עפולה – עיר עמק
פרויקט עיצוב עירוני

יוצרים:
טל מנדולה
נועם נוה
גיא שחר

מנחים:
ג'ודי גרין
ערן מורדכוביץ'

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים,
הטכניון, סמסטר ב' תשע"א

אוטופיות המשלבות בין העיר לכפר העסיקו מאז ומתמיד אדריכלים ומתכננים. ג'ון ווד שילב חקלאות עירונית בבתי אצולה בעיר Bath באנגליה, לה קורבוזיה פיתח את רעיון "העיר הקורנת" בה מגדלי ענק טובלים בשטחים ירוקים. אחרים, בהם אבנעזר הווארד, פיתחו את רעיון "עיר הגנים" שהתגלגל בין השאר לגרסאות ישראליות בתל אביב, בהדר הכרמל וברחביה בירושלים, על ידי פטריק גדס וריכרד קאופמן. האחרון תכנן מאפס גם את נהלל ואת עפולה, האחד סמל כפרי והאחר סמל עירוני בעמק יזרעאל.

עמק יזרעאל עצמו נתפס בזמנו כאוטופיה – הגשמת חזון ציוני של אהבת הארץ ומימושה בדמות התיישבות חקלאית, שיתופית. המשורר אורי צבי גרינברג כתב ב-1926: "ירושלים – תפילין של ראש והעמק – תפילין של יד". העמק הוא ירושלים של מטה, בו מתקיים שילוב מופלא של יופי טבעי ואידאל של חברה אנושית החיה בו. ערכים אלה רלוונטיים בימינו למרות, ואולי בגלל העידן האינדיבידואלי וקפיטליסטי בו אנו חיים, ובא לידי ביטוי במיוחד בעיר. דווקא בתקופה זו מחפשים ישראלים שיבה לשורשים, אך מתקשים להתנתק ממגוון האפשרויות שמציעה העיר הגדולה. עפולה, "בירת העמק", מהווה חלק בלתי נפרד ממארג עמק יזרעאל, אך למעשה העיר מנותקת מסביבתה החקלאית, וזו נתפסת ומורגשת בה כנוף מרוחק בלבד. כיום עפולה מתפתחת, ויוצרת הזדמנות לתכנון בר קיימא המגשר בין הטבע וההתיישבות החקלאית לבין היצע הפעילויות שמספקת העיר.

יצירת ישות רורבנית

הבסיס לתכנון שאנו מציעים הוא למזג בין הכפרי, ה"רורלי" (Rural) לעירוני, ה"אורבני" (Urban), וליצור ישות חדשה, "רורבנית" (Rurban).

תקדימים רורבניים

מצאנו שרוב האזכורים למושג ה-Rurban  נסובים סביב שולי העיר, בתפר בין הבנוי לפתוח, ופחות בשילוב אמיתי בין כפרי לעירוני. פרויקט אחד שכן היווה תקדים מעניין הוא גואה 2100, במסגרתו הוכנו הצעות תכנון לעיר פאנג'ים בירת גואה, ושולבו רצועות טבע וחקלאות בתוך העיר.

תקדימים נוספים שהיוו נר לרגלינו הם שני רובעים בעיר פרייבורג בגרמניה: Rieselfeld ו- Vauban (מימין ומשמאל בהתאמה בצילום הלווין מ-Google). הרובעים ממוקמים על ספר האזורים החקלאיים המקיפים את העיר, והשטחים הירוקים חודרים לתוכם. גישה ייחודית לתחבורה מעניקה עדיפות יוצאת דופן לשימוש בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל – לחלק גדול מבתי המגורים אי אפשר להגיע עם רכב, רכבים חונים בחניון מרכזי בקצה הרובע, ותושבים מוזמנים להצטרף לתכניות Car Sharing. כמו כן ישנה תשומת לב ליעילות אנרגטית הן פסיבית והן אקטיבית, וחלק מהמבנים בשכונות מייצרים יותר אנרגיה מאשר צורכים, בעיקר ע"י ניצול אנרגית השמש.

עקרונות התכנון שאנו מציעים

לפניכם תכנית מתאר כללית

וצילום המודל המציג את אחת ה"שלוחות" הבנויות ומיקומו בתכנית המתאר

שימור רצף ירוק בעמק

התכנון מתבסס על יצירת שלוש רצועות ירוקות בין עפולה תחתית לעפולה עילית, המתבססות על השדות החקלאיים הקיימים. הרצועות מאפשרות רציפות של הפעילות החקלאית, ניקוז ראוי, מסדרונות לבעלי חיים, ואפשרות נוחה לאינטגרציה של החקלאות לתוך שכונות המגורים.

