מצגת "ברלין – מסע יהודי" נוצרה בעקבות טיול עצמאי של 8 ימים בברלין שערכתי בין התאריכים 26 באפריל ל-4 במאי 2009. היה זה הביקור הראשון שלי בברלין ועל אדמת גרמניה בכלל.
לכאורה, מעשה יומרני הוא להפיק מצגת מקיפה על נושא כה עמוק וטעון לאחר הצצה כה קצרה לעיר מרתקת זו. אבל אין זו אלא החוויה הראשונית, הספונטנית, שאותה העברתי למצגת, ושהופכת אותה למסע וירטואלי שמצליח לרגש רבים הצופים במצגת בכל רחבי העולם.
להורדת המצגת הקישו כאן. מומלץ לשמור המצגת לפני פתיחתה.
עמודים מתוך המצגת:
בעוד אנחנו חושבים על טיול ראשון לברלין,כשורשי היהדות, נישלח אלי דואר על ברלין "מסע לעבר החשוך של יהדות ברלין"
לא האמנתי שאי פעם אחשוב לבקר בברלין אבל כאשר ראיתי את האתר שלך ,זה חיזק את הרצון שלנו לחזור לשבילי העבר שם.
אתר עם תכנים מענינים והסברים מדויקים.
תודה מראש חיה
הרגע סיימתי לצפות במצגת שלך על ברלין בעין יהודית, מצגת שנשלחה אלי על ידי חברה.המצגת מצליחה להעביר בצורה מאד ויזואלית את הדואליות המצמררת בין הטבע הנפלא ובין האדם הרשע. בשנת 2000 ביקרתי במחנות ההשמדה בפולין והתחושה היתה כמו כאן, כפי שביאליק הגדיר: השמש זרחה, השיטה פרחה והשוחט שחט.
לפני חודשיים פרשתי ממשרד החינוך כמפקחת על מכללות להוראה. חשבתי שנושא זה של הטמעת זכרון השואה בתהליך ההכשרה להוראה הוא מהותי להיותנו שייכים לעם היהודי. יש לי הרהורים נוגים בקשר למה קורה כיום בקשר לתודעה שלנו ובעיקר של בני הנוער וכוחות ההוראה בקשר לנושא זה.
יישר כוח!
בברכה, ד"ר צביה רחימי שפרן
עברתי על המצגת ברצף, בהתרגשות ובחרדת קודש. אבי נולד בברלין. בבוקר היום שנפטר (1990) תכננו "טיול שורשים" שם. רק אחרי מספר שנים, בשנת 2005 הצלחתי להגשים את התכנית. ראיתי חלק מהמקומות המצולמים במצגת עוד לפני השיחזור והשיפוץ האחרון. האנדרטה המרכזית הייתה בתחילת בנייתה. בבית הקברות ה"חדש" נמצאים כמה קברים של בני משפחה. הניגוד המוחלט בין הנופים והזכרונות, בין הרוגע לבין החרדה, בין השכל לבין האיולת, בין החיים ובין המות, כל אלה לא נתנו לי אז ואינם נותנים לי מנוח עד היום. השאלות עדיין רבות מהתשובות.
המצגת המצויינת העירה את כל התחושות מחדש.
יישר כח!!
