המציאות הישראלית מכינה אותנו למלחמה. יום יום, שעה שעה. אנחנו רגילים, לכאורה, לחיות בקרבת קונכיות הגנה מבטון. אולי יש לנו קונכיה כזו בדירה, מסודרת יפה כחדר עבודה, או חדר לילדים. אולי יש לנו קונכיה כזו בקומה התחתונה של הבניין, אולי היא חפורה מתחתיו, ואולי היא אי שם בקרן רחוב, מתחבאת מתחת למשולש בטון נעול שיש מי שאמור לפתוח בעת פקודה.
אבל ישובי עוטף עזה נתונים תחת מציאות מלחמתית בלתי נתפסת. כשמערכת ההתרעה "צבע אדום" זועקת, פגיעת רקטה היא עניין של שלושים שניות. לפעמים חמש עשרה שניות. תעשו עכשיו תרגיל קטן: דמיינו שאתם הולכים ברחוב. הליכה ממוצעת מהבית לגן, מהבית לבנק, מהבית למכולת, הליכה שלוקחת לפעמים עשר דקות, לפעמים רבע שעה. הקריאה "צבע אדום" נשמעת ברחוב. אתם מרוחקים כבר חצי קילומטר מהבית. יש לכם שלושים שניות לתפוס מחסה. מה תעשו ??
בספטמבר האחרון הגעתי לשדרות כדי לראות איך נראה מקום בו מתקיים אורח חיים של הישרדות. מציאות שבה המרחב הציבורי הופך לשדה קרב בהתרעה של שבריר דקה. הגעתי בתקופה שקטה. חיים שלווים בעיירה שלווה כביכול…
בשדרות לא די במקלטים ובממ"דים. כשהסכנה עלולה להכות על כל צעד ושעל, אמצעי המיגון צריכים להימצא נגישים במרחקי ריצה של חמש עשרה שניות.
תחנות האוטובוס של שדרות הפכו למוקדים מוגנים. אדריכלות של מלחמה בלב חיי היום יום בעיירה ישראלית.
גרסאות נוספות כוללות הרכבים שונים של אלמנטי בטון, חלקם שאולים מעולם התשתיות, חלקם משמשים כחומות גם במקומות אחרים
בתים משותפים זכו לתוספת ביצורים – מגדלי ממ"דים המשדרגים את הדירות בשטח ובביטחון.
אבל את המרחב שבין הבניינים נאלצו התושבים לקחת לידיים. כשאנשים חיים כל כך הרבה זמן בתחושה של איום מתמיד, בתחושה של חוסר אונים וחוסר יכולת לשלוט בגורלם, די בגינה שכונתית מעשה ידי הדיירים, כדי להשרות מעט אופטימיות ושפיות זמנית.
תודה שחר עבור התיחסות אל המרחב של אוכלוסיה אזרחית תחת אש בשניות בזמן אמת, היטבת לחוש ולראות את תחושת היומיום בשדרות ועוטף עזה, אני מזמינהאותך אל בית הספר האזורי שער הנגב לשוחח עם תלמידים בתיכון להתרשם
בברכה מירי לוין
כל כך מרגש לצפות בתמונות (המבט הבוחן והרגיש שלך) המתעדות את הקורה בארצנו הקטנטונת, בעיניו של האזרח הקטן לעומת ההכרזות הבומבסטיות והלא מציאותיות של המכנים עצמם 'מנהיגינו'.
מעבירה את הלינק שלך למכותבי.
תודה לך גיא
פרוייקט נחמד ומראה את הדברים האמיתיים.
חבל שהמדינה החליטה על המשך מיגון בטווח של עד 7 ק"מ וקיבוץ דורות נמצא במרחק של 7 וחצי ק"מ – יחי ההבדל הקטן !!!
אני מפרסמת זאת על הפייסבוק שלי.
מלא התפעלות ממך,גיא
שא ברכה
בלתי יאומן באילו תנאים חיים התושבים.
זה מזכיר לי את מלחמת לבנון השנייה ומלחמת המפרץ כאשר חיפה היתה נתונה תחת מטר טילים.
שחר, כל הכבוד לך שירדת דרומה ונתת לנו, במרכז הארץ, לחוש מעט את שעובר על התושבים בקרבת הרצועה.
