מגורים בעיר חיפה הם יתרון לחובב רכבלים כמוני. אחרי הכל יש לנו אחד כזה מעל פני הקרקע, אחד אחר מתחת לפני הקרקע, ועוד אחד מתוכנן שלפי קצב ההתקדמות יהיה כנראה בחלומות. זה שמתחת לפני הקרקע הוא פוניקולר חביב, מאמצעי התחבורה התת קרקעיים הקצרים בעולם והיחיד בינתיים בישראל, ושמו כרמלית. מאז נחנכה בשנת 1959 עברה עליה היסטוריה מעניינת, ששיאה היה פרק ההשבתה בן 6 השנים מ-1986 ועד 1992, אז חודשה המערכת כולל שיפוץ המנהרה והתחנות והחלפת הקרונות והמערכות המכניות. בזכות צוות התחזוקה המיומן של הכרמלית, הצליח הכבל הראשי של המערכת לתפקד כהלכה מאז אותו חידוש, במשך כמעט 24 שנים, עד שבבדיקות התקופתיות והיומיות התברר שנמאס לו, והגיע הזמן להחליפו בחדש. השבתת הכרמלית לרגל העבודות, שנעשתה מוקדם מהמתוכנן, תפסה את החיפאים בהפתעה, שהרי יותר משהכרמלית היא אמצעי תחבורה שימושי, הרי שהיא סמל חיפאי ייחודי, כמו הלבניות ומקדש הבאב. ובכל זאת, בשנתיים – שלוש האחרונות חל גידול קבוע בכמות הנוסעים בכרמלית, בכללם רוכבי האופניים שזכו למתקני אופניים בקרונות עוד לפני שרכבת ישראל חשבה על הרעיון. כך שבסופו של דבר היה זה האילוץ לדווש חזרה הביתה בעליה מתישה של קיץ הביל, שהביאה אותי למחוזות הכרמלית כדי לוודא שעבודות החלפת הכבל מתבצעות כמתוכנן. למבצע גוייסו שני שוייצרים שתפקידם הוא לשוטט בעולם ולבצע עבודות מעניינות ברכבלים – סוג של עבודה שתמיד נראתה לי קוסמת לחובבי הרים, אך סובלת מהיצע משרות אפסי בארצנו.
הכבל בו עסקינן מטרתו להניע את קרונות הכרמלית מעלה ומטה, והוא גם זה שמחזיק אותם שלא יגלשו במורד. הכרמלית היא בעצם כמו מעלית פשוטה, רק שבמקום תא נוסעים ומשקולת נגד יש שני קרונות. בזמן נסיעה אחד תמיד עולה והשני תמיד יורד, למערכת מספר זוגי של תחנות – שש, ומיקומן סימטרי יחסית למרכז המנהרה. רוחב המנהרה לרוב אורכה הוא כרוחב קרון אחד, מה שעלול לגרום לתחושה שלמערכת יש רק קרון אחד שעולה או יורד. אבל במרכז המנהרה המסילה מתפצלת לשניים, ובזמן הנסיעה בין תחנות הנביאים ומצדה חולפים הקרונות זה לצד זה וההתרגשות גדולה. המנוע וגלגלי ההנעה שסביבם כרוך הכבל נמצאים למעלה, באתר גן האם. עכשיו אחרי שהבנו את החומר הבסיסי, נעבור לשיעור למתקדמים ולסקרנים.
אז הנה הכבל החדש והנוצץ ממתין לו בסבלנות, מגרה את דמיוננו.
אבל לפני כן צריך להוציא את הכבל הישן. התהליך נעשה בעזרת כננת ממונעת שהוצבה בכיכר פריז (ששמה ניתן לכבוד החברה הצרפתית שבנתה את הכרמלית בשנות החמישים).
הפלא ופלא, הכבל הישן בוקע מתוך חור ברצפת הכיכר!
הבה נלך לחקור מאין הוא מגיע.
