בלוג

במסגרת פרויקט הגמר בלימודי ארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בחרתי את שכונת מורנוב בעיר ורשה כאתר התכנון. שכונת מורנוב היתה אזור עירוני צפוף ושוקק ברובע היהודי של ורשה טרום המלחמה, והתנהלו בה חיי מסחר, קהילה ותרבות עשירים שהשפיעו על העיר כולה. במהלך המלחמה הפכה השכונה לחלק מהגטו בו נכלאו מאות אלפי יהודים, חלקם מתו מרעב ומחלות ורובם נשלחו להשמדה בטרבלינקה. לקראת סוף המלחמה הרסו הגרמנים את השכונה עד היסוד במסגרת המבצע להרס טוטאלי של העיר, שהביא להריסתם של מעל 85 אחוז מהבניינים בעיר. לאחר המלחמה, בעידן הקומוניסטי, נבנתה השכונה מחדש בסגנון מודרניסטי על חורבות המבנים שאבדו והאדמה הספוגה בדם. השכונה שינתה פניה ללא היכר, והפכה לרובע מגורים המתאפיין במבני שיכונים שאינם מרמזים דבר על העושר הפיזי-חברתי שהיה במקום לפני המלחמה.

במסגרת עבודת המחקר ההיסטורי לפרויקט הארכיטקטוני, נחשפתי לשעות רבות של וידאו תיעודי המספר את סיפור העיר שעברה את אחת הטראומות הגדולות בהיסטוריה. תהיתי כיצד ניתן לעבד ולהנגיש את החומר הזה בעידן היוטיוב על מנת שיתן מושג ולו קלוש על עוצמת הזוועות שהתרחשה שם. התחלתי מחמש שעות של חומר גלם שנערכו לסרטון באורך 6 דקות ו-44 שניות, הכולל 287 שוטים (כמה סמלי המונח) ממבחר חומרי גלם זמינים, המציג את העיר בתפארתה לפני המלחמה, אירועי המלחמה בדגש על הרובע היהודי והגטו, והבנייה מחדש לאחר המלחמה. הסרטון מבוסס על קטעים זמינים מתקופה זו ומתמקד בפן הארכיטקטוני ובפן האנושי היהודי בימים הקשים בגטו.

לאחר צפיה ראשונה, מומלץ לצפות בסרטון שוב תוך תשומת לב לדגשים הבאים על פי התקופות המוצגות בסרט:

ורשה לפני המלחמה

מראה כללי: דקה 0:03 עד 0:22
בדקה 0:06 נראית כיכר העיר העתיקה, שתחרב מאוחר יותר במלחמה ותיבנה מחדש במדויק לאחריה.
בדקה 0:10 נראים קרונות הטראם, אחד מאמצעי התחבורה שהיו ונותרו פופולריים בעיר.
בשתי סצנות בדקות 0:13 – 0:14 נראה "גורד השחקים" Prudential על שם חברת הביטוח הבריטית, שנבנה בראשית שנות השלושים בסגנון ארט-דקו. מתנשא לגובה 66 מ' והיה בזמנו השני בגובהו באירופה.
הרובע היהודי: דקה 0:22 עד 0:48
ורשה ברובה, והרובע היהודי בפרט, התפתחו משמעותית בעידן המהפכה התעשייתית החל מאמצע המאה ה-19. קפיטליזם תעשייתי הביא לבניית מרקמי מגורים צפופים שהיו מבוססים על בניינים שבהם חצר פנימית. בניינים אלה היו מיקרוקוסמוס עירוני – פעלו בהם חנויות, בתי מלאכה, מחסנים, מסעדות, בתי הארחה ודירות למגורים. חלקם אוכלסו בצפיפות כדי לתת מענה להגירה הגדולה אל העיר המתפתחת. מדקה 0:31 עד 0:45 מוצגים קטעים שצולמו בתוך אותן חצרות. ביניהם תיעוד נדיר בצבע של החיים במרקמי החצרות הללו שצולם באביב 1939 ע"י התייר האמריקאי ד"ר בנג'מין גסול. בדקה 0:29 עד 0:31 נראה בית הכנסת "נוז'יק", היחיד ששרד את המלחמה.

