שלהי הקיץ. בהר הנגב מרגישים כבר רוח נעימה רוב שעות היום. אך החורף השנה לא היטיב עם המדבר, כמו גם החורפים שקדמו לו. מקורות המים והמזון בשטח מתדלדלים אט אט, ושוכני המדבר נאלצים למצוא לעצמם מקורות קיום חלופיים.
היעלים הם מזמן כבר בני בית בישובים מדבריים בישראל. מצפה רמון ומדרשת בן גוריון בשדה בוקר אינם יוצאי דופן. ואולם, בשנים האחרונות היעלים נכנסים לתוך המדרשה באופן תדיר יותר, ועמוק יותר, לסעודות דשנות של צמחיה עסיסית.
אחוזת הקבר של פולה ודוד בן גוריון נמצאת בראש "קו האש" על שפת המצוק שמעל נחל צין. שפע הצמחיה במקום, בכלל זה מרבדי העשב, הם כר מרעה אהוד על היעלים, שלא מתרגשים כלל מהעוברים והשבים, ומגדלים את צאצאיהם לתפארת.
לקינוח מבקרים היעלים בגינות הבתים ביישוב, למורת רוחם של התושבים. אכן, לא פשוטים הם החיים לצד בעלי החיים המדבריים. ואולי גם ליעלים ראוי פרויקט "תוספי תזונה" כפי שקיים עבור הנשרים באזור?
זה ניראה כל כך יפה בתמונו המקסימות שלך….
האם באמת התקרבת כל כך והנבלות לא ברחו?
כ"כ יפה!
דוד סיון, למה לקרוא להם נבלות? הם היו כאן קודם, אולי בני האדם הם הנבלות?
רק סוג אחד של נבלות העושות מעשה נבלה קיים בטבע והוא האדם.
בעיה אין גשמים אין דשה ומאכל ליעלים ,
צריך לבקש שיקציבו להם מאכל כמו הנשרים לפני שיקחדו חבל
צריך להתםלל לגשמים שארץ תהיה רבויה ולא יחסר מזון לאנדים וגם לכול vלחיות והבריאות
shuly levy
אני מוקסם מהיעלים, אבל גם אם אתה אוהב חסידות- אינך רוצה שהיא תכנס לך עם המקור לעיין…
הייתי בביתם של חנה ודוד בשדה בוקר לא פעם ולא שתיים, וראיתי את היעלים מטפסים על הגדר, זוללים בגינה מכל הבא ללוע. אין סיכוי לאיזה צמח בגן, אלא אם תגדל דוברמן.
בכל אופן יעלים עדיפים בעיני על עדרי הכבשים שמעבר לגדר שלי, אולי בעיקר כי עם הכבשים מגיעים גם רועים וכלבים…
בי הוד צילם תצלום מקסים של יעלים במצפה רמון. אנסה לצרפו. כל הזכויות של הוד אליעז
טוב וחשוב מי שדואג לאוכל לייעלים………
מה עם חסרי היכולת …מי ידאג להם….
החגים קרבים מאד מי באמת יידאג להם ……
כל אחד והמזל שלו…
חג-שמח לכולם …מעשיכם ראוי ליון
תודה לוי מיכאל
איזו אצילות. רגעים קסומים!!