ובכן כמו בסיפורי חסמב"ה, דלת ברזל נסתרת וגרם מדרגות תלול מוביל למערה הסודית: חלל המוסך והתחזוקה של הכרמלית, שנמצא לא רק ממש מתחת לכיכר, אלא גם ממש מתחת לפני הים, ולכן משאבות פועלות במקום כמעט ללא הפסקה על מנת למנוע ממי תהום להציף את המקום.
והנה מצד ימין החור עם האור, ודרכו יוצא הכבל במסעו האחרון (אל סוחרי המתכת..?)
ומקרוב
הכבל נמשך מכיוון המנהרה, והנה מבט אליה מתוך חלל התחזוקה – מרחוק נראה רציף תחנת כיכר פריז, והקרון התחתון שמקובע זמנית מעט מעליה
והנה הכבל שהוצא בחלקים. הכבל בנוי משש צמות, שבכל צמה כמות נכבדת של גידי מתכת. נראה טוב, לא? ובכן למתכת חוקים משלה. כמו ש"המים מתעייפים והצינור מתכופף", גם המתכת מתעייפת, ובמקרה בו עסקינן זה התרחש במקום אחד ספציפי.
עם פינוי הכבל הישן, החלה מסכת משיכת הכבל החדש. אורכו יותר משני קילומטר, ומשקלו כ-30 טון. משיכת הכבל נעשית מאתר גן האם. גם שם מוצבת כננת, אלא שהפעם הכננת מושכת כבל דק יותר שאליו שזור הכבל הגדול. ראשית, הועבר הכבל הדק מהכננת דרך גלגלי ההנעה, ומשם דרך מערכת גלגלות זמנית למנהרה כדי למשוך את הכבל הראשי. בתמונה שלפניכם רואים את הכבל הראשי החדש כשהוא כבר על אחד משני גלגלי ההנעה (התחתון), וכן את הכבל הדק שעובר דרך אחת הגלגלות הזמניות. הכבל הראשי עושה פעמיים לולאת 8 על שני גלגלי ההנעה, כדי לשפר את האחיזה שבין הגלגלים לכבל ואת יכולת הבלימה.
בתמונה הבאה ניתן לראות את גלגל ההנעה השני (העליון), וכן את המנועים החשמליים של המערכת (בצבע כחול) ואת מערכת התמסורת (בצבע צהוב).
נרד עתה לרציף של תחנת גן האם. הנה הכבל החדש כמעט מגיע ליעדו, וניתן לראות את נקודת החיבור בין הכבל החדש לכבל הדק. הם מחוברים בשזירה לאורך כמה מטרים – הכוחות כאן עצומים!
ועתה נרד למנהרה, והוותיקים שבינינו יחושו לרגע כמו דאג וטוני. הנה מראה למורד, עם אחת הגלגלות הזמניות שקובעו למנהרה על מנת לאפשר משיכת הכבל החדש אל מתחת לקרון.
והנה אותה גלגלת במבט מעלה לעבר הקרון העליון
ונסיים במבט לאחת העבודות שנותרו על מנת להשיב את הכרמלית לימיה הטובים – התוף האדום שאתם רואים כאן – עליו ילופף הכבל על מנת לעגנו אל הקרון.
בברכת סיום פרויקט מוצלח ותודה לאבישי וצוות הכרמלית המסור – ירון, אמיר, לוטן וכל השאר,
ולזאב מ"פורט-אין".
רוצים לדעת עוד? קראו את פרק ב' ובו סרטון הווידאו המתעד את העבודות הסברים נוספים ופיקנטריה טכנית
בזמנו היו אומרים – משיגנה רד מהגג !
ולך יש לומר – משיגנה תעלה מהמרתף !
ןבכן – כרגיל, גם כתבה זאת זאת הינה "עלית מדרגה", ואף הינה
לפחות כמו אליה וללא קוץ בה.
תחזקנה ידי העוסק במלאכה !
בברכה, ובהערכה רבה – בני מור.