בלוג

הפעם הקודמת בה הייתי בניו יורק היתה בשנת 1997. הנה אני מגיע עכשיו לביקור בזק של 24 שעות, והתהייה העיקרית היא מה כבר השתנה בעיר במשך 14 שנים, במיוחד במנהטן, שנראה שכבר לפני חמישים שנה הייתה עמוסה, צפופה ומלאה בכל טוב. אז במילניום הקודם עניינו אותי במיוחד רוכבי האופניים בעיר. לא היה זה עניין של מה בכך – הם היו מעטים, ונבלעו בגודש התנועה. היו אלה שליחים שתימרנו בווירטואוזיות בין כלי הרכב בשדרות וברחובות וזכו למבטי הערצה מצדי על עוז רוחם.

משום כך, מרשימת החידושים להם ציפיתי בניו יורק מודל 2011 נעדרו רוכבי אופניים. אבל משהו נראה לי מוזר כשהגחתי מהסאבוויי להיכנשהו בשדרות Broadway. מישהו צבע מסלול שלם בירוק כהה עם עיגולים ירוקים בהירים, ולידו עוד מסלול לאופניים.

על זה כבר אמרו בָדרָנינו "פה חשדתי". מרגע לרגע התברר שבמנהטן מסומנים מסלולי אופניים, והוראות ברורות איפה צריך לרכוב על אופניים, איפה צריך להתגלגל על רולרבליידס,

ואיפה צריך ללכת, ונראה שהאחראים לעניין רצים עם זה קצת קדימה כי המקומיים טרם הפנימו את מושאי זכויות הדרך.

ותושבי ניו יורק באשר הם מגלים (לאט אבל בטוח) את הרכיבה על אופניים.

שימו לב לקו העצירה למכוניות – הוא הוזז אחורה. בהמשך אלמד שמדובר ב-Bike Box – שטח המתנה לרוכבים בצמתים, מעבר לקו העצירה – כדי לתת להם מקום בטוח להמתנה ויתרון בזינוק. זהו אחד הסידורים שהונהגו במסגרת פרויקט מסלולי האופניים בעיר שמטרתו להגביר את נוחיות הרכיבה ובטיחות הרוכבים.

ואפשר גם לחצות את גשר ברוקלין על אופניים

רוצים לחנות? פה זה כבר נעשה מעניין

אם כי עדיין מעט זול יותר מאשר להחנות רכב ממונע

אפשר להחנות בחינם אם תהפכו את האופניים שלכם למיצב אמנותי

הסימן העיקרי לשינוי בעולם הרכיבה בניו יורק הוא שלא מדובר רק ברוכבים מקומיים מסוקסים, אלא גם בתיירים. חברה בשם Bike & Roll פתחה תחנות השכרת אופניים ברחבי מנהטן במחירים שערורייתיים שמגיעים עד 70 דולר ליום.

אך אל דאגה – הם בעצמם יודעים שהם חיים על זמן שאול – בעוד כשנה יונהג גם בניו יורק פרויקט עירוני להשכרת אופניים, כפי שקיים כבר בפריז, רומא, ואפילו בתל אביב, וגורמים יודעי דבר מסרו למערכת שהעלות תהיה סביב 5 דולר ליום.

אחרי שהבנתי שהטרנד הירוק הגיע גם לניו יורק ועיניי התחדדו לאטרקציות אופניים, גיליתי שאפשר למצוא אופניים גם ב-30 דולר ליום, אם עולים קצת צפונה בשדרות אמסטרדם (סמלי משהו).

אז מי עומד מאחורי כל העניין?

לא אחרת מאשר מחלקת התחבורה של העיר ניו יורק (NYC DOT). הנה ציטוט מחזון המחלקה:

"Our mission is to provide for the safe, efficient, and environmentally responsible movement of people and goods in the City of New York…"

הנה לכם קצת מספרים – עובדים במחלקה 4500 איש, שמנהלים מעל 10,000 ק"מ של דרכים, 19,000 ק"מ מדרכות, 781 גשרים ו-6 מנהרות.
נראה שהבנו עם מי יש לנו עסק.

פרויקט האופניים בניו יורק

באתר ה-DOT יש אזור שלם המוקדש לרוכבי אופניים, עם אין סוף מידע שימושי לרוכבים ובעיקר עדכונים על התקדמות עבודות ועל תכניות עתידיות . זהו המאפיין הבסיסי ביותר בכל הנוגע לשקיפות ולשיתוף הציבור. הרושם הראשון המתקבל מקריאה שם הוא שיש בעיריית ניו יורק מישהו שאכפת לו, מישהו שבאמת דואג לרוכבים, לרווחתם ובראש ובראשונה לבטיחותם.  הנה מעט נתונים וקישורים:

בטיחות

• ה-DOT חילק 25,000 קסדות חינם לתושבי העיר.
• באתר האינטרנט ובעירייה זמינים חינם חומרי הסברה ל"רכיבה חכמה". ראו כאן, למשל.

