בלוג

אביב מפנה מקומו לקיץ, ורמת הגולן מחליפה צבעים מירוק לצהוב. השנה זה התרחש מוקדם מהרגיל עקב מיעוט המשקעים באזור, וזה הזמן לצאת לנופים הזהובים לפני גל השריפות שהופך בדרך כלל את מורדות הגולן בקיץ לשחורים. הפעם, מסלול רכוב על דרכים מסומנות, המומלץ באופניים, אופנוע או ג'יפ. העיתוי חשוב במיוחד – שעות אחר הצהרים לקראת השקיעה צובעות את המדרונות בהם נטייל בצהוב עז ואת הכנרת בגוונים כסופים, והטמפרטורות אינן מעיקות כמו בצהרי היום.

מתחילים בישוב מעלה גמלא ויוצאים דרומה בדרך מסומנת כחול. נחל שפמנון מתחתר במדרונות כשמעליו הלולים של היישוב עטורי התאים הסולריים להפקת חשמל.

בהמשך פונים שמאלה לדרך מסומנת שחור. מעלינו מתנוסס מבנה מסקרן.

הדרך מעוטרת סלעי הבזלת מתפתלת מעלה ומביאה אותנו אל חרבת כנף

המבנה שימש את הכפר הסורי ששכן במקום ולצדו שרידי בית כנסת עתיק. הנוף מכאן מרהיב במיוחד

השביל השחור ממשיך לכיוון הכניסה ליישוב כנף. נקפיד לסגור את שערי הבקר אותם אנחנו חוצים בדרך. השביל ממשיך עתה לאורך הגדה הצפונית של נחל כנף בדרך עפר טובה לכל רכב שמביאה אותנו למגרש חניה קטן. למרגלותיו מעין כנף ובו בריכה נאה המתאימה לרחצה ואזור פיקניקים שהוסדר לאחרונה. מומלץ להגיע באמצע השבוע כדי ליהנות מהשלווה במקום.

כך נראית הבריכה בסופי השבוע ובחגים, ובאביב שקדם לו חורף גשום יותר – התמונה שלפניכם צולמה באפריל 2004. שימו לב למדרונות ברקע שעדיין ירוקים.

מעל המעיין נמצאים שרידי בזלת שנשתמרו היטב של בית כנסת מהמאה השישית, שהיה חלק מהתיישבות יהודית בימי התלמוד. האתר נקרא דיר עזיז על שם הכפר הסורי ששכן כאן מאוחר יותר. הנה כמה תמונות של העתיקות, אף הן צולמו באותו אביב ירוק

אנחנו ממשיכים עתה בשביל השחור במעלה הגדה הצפונית של נחל כנף. הדרך כאן הופכת לאתגר עבירות בזכות סלעי הבזלת שאינם מתבלים בקלות. אם צלחנו את המכשולים בהצלחה נגיע לאזור שטוח שבין הנחלים כנף וסמך. אנחנו ממשיכים מערבה בשביל מסומן כחול, לאורך ממלכת הפרות. היתכן שיש יותר פרות מאשר בני אדם בגולן?

עם ההתקדמות מערבה נפתחים שוב נופי הכנרת והגליל

קיפודני ענק מעטרים את המדרונות, רובם כבר אחרי סוף הפריחה הסגולה העזה. כאן נשקף נוף יפה לצפון-מזרח הכנרת, בקעת בית צידה והנחלים המזינים אותה.

אנו יורדים לעבר הישוב רמות וממשיכים במסלול מסומן ירוק לאורך הגדה הצפונית של נחל סמך. המדרונות המכוסים צמחיה מצהיבה כאן הם חגיגה לעיניים. המסלע באזור זה הוא של סלעי גיר וסלעי קירטון רכים יותר שעברו בליה בקלות יחסית ויצרו את מראה המדרונות העגלגלים שבחורף מזכירים לנו את סקוטלנד.

התייבשות הצמחיה מספקת קומפוזיציות מופלאות של גוונים חמים באור השקיעה ממול

אנחנו יורדים וחוצים את נחל סמך הזורם, נקודה מצוינת למנוחה

ומטפסים לגדה הדרומית של הנחל ממנה נשקפת הגדה הצפונית

הדרך המסומנת ירוק מסתיימת בכביש מספר 789. נפנה שמאלה ונעלה כברת דרך קצרה ונפנה ימינה לדרך מסומנת אדום במגמה מערבה.

ושוב נפתחים לפנינו נופים חקלאיים לחופי הכנרת

ואחרי שכבר נדמה היה שראינו הכל, בולטת פתאום בנוף גבעה מרשימה

והרחק מערבה תוכלו לזהות את הארבל והתבור

מאתר בני יהודה הישנה אנחנו ממשיכים במגמה מטה דרך המדרון של שמורת סוסיתה.  בדרך נגלה הפתעה גיאולוגית – קונגלומרט – תלכיד נחלים. כיצד הגיע תלכיד נחלים למדרון הגבוה בכ-300 מטר מפני ים כנרת? התשובה לוקחת אותנו יותר מ-25 מיליון שנים אחורה, עוד בטרם נוצר הבקע הסורי-אפריקני וימת הלשון הגדולה (שהשתרעה מדרום הכנרת ועד ים המלח של היום). אזור זה בכלל הוא מעין חלון גיאולוגי מרתק.

והנה שוב הגבעה המרשימה, שאפשר כבר לקרוא לה בשמה קרן עין גב. בעוד המסלע שמסביב נשטף והתעגל יפה עם המים, שמרה שכבת בזלת קשה על ראשה של הגבעה שזכתה לכינוי קרן עין גב. בהזדמנות קפצו לבקר בה, מסלול מסומן חוצה אותה.

אנחנו ממשיכים במגמה מטה בשביל שלא ברור אם הוא מפותל יותר או תלול יותר

לעבר החוף המפתה

כשפרה בודדה ושמחה מהלכת על השביל מקשקשת בזנב

כן, גם פרות יודעות ליהנות מהנוף

כשאנחנו ממשיכים לרדת, קרן עיו גב נראית אחרת לגמרי. שנאמר, דברים שרואים משם לא רואים מכאן

עד מהרה אנחנו מגיעים לנמל עין גב, כדי להזדהות עם המחנך הירושלמי מדרכי הוניג ששורר "קסם על ים כנרת"

זהו מקום מצויין לסיים את הטיול ולצפות בשקיעה

לרווייה!