שלג הוא מין אירוע כזה שמנחית על הכל שמיכה לבנה, כזו שלא מבדילה בין טוב לרע, בין שלום למלחמה, בין חי צומח ודומם. השלג מביא לתושבי רמת הגולן ואורחיהם שמחה, ולתושבי חומס הלא באמת רחוקה סבל בימים אלה של מלחמת אחים.
מקלטים הם מציאות אליה נאצלנו להתרגל. בשגרה אנחנו כבר בקושי שמים לב לכך שבכל מקום בו אנו גרים אנו מוקפים סממנים של מלחמה. אבל כשאירוע לא שגרתי מתרחש, במיוחד כזה שמשנה את הדרך בה אנו מסתכלים על הסביבה, פתאום אלמנטים כמו מקלטים מקבלים משמעות אחרת.
כשהשלג מכסה את קיבוץ עין זיוון, הוא לא מצליח לכסות את פתחי המקלטים, הבנויים בטון ומעוטרים במסלע מקומי – בזלת. האלמטים הכהים, הברוטליים, המסמלים מלחמה, עומדים בניגוד בוטה לשלווה והטוהר שקל לשייך לשלג.
