בלוג

היה זה יום אביב נעים בשנת 1997 כשבניתי לראשונה את ביתי הווירטואלי. לא שהיו ברירות – קבלנים בנו אז רק מפעלים וקמפוסים, וחלוצי ההתיישבות בסייבר-ספייס נאלצו ללכלך ידיים בקוד, קל וחומר כשמדובר היה בבוני אתרים בציון שהיו צריכים להתמודד עם צרות הכתיבה ב"עברית ויזואלית". הבית נועד מיד להכנסת אורחים לשם עשיית נפשות למזרח הרחוק. כך נולד האתר "לבי במזרח" – שהיה האתר העברי העצמאי הראשון בנושא טיולים.

אחרי כמה שנים של ניהול משק בית עם הפנים למזרח, היה צורך להקים אגף לשיווק ישראל דרך מצגות הטבע והנוף. בניתי עוד כמה חדרים, הוספתי סלון חדש, כדי לתת מענה לאורחי נופי ישראל. אחר כך הוקמו החדרים של "סביבון", ועוד אגף לועזי עם קולאז'ים של נופים לקהל בנכר, סגרתי מרפסות כדי שיהיה מקום להרצאות, הוספתי פרגולות לקישוט, השתדלתי לטפח גינה בחוץ, ואז… התחיל להיות בית מבולגן. האורחים ידעו להיכנס אבל הלכו לאיבוד, מילא זה – הם לא מצאו את השירותים, ובעיקר – לא הצליחו לגלות את החדרים שרציתי מאדו שיכנסו אליהם. אולי זה לא ניכר כלפי חוץ, כי תמיד השתדלתי לנקות ולסדר כמיטב האפשר, אבל הבית הגדול והמתוסבך התחיל להכניע אותי.

ואז, החלטתי שצריך להתחיל מחדש. חשבתי על מטרות הבית, איפיינתי את הפונקציות השונות שבו, ופניתי לאדריכל ולבנאי הטובים ביותר שמצאתי ושגילו עניין והתלהבות מפרויקט הבינוי שלפניהם. חודשים ארוכים ארכו התכנון והבנייה, וכבר כשהבית התחיל ללבוש צורה, התחלתי להעביר אליו את הרהיטים ולסדר אותו יפה. לא פשוט להיכנס לבית שלא מכירים. הקירות לבנים מדי, החללים הגדולים מפחידים, ובהתחלה, מרוב חדרים ושכלולים, אפשר ללכת לאיבוד. גם קצת מביך אותי העניין הזה של בית מפואר. היה לי בית אינטימי כזה עם גג רעפים, כמו במושבים האלה במבואות ירושלים או חבל לכיש. אבל לאט לאט אני מתרגל ליהנות מהבית המתוחכם. הוא בעצם קמפוס שלם, שכולו בבניין אחד שאפשר להרחיב לצדדים ולמעלה, מבלי לאבד את הצפון, ולכוון את האורחים לאן שרוצים. אני מקווה לא להתרגל יותר מדי. אחרת אני עלול להישאר בבית הזה כל הזמן במקום לצאת החוצה לעולם האמיתי, שבגללו בעצם יש לי בית חדש. מסובך, הא?

רק כשהתחלתי לעבור דירה גיליתי מה שרבים מגלים כשהם עוברים דירה – כמה דברים היו אגורים אצלי בבית הישן. מדהים, הא? לדברים יש תכונה להתחבא בכוכים נסתרים בבית, ואז כשרוצים לפנות אותם הם מתחילים להתפרץ לכל עבר. אז  לא מספיק תהליך הבנייה המייגע, עכשיו צריך לסדר הכל מחדש! ולזרוק!

התהליך עוד לא הושלם. חלק מהדברים עוד בבית הישן, ויקח זמן עד שיעברו למשכנם החדש. ובכל זאת, הגיע הזמן לצחצח לפחות את הכניסה, ולהזמין את האורחים להתרשם ולהביע דעה. הבנאים עוד מסתובבים בשטח, אז זה הזמן לעשות תיקונים, אם צריך.

ברוכים הבאים לבית החדש.
אתם מוזמנים לסייר ולהתרשם, לשלוח הערות באמצעות דף "צרו קשר", ולא פחות חשוב – להירשם מחדש לרשימת התפוצה.

בהזדמנות זו ברצוני להודות לזיו מלצר על העיצוב פורץ הדרך, לאופיר אברהמוב על פתרונות התיכנות המקוריים ולקהילת מפתחי וורדפרס – מערכת הניהול שעליה מושתת האתר.

שלכם,

גיא