חניה

• עד היום הוקמו 20 חניוני אופניים מקורים ו-3100 מתקני קשירה מתכתיים.
• ב-11 בדצמבר 2009 נכנס לתוקפו חוק המסדיר חניות אופניים בבנייני משרדים, כדי לעודד הגעה לעבודה באמצעות אופניים.

רשת מסלולי האופניים

• כיום מרושתת ניו יורק בכ-1,000 ק"מ של מסלולי אופניים.
• ביוני 2009 הושלמה תכנית שאפתנית לבניית מעל 300 ק"מ מסלולים בחמשת רובעי העיר תוך שלוש שנים בלבד.
• עד 2030 מתוכננים כמעט 3000 ק"מ של מסלולים. מדובר ביעד של 100 ק"מ לשנה.
• ה-DOT מסביר לרוכבים בבהירות על הסוגים השונים של מסלולי אופניים שעומדים לרשותם –
  • המסלול הבטוח (Bike Path) – צבועים ירוק – מופרדים פיזית מהתנועה ע"י טור מכוניות חונות או מחסום פיזי אחר.
  • המסלול הרגיל (Bike Lane) – לצד המכוניות.
  • המסלול המשולב (Shared Lane) – יחד עם המכוניות, אך מורחק מקו מכוניות חונות למניעת סכנת היפגעות מפתיחת דלת.

והנה קטע ממפת הרכיבה לשנת 2011 שאותה תוכלו להוריד

סטטיסטיקות
520 אלף מתושבי ניו יורק רוכבים לפחות מספר פעמים בחודש (בעיר ניו יורק גופא – מנהטן, ברונקס, ברוקלין, קווינס וסטטן איילנד גרים כיום כ-8 מיליון תושבים).
ה-DOT עורך סטטיסטיקות רבות על רוכבי האופניים בעיר, באופן שאף נראה אובססיבי משהו – הכל כדי לדעת במדויק מהי תמונת הרכיבה בעיר. בעיקר מתעניינים בשיעורי היוממות באופניים. נמצא שחל גידול של 13 אחוז ביממות אופניים מ-2009 ל-2010, ויוממות האופניים הוכפלה מ-2006 ל-2010.

הגברת הנסועה / יוממות באופניים

תחת הסיסמה המתבקשת "Free yourself and get there by bike" מבקשים ב-DOT להגביר את השימוש באופניים לתנועה בעיר והגעה לעבודה.
היעד שהציבו כרגע הוא הכפלת היוממות באופניים (bicycle commuting) עד 2012 יחסית ליוממות ב-2007,  ושילושה עד 2017.
בגרף הבא ניתן לראות את הגידול ביוממות האופניים בניו יורק (המספרים הם אינדקס, שימו לב רק למגמה):

העלאת אופניים לאמצעי תחבורה אחרים

עד כמה שזה נשמע דמיוני, מותר להעלות אופניים לרכבות ה-Subway העמוסות!
בתדריך לרוכבים נכתב אפילו לגבי שעות העומס "Avoid". לא איסור, אלא בקשה להימנע.

מסקנות ולקחים לארץ הקודש

לאור ההתקדמות המטאורית בנושאי אופניים בניו יורק, נראים המאמצים בתחום זה בארץ פאתטיים למדי. הנה דוגמה עדכנית לאיך נראים מסלולי אופניים בישראל נכון למאי  2011. בעוד של-DOT יש חזון ברור לעיר ניו-יורק שעניינו תחבורה בת-קיימא, לא ברור אם בישראל אפילו מכירים את המילה "חזון". בניו יורק מחלקים קסדות חינם לתושבים, ובישראל רוכבי אופניים נמצאים במטווח ברווזים. ברשויות המקומיות בארץ אין ידע מקצועי מספיק בנושא האופניים, וגם כשמחליטים כבר לעשות משהו בכיוון, מנסים להמציא את הגלגל מחדש במקום ללמוד מניסיון ארוך שנים שקיים בעולם (ראו ערך רחוב אבן גבירול בתל אביב). למותר לציין שהמשמעות היא בזבוז משווע של כספי ציבור וסיכון לרוכבים. במקרים גרועים יותר ישנן אפילו תופעות של ראשי רשויות בארץ שמתנגדים באופן גורף לנושא האופניים ככלי תחבורה עירוני.

הגיע הזמן לשים את יצר ההתחכמות הישראלי בצד, וללמוד מאינספור התקדימים שיש בעולם (קראו גם על תקדים קופנהגן) כיצד לממש בצורה נכונה תחבורה בת קיימא, שרכיבה על אופניים הוא ביטויה המושלם והמתאים כל כך לערי ישראל.

זאת ועוד, ראשי רשויות שלא יפנימו ולא יקדמו את נושא הרכיבה בערי ישראל ישאו באחריות להתדרדרות באיכות החיים בערים, וחמור מכך – ישאו באחריות אישית לגורלם של רוכבי אופניים שיפגעו בתאונות דרכים כתוצאה מאי דאגה לתשתיות הולמות להם. שכן הגידול ברכיבת האופניים בישראל הוא עובדה קיימת ותופעה שאין לעצרה.