בכתבה הקודמת התמקדנו בעבודות להחלפת כבל המשיכה הראשי של הכרמלית, וניצלנו את ההזדמנות לספר כיצד היא פועלת, כפוניקולר תת קרקעי.
הנה התיעוד גם בווידאו, לצלילי השיר "חיפה חיפה" של להקת חיל הים:
בסקירה שלפנינו נסביר יותר לעומק את אופן פעולת הכרמלית ונכיר היבטים מעניינים של מערכותיה.
נתחיל בתחנה התחתונה של הכרמלית, בכיכר פריז. העבודות לחיבור הכבל החדש הסתיימו, וכעת מרכיבים מחדש אלמנטים שונים לאורך התוואי שפורקו לצורך העבודות. אנחנו נמצאים נמוך יותר מהקרון התחתון, והפלא ופלא – נצפים "שני כבלים" בתוואי המסילה. זהו בעצם כבל המתיחה של המערכת, מיד נסביר. עוד אנחנו רואים בצד אחד של המסילה פסים צהובים. למה הם משמשים לדעתכם?
ברקע תוכלו לראות פתח שבימים כתיקונם סגור, המוביל אל המוסך.
הנה תרשים המתאר את פעולת הכרמלית. תוכלו לראות בו את התפצלות המסילות (passing loop). כל קרון מנותב לעקלתון המיועד לו במסילה על ידי אוגנים (Flanges) – מעין דיסקים בקצות הגלגלים ה"חובקים" את פס המסילה הקיצוני.
עוד ניתן לראות בתרשים את שני הכבלים שמפעילים את המערכת – כבל המשיכה שעובר דרך מערכת ההנעה בתחנה העליונה בגן האם, וכבל המתיחה שעובר דרך מערכת גלגלים בתחנה התחתונה בכיכר פריז, ותיכף נדבר עליה. כבל המתיחה לא נדרש לשאת את משקל הקרונות ועל כן קוטרו קטן יותר מאשר קוטר כבל המשיכה שהוחלף.
כשאתם משתמשים בכרמלית שימו לב שבתחנת כיכר פריז תמיד תראו את שני חלקי כבל המתיחה, הדק יותר, ובתחנת גן האם תמיד תראו את שני חלקי כבל המשיכה, העבה יותר. בתחנות הביניים, אם אתם רואים כבל אחד עבה וכבל אחד דק, סימן ש…
אתם נמצאים בין הקרונות. ושאלה: האם בתחנת מצדה ניתן לראות שניים עבים? (סדר התחנות: כיכר פריז – סולל בונה – הנביאים – מצדה – בני ציון – גן האם) תשובה בסוף הכתבה.
בתרשים ניתן לראות גם את "לולאת ה-8" שעושה כבל המשיכה על גלגלי ההנעה (שימו לב שהשרטוט הדו-ממדי אינו מדויק – זה רק כדי להמחיש את המסלול, השרטוט התלת ממדי מבהיר טוב יותר את מעבר הכבל).
נציץ עתה לכיוון המוסך, כדי לראות את חלקי מערכת המתיחה. משני הצדדים משקולות המושכות כבלים שהולכים הרחק באלכסון מטה. הם מושכים לאחור את הגלגל עליו מסתובב כבל המתיחה. מטרת המתיחה היא ליצור נסיעה חלקה יותר ולמנוע "בטן" של כבל המשיכה.
וככה זה נראה מכיוון המוסך לכיוון הרציף
והנה גלגלים המובילים את כבל המתיחה
לעבר הגלגל הגדול. איזה מתח!
שאלנו קודם למה משמשים הפסים הצהובים שלאורך המסילה? ובכן הם נקראים "פסי צבירה", והם מזרימים חשמל במתח 360 וולט ומספקים חשמל לקרונות (כבלי המשיכה והמתיחה לא יכולים לשמש להעברת חשמל) למאור, מיזוג אוויר ומערכת בקרה. בקרונות ישנן סוללות הנטענות כל עוד יש מגע בין הקרון לפסי הצבירה. באזור פיצול המסילות אין פסי צבירה, הקרון ניזון מהסוללות בלבד, ולכן מיזוג האוויר מפסיק לעבוד בין תחנות הנביאים ומצדה.
אבל יש משהו שכבל המשיכה כן מצליח להעביר. שימו לב שלכבל יש 6 צמות גידי מתכת, סביב צמה נוספת מרכזית – העשויה נחושת. ליבת הנחושת מעבירה אותות תקשורת בין מרכז הבקרה לתאי הניהוג. בשידור מופעלת השראה אלקטרומגנטית שמתרגמת את האותות לשדה חשמלי משתנה בליבת הנחושת, ובקליטה נקלט השדה האלקטרומגנטי שהכבל מחולל סביבו.
העבודות על הכבל הן הזדמנות לעשות טיפול מקיף בכל הגלגלים לאורכם רצים הכבלים – מעל 230 בכרמלית. הגלגל עשוי מתכת ובו ליבת גומי קשיח למדי. שימו לב לחירוץ שעשה הכבל.
טיפול בגלגל כזה הוא מורכב: יש לפרק את הגלגל מהתושבת, ולהפרידו על מנת להוציא את ליבת הגומי
ולהחליפה בחדשה
ובינתיים באזור אחר, למה משמשים מיכלי המים האלה?
תפקידם הוא להעמיס את הקרונות בבדיקות העמסה. כדי לבדוק את תקינות המערכת יש להסיע קרון אחד ריק וקרון שני מלא בשווה ערך מלוא קיבולתו – 200 נוסעים. עד לא מזמן הוכנסו המיכלים לקרון ומולאו במים.
כעת, לצורך החלפת הכבל הובאו קוביות בטון כדי לעגן את הכננות, שיהיו שימושיות לבדיקות ההעמסה.
ואם במים עסקינן, הנה הצצה ל"באר" של הכרמלית. לכאן מתנקזים מי התהום הבוקעים מהאדמה במפלס תת גובה פני הים זה, ונשאבים כל העת למערכת הניקוז העירונית.
ונסיים במראה גג המוסך, שהוא רצפת כיכר פריז. אם ביום מן הימים יהיה צורך להוציא / להכניס קרונות, אפשר יהיה להסיר את לוחות הבטון האלה ולפעור פתח גדול מספיק.
ותשובה לשאלת הכבלים: כן. העומד בתחנת מצדה יראה שני כבלים עבים כאשר הקרונות בין תחנות הנביאים ומצדה, אחרי שקרון יורד עזב את תחנת מצדה וקרון עולה עומד להיכנס במעלה תחנת מצדה.
קראתי באיחור של כמה שנים עקב התעניינות אקראית בכרמלית. תודה!