ה"שלוחות" הבנויות

בין הרצועות הירוקות נוצרות "שלוחות" בנויות המקשרות בין עפולה העירונית ובין היישובים הכפריים. השלוחות הן למעשה רצפי מגורים בהם שזורים מרכזי פנאי, תעסוקה ומסחר. נוף העמק מונגש לתושבים כחלק מחיי היומיום והחקלאות מגיעה עד למרפסות התושבים, שבד בבד נהנים ממגוון האפשרויות שמציעה העיר. סביב צמתי הצירים התחבורתיים מתפתחים מוקדי בינוי אינטנסיביים.

תהליך התפתחות הבינוי ב"שלוחות" ובעפולה תחתית

הגדלת "שטח הפנים" של העיר

אם נביט על פאתי העיר נראה שהתכנון המוצע מגדיל משמעותית את גבול העיר, ואת "שטח הפנים" שלה – קו המגע בין הבנוי לשטחים הפתוחים.

מערך תחבורה ממונעת

מערכת הכבישים החדשה מקשרת בין חלקי עפולה והישובים שסביבה. היא מתבססת על שלושה כבישים בכיוון כללי מזרח-מערב (בנוסף לכביש 65 העתידי שיעקוף את עפולה מצפון). אחד מהם על בסיס כביש 65 הקיים ושני המשך של שדרות ארלוזורוב. מאונכים להם כבישי אורך שכל אחד מלווה רצועת בינוי. קווי אוטובוס עוברים בכל הכבישים הללו.

עידוד לויתור על השימוש ברכב פרטי

למרבית הבניינים אין חניונים צמודים. בכל רובע ישנם מספר חניונים גדולים, בהם גם גדלים עצים – "חניוני מטע". העצים מטשטשים את משטחי האספלט הגדולים, מספקים צל ופרי. בשכונות ייושם מודל Car Sharing. גישה לבתים עם רכב תתאפשר במקרי חירום ולפריקה וטעינה של מיטלטלים גדולים בלבד.

מערך תחבורה בטוחה להולכי רגל ורוכבי אופניים

רשת שבילים נפרדת ובטוחה לתנועת הולכי רגל ואופניים מיושמת בשכונה, ומאפשרת להגיע מפתח הבית לכל מקום עם חיכוך מינימלי עם התחבורה הממונעת. עגלות במתכונת עגלות מרכול עומדות לרשות התושבים על מנת לשנע מצרכים וציוד ברחבי השכונה.

רשת מוסדות חינוך

בתי ספר יסודיים ממוקמים במוקדים השכונתיים. גני ילדים ממוקמים באזורים בנויים שבין כבישים. מרחק מכל מבנה מגורים לגן הילדים הקרוב לא עולה על 150 מטר בהליכה בשביל בטוח

עירוב שימושים

מסחר, עסקים, מוסדות ציבור ושירותים מפוזרים לאורך הרחובות הראשיים, סביב מוקדים תחבורתיים, ומתאפשרת אליהם גישה גם דרך הנתיבים הבטוחים.

ציפוף הבינוי

עיקרון מרכזי שהנחה אותנו הוא ציפוף הבינוי, וזאת על מנת "להצדיק" את ההקצאה הנרחבת של שטחי העיר לשימושים חקלאיים, וליצור אינטנסיביות עירונית שתהווה משקל נגד ממשי לשטחים הפתוחים. כדי לענות על צרכי הבינוי של עפולה, המציבות יעד של כ-45 אלף תושבים נוספים, תכננו בינוי בהיקף של 8 יח"ד לדונם לפחות, בבניינים בני 3 עד 8 קומות. מצאנו כי בניה גבוהה יותר תחרוג מהאופי העדין של עיר העמק.

כאן ניתן לראות כיצד נראית תכסית הבינוי בתרחישים שונים

רצועות ומבטים

הבינוי מתוכנן כך שהשדות החקלאיים חודרים לתוך השלוחות הבנויות, מביאים את החקלאות לתוך האזור האורבני ומאפשרים פתיחת מבטים לנוף העמק גם מהרחובות הראשיים.

מבנים ומבננים

אנו מציעים מספר טיפולוגיות למימוש הבינוי בשכונות. הטיפולוגיות מבוססות על חצר בין מבנים, שבה ממוקמים שטחים חקלאיים בגדלים שונים, כשהחצר פתוחה לכיוון הפונה אל העמק.

מודל שיתופי עירוני

אנו מציעים לממש מודל הקיים ברובע וובאן בפרייבורג לדיור שיתופי. קבוצת משפחות מתאגדת להקים יחד מבנה מגורים, ומקבלת לשם כך קרקע מהעירייה וליווי תהליך התכנון בהתאם לצרכי המשפחות.

בשבחי החקלאות העירונית

לשילוב החקלאות בעיר אינספור יתרונות. מעבר לאספקת מזון טרי, לעיסוק בחקלאות עירונית תרומה אדירה בהיבטים אישיים, חברתיים וקהילתיים. בנוסף לכך, היא מאפשרת שימוש מושכל במשאבים.