חשוב שכל מי שרחוק מהאש יזדהה עם אותם תושבים שנמצאים בקו העימות.
בארצנו, קו העימות הוא דבר שמשתנה מפעם לפעם, היום אני בסכנה, ואולי מחר אתה תהיה באותו מצב. והכל, בארצנו הקטנטונת.
חבל גיא, חבל שלא לוקחים דוגמה כה פשוטה ומיישמים אותה במדינת-ישראל בכלל ובעוטף עזה בפרט.
כרגע הייתה אצלנו כריזת אזעקה ונפילות טילים ואין לנו בבית מרחב מוגן… חמש-עשרה דקות לא יעשו דבר וחצי דבר.
תודה לך גיא על שהבאת בפנינו [גרה בקבוץ, הביצוע באמת לא קשה] "תוצרת שדרות – מקורית מאד" ואף נאה לעין.
בהזדמנות חגיגית זו – מייחלת שיחליפו את הביברמנים, אך בלבי יודעת כי זו תקוות שווא.
העיקר שיורד גשם, על זה ממשלת החל"מיאים שלנו לא אחראית – יעל.
תודה לך גיא שהארת את עינינו כיצד אני שחיה בצפון שומעת וקוראת על חיי התושבים בדרום אך אין מראה עיניים כקריאה ושמיעה,
לכאורה מדינה שאין בה הכרזת מלחמה אך תושביה באיזור זה חיים תחת אש אויב תמידית וצריכים לנהל אורח חיים רגיל של עבודה למודים וכו' בלתי נסבל, סלתי נסבל עד מתי?
לדעתי צריכה לקום תנועת מחאה גדולה כבשנה החולפת והגיע הזמן לא להתאפק יותר עכשין לפני הבחירות הגיעה השעה למעשים נ.ב. אנני שוחרת מלחמה !!! אבל די !די!!!
בושה למדינה שבכאלה תנאים צריכים לחיות אנשים, והלחימה למעשה הינה חד צדדית ללא תגובה למפעילי המחבלים, לתת לעזה אוכל זה בסדר!! לתקוף אותם מהים ומהאויר זאת חובה !!!!!!!!!!!.
גיא הרגישות שלך בעין ובלב מגיעה לכל מקום ובעקבותיה אנו
מרגישים אך במעט את מה שעובר על תושבי המדינה שגרים מחוץ ל"עוטף תל-אביב" אני מכריזה בזאת שבך אני בוחרת
לראש הממשלה הבא ! משאלת לב שיהיה לנו אחד כמוך!
בוקר טוב גיא.
יד יציבה ועין רגישה ולב חם. לא דרוש הרבה יותר מזה כדי לחזק ולהביע אמפטיה לעוטפי עזה. גם אתה וגם מגיבים שמזדהים, מוזמנים לבקר ולראות ששדרות רק מייצגת ואינה לבדה. יש הרבה מה לראות ויותר מזה מה לשמוע על חיי היומיום בצל האיום הקיומי המתמשך. ניצן
שחר – שבצד השני גם חיים אנשים? חשבת שלהם אין ביכלל מיגוניות? חשבת שהכלים שלנו, הטילים הפצצות והמטוסים הרבה יותר מדויקים והרסנים, חשבת ששם לילדים יש פחד איום מההפצצות שלנו, חשבת שבני אדם הם בני אדם? את טבילת האש הזאת יזם ביבי כדי לקבל קולות בבחירות! קולות של מי? קולות מי שהוא משאיר בתור בשר לתותחים. אלה האנשים שיבחרו ביבי.
לגיא היקר!
נוגע ללב לראות את האיכפתיות לכל פרט ופרט, והלוואי שמצגת זו תעשה סוף למה שמיתחולל בדרום.
אני מסכימה עם רונית רייף מקרית אונו.
אתה הוא האיש!!!
בּתיה מסאן פאולו ברזיל
שחר איזו רגישות, יישר כוח,
במצגת היטבת להביא משב רענן במצב בלתי אפשרי. כולי תקוה שתגובתנו תביא לרגיעה ממושכת ובמיוחד שלא נצטרך להכנס לעזה, נפלו לנו מספיק בחורים שם וכואב הלב לחשוב שיפלו עוד