יש שני עצים שלעולם יסמלו עבורי את סוף השנה ואת פרוץ התחושה המשכרת של החופש:
מכנף נאה צובע את הרחובות בצהוב באמצע יוני ומסמל את היציאה לחופש בחטיבת הביניים ובתיכון.
ואילו הצאלון הנאה צובע את הנוף בשלהבת אדומה (מכאן שמו באנגלית: flamboyant) ברחבי אוניברסיטת תל אביב, בדיוק כשסמסטר ב' מסתיים.
הצאלון הנאה הוא אחד מעצי התרבות האהודים עלי במיוחד, וזאת למרות שהוא חובב אזורים חמימים וסובל עד מוות בשלג, ואני בדיוק הפוך.
מקורו של העץ במדגסקר, ומין הבר המקורי שלו נמצא שם בסכנת הכחדה. בחורף עומד העץ הזה ערום מעלווה, ולאחר הפריחה השווה הוא מצמיח תרמילי פירות ארוכים שאפשר להפוך לכלי נגינה מרשרשים להפליא.
עוד על הצאלון הנאה, באתר גן ונוף