מה בין חקלאות עירונית למודל שאותו אנו מציעים

כמקובל ביישום של חקלאות עירונית, אנו מציעים ליישם את החלקות העירוניות בשלושה דגמים – דגם אינדיבידואלי, בו מוקצה שטח לעיבוד אישי לאדם או משפחה, דגם משותף, בו מספר אנשים מעבדים יחד חלקה, ודגם חינוכי, בו שטח גדול יותר משמש כחווה חקלאית חינוכית, בצמוד לגן ילדים או בית ספר. בעבודה של טל אלון-מוזס ולירון אמדור משנת 2005 בנושא חקלאות עירונית בישראל נמצא כי התועלת הכלכלית של חקלאות עירונית מוגבלת, בשל התקורות הגבוהות של הטיפול בגידולים, המוגבלים לשטח קטן ומנותקים מסביבה חקלאית. ואולם בפרויקט שלנו אנו נהנים "גם וגם" – היות שהשטחים החקלאיים של העמק חודרים לתוך השכונה, אנו מציעים דגם רביעי – שטחים חקלאיים המתוחזקים על ידי החקלאים מהמושבים והקיבוצים בעמק, בעלויות הכדאיות-כלכלית של החקלאים. תושבי השכונה מוזמנים לסייע בטיפול בשטחים אלה, וחלק מהתוצרת נמכר להם במחירי עלות הגידולים. השטחים הקהילתיים הקטנים יותר, בשלושת הדגמים שהוזכרו לעיל, מטופלים על ידי התושבים בהנחיית מדריכים חקלאיים שאף הם יכולים להתבסס על המערך המקצועי של חקלאי העמק.

הדברה בסמוך לבתי מגורים

מיקום שטחים חקלאיים בסמוך לבתי תושבים מעלה סוגייה בעייתית – בעת ריסוס, חומרי הדברה מגיעים לאזור הבתים. הסוגייה מוכרת במושבים ובקיבוצים, והקהילה החקלאית בארץ שוקדת על פתרונות לעניין, בין השאר שימוש בשיטות הדברה ביולוגיות ונטיעת גידולים עמידים יותר בפני מזיקים, שאינם דורשים ריסוס (חיטה למשל לא מרססים).

מה נגדל בחלקות הקהילתיות?

בערוגות נוכל לגדל ירקות, כגון חסה ועגבניות וקיטניות כגון חומוס ושעועית. צמחי תבלין הם בחירה מצוינת ושימושית – כגון נענע, בזיליקום ועירית. צמחי תבלין קלים יחסית לגידול. הם גם מסתדרים באזור המוצל על ידי הבניינים, ואפשר לשלבם בערוגות ואדניות במסדרונות הבניינים עצמם ולא רק בערוגות שבחצר.

כמו כן ניצור בין הבניינים ובחניונים השכונתיים בוסתנים של עצי פרי. עצי זית מומלצים במיוחד – הם יוצרים נוף ארץ ישראלי נאה, ומספקים פרי שאפשר ליצר ממנו שמן. לפיכך מומלץ גם להקים בית בד שכונתי. עצים נוספים מומלצים: פרי הדר, פפאיה, מנגו ובננות.

מבחינת בעלי חיים, נקצה שטח לגידול תרנגולות מטילות ("ביצי חופש"), וכן דיר לגידול עיזים. העיזים נבחרו שכן הן נוחות יחסית לגידול, ומספקות חלב בשפע ממנו ניתן להכין גבינות.

סיכום ומסקנות

האם גם אנחנו יצרנו אוטופיה תיאורטית? אנו מאמינים שלא.
לאחרונה נשאל האדריכל הפרופ' אלי פירשט "מה צריך לכלול תכנון נכון של שכונה?" ועל כך ענה: "תכנון נכון צריך להתחשב באיכות סביבה, ביכולת לקיים חיי קהילה בתוך השכונה, וביכולת לגדל ילדים מבלי לחשוש שיידרסו. הוא צריך לכלול גם קשר בין השכונה לבין השטחים הפתוחים בה" (כלכליסט, 29.6.2011).
נראה שהתכנון שאנו מציעים עונה על כל הקריטריונים הללו.

למרות שישנה כבר תכנית מתאר חדשה, מאושרת, ניתן לממש תכנון של השכונות הצפוניות של רובע יזרעאל על פי עקרונות שהצענו. מי יודע, אולי עפולה תהיה חלוצת ההתיישבות העירונית-כפרית הבת קיימא של ישראל.

תודות

• למנחים ג'ודי וערן
• תמר אלון – שה"מ, גור שחר, יאיר גלעדי – דגניה ב'