בלוג

"אנלוגי, כן כן
בדיגיטלי, כן כן"

שידורי הטלוויזיה בישראל שרדו עוד כמה שנות שידור אנלוגי מאז שאלון אולארצ'יק כתב ושר על "בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי". השיר שהקדים את זמנו הופך רלוונטי מיום ליום, במיוחד כשעתה גם שידורי הטלוויזיה החופשיים באוויר התחפשו לביטים. שירות עידן פלוס באדיבות מדינת ישראל מאפשר לנו לקלוט ערוצי טלוויזיה ורדיו בעזרת ממיר פשוט וזול יחסית, ללא צורך לשלם דמי מנוי חודשיים תמורת חבילות ערוצים בומבסטיות.
הקליטה נעשית באמצעות אנטנה קטנה, שממוקמת בדרך כלל בתוך הבית, וכאן מתחילה הבעיה – האות מגיע חלש מדי, ונוצרים שיבושים בקליטה. בעידן האנלוגי שיבושים התבטאו בעיקר ב"שלג", "צל", תנועות מוזרות של התמונה, ועוד כהנה וכהנה יצירות. ואולם, העידן הדיגיטלי, ההופך את אותות התמונה לרצף של אחד משני סימנים ואז עוד דוחס אותם, הופך את השידור לפגיע בצורה אחרת. השיבושים במקרה זה מייצרים יצירות אקראיות מרתקות. מאפייני הדיגיטציה והדחיסה יוצרים שני סגנונות נפוצים – ניואנס מיוחד של פוינטיליזם, וסגנון קוביסטי מובהק. יד המקרה מעולם לא יכלה ליצור חיקוי מוצלח כל כך ל"עירום יורד במדרגות".

הנה מבחר יצירות באדיבות שידורי עידן פלוס. לא נגענו.
(הצילום נעשה כשהמצלמה מוצבת מול מסך ה-LCD).

"כשטסים המיראז'ים מצייר קולאז'ים
ואוחז לי באמא אדמה"
אלון אולארצ'יק