המלחמה

ההתקפה הגרמנית האווירית ותוצאותיה: דקה 0:49 עד 1:13
בדקה 0:59 הצצה למרקמי בתי החצר הפנימית שאפיינו את ורשה והנזק שספגו בהפצצה האווירית. כ-10% מהבניינים בעיר נפגעו בהתקפה אווירית זו.
הכיבוש הגרמני: דקה 1:14 עד 1:20

הגטו

הרוב המכריע של החומר המצולם הנע מהגטו מקורו בסרטי תעודה שצולמו על ידי צוותי צילום גרמנים וכוללים סצנות מבויימות של חיי הגטו, השואבות השראה מההתרחשויות האמיתיות בו. החומר מספק תמונת מצב בעייתית בלשון המעטה, כמו גם הבנה מצמררת שכאילו לא די היה סבלם, הרי שיהודים בגטו נאלצו להשתתף בעל כורחם בתכנית ריאליטי שסופה נורא מכל. סרטים אלה לא נחשפו על ידי הגרמנים בזמן המלחמה, אלא אותרו בארכיונים שנים מאוחר יותר. תוך כדי צפיה כדאי לשים לב לניואנסים בסצנות השונות, החושפות את הלך הרוח המבויים. בהמשך יובאו נקודות ספציפיות לתשומת לב.

הגטו – רחוב – מראה כללי, תנועה ומסחר: דקה 1:21 עד 2:03
בדקה 1:21 נראים יהודים שנאלצו לעבור לגטו מחלקים אחרים בעיר וסביבותיה, והפכו לפליטים בארצם.
בדקה 1:30 נראית בניית חומת הגטו, שבוצעה על ידי יהודים.
בדקה 1:43 נראה רחוב לשנו, אחד הרחובות השוקקים ברובע היהודי.
דקות 1:44-1:48 – קרוניות הטראם שנסעו בתוך הגטו נשאו שלט מגן דוד.
הגטו – הגשר מעל רחוב כלודנה המקשר בין שני חלקי הגטו: דקה 2:03 עד 2:08
החל מסוף שנת 1941 פוצל הגטו לשני אזורים נפרדים, על מנת לאפשר תנועה נוחה בין מזרח העיר למערבה בצד ה"ארי" דרך רחוב כלודנה. במהלך שנת 1942 נבנה מעל הרחוב גשר על מנת לאפשר מעבר "נוח" בין שני האזורים.
הגטו – חצרות, בניינים ואשפה: דקה 2:08 עד 2:21
בדקה 2:15 נראה אחד מבתי החצר הפנימית רבי הקומות, כמוהו היו רבים ברובע היהודי, והפכו למלכודות לכלוך חולי ומוות בתקופת הגטו, כשפעמים רבות האשפה הושלכה ישירות מהחלונות אל החצר.
הגטו – עניים מול עשירים: דקה 2:21 עד 2:38
הגרמנים רצו להראות בסרטם התיעודי, שלצד ההמון העני הסובל, ישנם יהודים שחיים בגטו חיי עושר ומותרות. בעוד שאת הדלות ואת מרכזי הסיוע לא היה קשר להציג, הרי שהסצנות המבויימות של ארוחות הפאר, למרות השפע, הסבו אי נוחות, בלשון המעטה, לאלה שהשתתפו בהן. יחד עם זאת ראוי לזכור, שאכן היו פערי מעמדות ניכרים בגטו, ומי שטרם סגירת הגטו היה בעל ממון רב, מסוגל היה לנסות לקנות לעצמו חיים.
הגטו – תרבות: דקה 2:38 עד 2:46
הגטו – המשטרה היהודית והגרמנים בפעולה: דקה 2:47 עד 3:00
כאן נראות סצנות רחוב מבויימות של המשטרה היהודית וחיילים גרמנים המשליטים סדר בגטו. חפשו את הצלם הגרמני שעובר ברקע, ואת ה"שחקנית" שהסצנה דווקא הצחיקה אותה.
הגטו – פורטרטים: דקה 3:01 עד 3:13
סצנות מצמררות של צילומי פורטרטים של תושבים בגטו.
הגטו – עוני ברחובות: דקה 3:14 עד 3:23
הגטו – מוות ברחובות: דקה 3:23 עד 3:38
קטעים קשים של פינוי גופות נפטרים מהרחוב. סצנת איסוף הגופות בדקות 3:28 עד 3:31 צולמו ברחוב וליצוב מס' 10, אחד הבניינים הבודדים מדגם בתי החצר הפנימית רבי הקומות שהיו בשטח הגטו ושרדו את המלחמה.
השילוחים לטרבלינקה: דקה 3:39 עד 3:57
הנותרים בגטו: דקה 3:58 עד 4:03
בצילומים נראים יהודים שנותרו בגטו ועבדו במפעלים ששרתו את מכונת המלחמה הגרמנית.
מרד הגטו: דקה 4:03 עד 4:19
המרד הפולני: דקה 4:20 עד 4:25
ביצוע תכנית ההרס הטוטאלי של העיר: דקה 4:26 עד 4:52
התכנית הגרמנית המקורית היתה להרוס את ורשה עד היסוד ולבנות במקומה עיר שדה גרמנית. ההרס בוצע באמצעות הצתה בעזרת להביורים ופיצוצים.
תוצאות ההרס שאחרי המלחמה: 4:53 עד 5:36
מדקה 5:00 עד דקה 5:04 נראה אזור הגטו בשכונת מורנוב שנמחק לחלוטין והפך לערימות לבנים. בדקה 5:00 נראה אחד המבנים הבולטים ששרדו את המלחמה – כנסיית סנט אוגוסטין. בדקה 5:02 נראה הבניין ששימש את ה"יודנראט" לאחר פינוי הגטו, ושרד עד אמצע שנות השישים. מולו נבנתה אנדרטת הזיכרון של רפופורט. כיום נמצא במקומו המוזיאון לתולדות יהדות ורשה.
בדקה 5:11 נראה בניין Prudential הפצוע, ששרד בסופו של דבר את המלחמה ושוקם.