אורי
כמי שחייתה בברלין (1969-70), היתה שם אסיסטנטית באוניברסיטה, וחוזרת לשם לפגוש ידידים כל כמה שנים, רציתי לאמר כמה דברים. 1. בברלין עושים להנצחת השואה יותר מאשר בכל אירופה ביחד( באנגליה שקלו להוציא את לימודי השואה כדי "לא להעליב את המוסלמים") 2. באורניינבורג עדיין קוברים יהודים ( ידידי מיכאל פוס, נקבר שם לפני כשנתיים, לפי דבריה של אשתו לשעבר – ורדה פז (פוס). 3. מוזיאון השואה שווה ביקור ולו רק בשל החדר הנורא שבנוי ללא חלונות ונהיה צר לקראת סופו הפתוח, כשהוא מדמה ארובת קרמטוריום. אותי זה צימרר,ואני לא מסוגלת להכנס אליו למרות שכל משפחות הורי – כולל סבים וסבתות שלא זכיתי להכיר, נרצחו כנראה על ידי אוקראיינים או נאצים ולא נשלחו בכלל למחנות ריכוז. 3. בוואנזה, שנראית עוד יותר "תמימה" מצד האגם, מרצה גרמני מספר את תולדות גיבוש "הפתרון הסופי" בלי לקחת אחריות בשם העם הגרמני. התעמתתי איתו בגרמנית ובאנגלית על כך שהוא מדגיש את הסודיות וההסתרה שנקטו מנהיגי הנאצים ובכך, לדעתי, מחטיא את המטרה ( באחד הביקורים שלי בברלין, התעמתה בתי טלי עם אמא של יוטה, חברתי,שהיתה אז, בשנות התשעים כבר בת 95 ו"הוציאה " ממנה, שבעצם כל השכנים בבית המשותף בגרונוולד ידעו שלוקחים את שכניהם היהודים אל מותם). בסיכומו של עניין, עושה ברלין יותר מכל מדינות אירופה להנצחת השואה, והייתי מציעה להעביר את המצגת הזאת לחברים בכל אירופה. גם אנדרטת השואה , שעליה משתזפים צעירי ברלין, עדיפה, לדעתי, על אי- הנצחה כלל. נילי דיסקין.
לעונג היה לי להתבונן במצגת ברלין היהודית שלך.. אמאשלי היא אחת מאותם אלה שעברו את כול המילחמה ההיא בברלין ועלתה לארץ ב48 .
בשבילי ברלין היא עיר מולדת נסתרת ..
מתחבאה מתחת לחזות הישראלית המוחצנת שלי . זהות חליפית סודית…
בימים אלה אנחנו חולפים כנראה זה לצד זו בבניני הפקולטה לאדריכלות שבטכניון..
מחפשים את הקפה מוצלח והמרצה השווה..
אולי אפילו חולקים שיעור או שניים..
שפו.
DOT
כפי שמתפרסם במצגת, בית הקברות באורניינבורג אינו פעיל מזה עשרות שנים. המידע שפורסם ע"י הגב" דיסקין שגוי.
מיכאל פז, ז"ל , שנפטר ב -02.12.2007 קבור בבית הקברות וייסן זיי (האגם הלבן) שהוא בית הקברות הגדול ביותר בברלין ונמצא בחלקה המזרחי (לשעבר) של העיר. בית הקברות מאוד מעניין ומומלץ לבקר בו.
ורדה פז
המצגת מדהימה! יצירה נדירה שהקסימה אותי. חייתי בברלין המערבית בתקופת "המלחמה הקרה".
אני ממליצה בחום לכל המתעניינים והיוצאים למסע בברלין לקרוא את ספרה של פניה עוז (בתו של עמוס עוז) "ישראלים בברלין" -ספר מסע עכשווי והיסטורי ששוזר ברקמה מופלאה, בכשרון אדיר, עבר והווה. ספר אינטליגנטי ומרתק!!!
ורדה פז
קיבלתי אמש מחבר את המצגת על בלרלין. קשה לתאר את ההתרגשות היות שיום קודם הסברתי לבני, שנסע לשם, כיצד להגיע לבית משפחתה של אימי בברלין המזרחית וכיצד להגיע משם לבית הכנסת בריקהשטרסה -המופיע במצגת. בבית כנסת זה סבי היה חזן עד שנת 1940. בית הכנסת היה ביתם השני של משפחת אימי. בית הספר באותו מתחם היה בית ספרם של אימי ושאר אחיה. בבית הקברות קבורים סבתא וסבא רבא שלי. כך שההתרגשות האישית שלי מהמצגת קשה לתיאור. שאר האתרים מוכרים וביקרתי בהם ויש עוד רבים אחרים שחובת תיעודתם במצגת מסוג שכזה היא ממש חובה. תודה לגיא
בתור ניצול שואה
איני פותח מצגות גרמניות וכל חומר שקשור למנוולים ימח שמם
הפעם פתחתי – אולי בטעות
מצגת מרשימה
אך ביותר השקף המצ"ב
אני אחד מ-58 אלף יהודי איטליה שנימנו במפקד של 1938 לקראת ההשמדה !!!
דני