, בסופו של דבר מה שמעניין את משרד התחבורה הוא רמת ה-CO הנפלט וערך הלמבדה, בהנחה שערך למבדה תקין מעיד על תקינות של כלל המערכת וביצועי מנוע אופטימליים. ערכי ה-CO התקינים הם עד 0.5% כאשר הרכב בניוטרל, ועד 0.3% כאשר הרכב בסיבובי מנוע של 2300 עד 2800 סל"ד. זהו אם כן צעד מבורך לסביבה, לצריכת הדלק ולביצועי המנוע, אבל "בְּרוך" מאוד גדול למי שנתקל פעם ראשונה בציון "נכשל" בטסט זיהום האוויר.

הבעיה

מטבע הדברים, מערכת הזרקת הדלק ומערכת הפליטה הן מערכות מתלכלכות עד מאוד. הדלק שאנחנו ממלאים לא תמיד נקי, ומערכת הפליטה מתמלאת עם הזמן פיח וטינופת. כאן מתחילה הבעיה – חיישנים עלולים לקרוא ולדווח למחשב נתונים לא נכונים, והמערכת לא פועלת בצורה מיטבית, דבר הבא לידי ביטוי בערכי למבדה ו-CO החורגים מהתקן. בעיה נוספת עלולה להיגרם מחורים באגזוז, הגורמים לכניסת אוויר למערכת ושיבוש ערכי הלמבדה. עם הזמן עשויים גם החיישנים "להתעייף". חיישן למבדה לא תקין ישפיע בגדול על ערכי למבדה. ממיר קטליטי בעייתי יגרום בגדול לעלייה בכמות הגזים המזהמים.

טיפול מונע

אם עברתם כראוי את בדיקת זיהום האוויר בטסט, קראו היטב את הערכים המופיעים בתעודה שקיבלתם. אם הערכים "עברו בקושי", דהיינו הם קרובים לגבולות המותרים, יתכן שעד הטסט הבא, המערכת תמשיך "להתלכלך" ובשנה הבאה לא תעברו. זה הזמן להגיע למוסך על מנת לטפל בבעיה. כמו-כן, בעיות של מנוע שאינו עובד בצורה חלקה, דהיינו – סיבובי מנוע לא יציבים בניוטרל, רעידות וכד' יתבטאו בחריגות בגזי הפליטה.
לפיכך, פתרון בעיות כאלה ברכב לא רק טוב לסביבה, אלא משפר את חווית הנהיגה, ועשוי לחסוך כאב ראש בטסט.

בעיה ופתרונה

הדיאגנוזה של בעיית זיהום האוויר אינה פשוטה, ולפעמים גם מוסכים מורשים לדגם הרכב עלולים לפקשש, שכן הבעיה יכולה להיגרם בגלל אינספור מרכיבים. לכן חשוב מאוד להגיע למוסך המתמחה במערכות הזרקת דלק (בדרך כלל אלה מוסכים שבעבר התמחו בקרבורטורים). מוסך כזה מצויד במכשיר המדידה לארבעה גזים, ובמכשירים נוספים המאפשרים לו לקבל אינדיקציות על פעילות רכיבי המערכת.
בדרך כלל כשיש ערך למבדה גבוה, המוסכניק יערוך בדיקה כללית של מערכת ההזרקה והפליטה, יסתום חורים באגזוז, ינקה את המערכות, ואז יבדוק שוב. אם הבעיה נמשכת הוא יעבור לשלב בדיקת תפקוד החיישנים והממיר הקטליטי. רמת CO גבוהה עלולה להעיד ישירות על בעיה בממיר, אבל לא בהכרח – כאמור יתכנו אינספור סיבות, כגון בעיות במנוע עצמו, ולכן חשוב ללכת למוסך שמבין.
חשוב מאוד שאחרי כל שלב יבוצע אתחול של המחשב המרכזי של הרכב!
קצת מחירים לתיבול : בדיקה וניקוי מערכת – כ-400 שקלים. עלות חיישן – מאות שקלים. עלות ממיר קטליטי יכולה להגיע לכמה אלפי שקלים. קיימים ממירים תחליפיים איכותיים במחירים של עד 1000 שקלים.
אגב, יש גם כל מני פתרונות ניקוי המבוססים על הוספת תוספים לדלק. כמובן שזה פותר, אם בכלל, רק חלק מהבעיה, וכמו בכל טיפול כימו-תרפי, יש גם תוצאות לוואי.

בטסט

נסיעה ממושכת או האצת המנוע בניוטרל לסל"ד גבוה מחממת את הממיר, ביצועיו משתפרים ועמם קריאת נתוני הגזים. לפיכך – חשוב מאוד להגיע לטסט אחרי נסיעה ממושכת, ואם נגזר עליכם להחנות את הרכב כדי לעבור קודם במשרד, כאשר חוזרים לרכב יש לעשות סיבוב או ללחוץ במצב ניוטרל כמה פעמים על דוושת הגז כדי "להנשים" את המערכת. כמו-כן, יתכנו בעיות בהפעלת ציוד המדידה על ידי הבוחנים במכון הרישוי. יש לוודא שהמכשיר עבר איפוס וכיול לפני הבדיקה שלכם. כמו-כן יש לוודא שבבדיקת ההאצה המנוע שומר בקביעות על רמת הסל"ד הנדרשת. אם אתם רואים שהמכשיר מעיד על בדיקה לקויה, התעקשו שהבוחן יבדוק מיד שוב (למשל, שימו לב שבבדיקה המצ"ב שעברתי, בדיקת הסרק נערכה כשהמנוע היה במצב האצה של מעל 1700 סל"ד…).

ולסיום

אחרי שתעברו את הטסט בהצלחה, תוכלו למסגר את התעודה שקיבלתם ולדעת שהרכב שלכם פועל באופן תקין וגם תרמתם לאיכות הסביבה…

קריאה נוספת

קורס הזרקת דלק מבית רשת אורט
הרפורמה במניעת זיהום אוויר מכלי רכב – סנונית
מידע מפורומים 1
מידע מפורומים 2