הבנייה מחדש

לאחר המלחמה נהרסו רוב שאריות המבנים שעוד עמדו אחרי המלחמה. ברוב המודרניזם ששלט באמצע המאה העשרים, מגובה ברוחות הסוציאליזם בעידן הקומוניסטי, תוכננה העיר מחדש. את המרקמים הצפופים החליפו רחובות רחבים ומבנים טוריים ארוכים, לבנים ואפורים, למסחר ומגורים. חלק ניכר מהלבנים של הבניינים שנהרסו שימש לבניית המבנים החדשים. ההרס התעשייתי המתוכנן והשיטתי המונע מאג'נדה פוליטית קיצונית, פינה מקומו לבנייה מתוכננת ומסודרת המונעת מאג'נדה פוליטית מסוג אחר.
תכנון, הרס ובניה: דקה 5:37 עד 6:06
בניית "ארמון התרבות והמדע": דקה 6:06 עד 6:13
ארמון התרבות והמדע הוא אחד המבנים הבולטים בקו הרקיע של מרכז העיר מאז המלחמה. מתנה מסטלין, זהו מבנה מגלומני ענק וגבוה, המסמל את נחת זרועו של הקומוניזם.
מראה העיר החדשה: דקה 6:13 עד 6:28
במרכז העיר נבנו שדרות רחובת ולצידן מבני משרדים ומסחר. בשכונת מורנוב נבנו חלק מהבתים על מעין במות מוגבהות שהיו בעצם ערימות הריסות בתי השכונה שלא כדאי היה לפנות מהמקום. בדקה 6:17 ניתן לראות את אחד המבנים האלה. המדרון שלמרגלותיו הוא למעשה גבעה של ערימת הריסות שכוסתה במצע לצמחיה. בדקה 6:27 ניתן לראות את המרקם הבנוי החדש המאפיין את שכונת מורנוב, פרי תכנונו של האדריכל בוהדן לאהרט.
חגיגות השמחה וחדוות המנהיגים: דקה 6:28 עד 6:41.
בדקה 6:32 נראות על הקומביין הכתובות "Stalin" ו"Bierut" – לכבוד Bolesław Bierut – המנהיג הקומוניסטי ונשיא פולין הקומוניסטית.
קשה להתעלם בדקות 6:35, 6:38 מהקשר בין תנועות הידיים של המנהיגים הקומוניסטים לתנועת היד של היטלר בדקה 1:16.
ורשה ופולין בכלל ידעו עוד ימים קשים אחרי מלחמת העולם השניה: קומוניזם נוקשה, משטר צבאי ומאבק חברתי עיקש, עד ל"גאולה" בסוף שנות השמונים המאוחרות.

ברקע פולונז בדו דיאז מינור, אופוס 26, מס' 1 מאת המלחין הפולני פרדריק שופן, בביצוע הפסנתרן טל אגם.
http://musopen.org/music/1963/frederic-chopin/polonaise-in-cm-op-26-no1/