עברו כמה שנים מאז הייתי בפעם האחרונה בדלהי, ולמרות שזו לא הפעם הראשונה, "שוֹק דלהי" הכה בי שוב… אחרי התפוגגות ענני הסערה התברר שעל פני השטח דלהי היא אותה דלהי. ואולם, התבוננות מדוקדקת יותר בעיר המרתקת הזאת מגלה, שמשהו קורה בעיר…

(שימו לב: לחיצה על כל תמונה תפתח אותה בגדול ותאפשר דפדוף בכל תמונות הכתבה)

קבלת פנים במיין באזאר

קבלת הפנים לתיירים הבאים בשערי ה"מיין באזאר" – אזור התרמילאים שעל קו התפר בין ניו ל-אולד דלהי, מקבלת הפעם משמעות מילולית:

מיד בהמשך ישנה מזכרת לימים סוערים יותר, ופרה אחת מתלבטת:

העומס החזותי באזור קיבל תוספת סלולרית משמעותית:

אם נתעלם מהבלגן שמסביב, נהנה משפע המוצרים בחנויות ובדוכנים. אחרי הכל, זה "מיין באזאר":

והנה גם אחד הפסלים ההינדואים לובש ארשת חדשה:

מתי שלא מגיעים למיין באזאר, עושים בו תיקונים. התשתית רעועה ודורשת תחזוקה מתמדת

העיר דלהי עוברת בימים אלה מתיחת פנים. בשנה הבאה תארח העיר את משחקי ה-Commonwealth ופרנסי העיר לחוצים – העיר צריכה להיות ערוכה ומסודרת. יודעי דבר מספרים, שהמאמצים לא יפסחו גם על שכונת "פאהאר גאנג'" בה ממוקם ה"מיין באזאר". השלטונות החלו לאכוף חוקי בניה, וישנה שמועה ה"מיין באזאר" יעבור אף הוא שיפוץ מקיף. האמנם ישנה כך הרחוב את פניו?

מאחורי הקלעים – חיים בפאהאר גאנג'

החלטתי הפעם לצאת מה"טרק" הרגיל לאורך המיין באזאר מתחנת הרכבת ניו דלהילעבר גסט האוס "הארי ראמה", ולחמוק לרחובות הצדדיים. בשכונה חיי רחוב תוססים, במיוחד בימי שלהי עונת המונסונים הלחה והדביקה.

מירוץ המטרו

בשנים האחרונות מתהדרת דלהי בחידוש תחבורתי משמעותי. מערכת המטרו החדשה של דלהי כמעט נחבאת אל הכלים, אך מי שמשתמש בה מגלה עולם ומלואו. חלקו תת קרקעי ורובו בגשרי בטון עיליים. המטרו נבנה בזמן שיא של כמה שנים בודדות, והמערכת מתרחבת בהתמדה.

בתחנות המרכזיות, כמו למשל זו שתחת כיכר ה"קונאט פלייס", סדרנים מכוונים את תנועת הנוסעים

ובקרונות הממוזגים אווירת "חו"ל"…

כאשר יוצאים לפרברים מטפסת הרכבת אל מעל מפלס הרחובות

דרך מצוינת לראות את העיר שמחוץ ל"מסלול התיירים" – המראה לא תמיד מלבב.

תרומה משמעותית, לפחות לתיירים, תהא כאשר יושלם קו המטרו לשדה התעופה. עם התקרבות משחקי ה-Commonwealth ההודים במירוץ נגד הזמן להשלים את הקו, אבל נראה שהעבודה עוד רבה במיוחד…

איכות הסביבה ואיכות החיים

למרות הגידול העצום בכמות כלי הרכב בהודו ובכלל ובעריה הגדולות בפרט, ניתן לחוש בשיפור באיכות האוויר בדלהי. אחת הסיבות לכך היא שהריקשות הממונעות עברו לשימוש בגז במקום בבנזין.

תחנות אוטובוס נאות צצות ברחבי ניו דלהי באדיבות חברת JCDecaux המפיצה ניחוחותיה גם בתל אביב.

ההודים מנסים גם להילחם בזיהום הנגרם משקיות פלסטיק:

כפי שניתן לראות בתמונה לעיל לא כולם מפנימים. לעומת זאת ישנם בסיסי צבא בהודו שבכניסה אליהם ישנם שלטים מאירי עיניים האוסרים הכנסת שקיות פלסטיק. שם מן הסתם נאכף האיסור בקפידה על-ידי רס"ר הבסיס.

בעייה קשה בהודו בשנים האחרונות היא הפלת עוברים ממין נקבה. עקב המסורת ההודית, מעדיפים הורים להביא לעולם עולל ממין זכר. טכנולוגיות האולטרא-סאונד שהפכו זמינות בכל מקום מאפשרות לגלות את מין העובר בקלות והדרך להפלה – קצרה היא. השילטונות מנסים להילחם בתופעה, בין השאר במאמצי הסברה:

הישן והטוב

אי אפשר לבקר בדלהי מבלי לבקר בכמה מנכסי צאן הברזל שלה, ואני לא מתכוון ל"Red Fort" או למגדל הקוטאב מינאר.

חובבי מוצרי החלב ישמחו לגלות שהמילקשקים המשובחים ב-Keventers אשר בקונאט פלייס עדיין זמינים וטעימים, וכרגיל מתגודדים במקום במשך כל שעות הפעילות עשרות שתייני מילקשייק

לא רחוק משם מוגש הטאלי המשובח שמסעדה הצמחונית English Dairy שאמנם אינו טעים כמו טאלי בDhaba נידחת על אם הדרך, אך בהחלט מספק את הסחורה:

בחנות הספרים

בחנות הספרים של Bittoo במיין באזאר מוכרים את הספר "הודו ונפאל" בגרסתו המשומשת. אני מספר לביטו שאני המחבר, והוא עושה פרצוף של "בחיאת אבוכ", אז אני מראה לו את התמונה בעטיפה האחורית שבה אני מצולם עם אבוכ, ופניו לובשים ארשת של כבוד…

אחרי שוך ההתלהבות מוענק לו במתנה הספר "יומן סין", הספר שאף ספריה, בוודאי במיין באזאר בהודו, אינה שלמה בלעדיו.