סגירת נתיב התחבורה הציבורית ברחוב ז'בוטינסקי בפתח תקווה, בתוואי הקו האדום העתידי של הרכבת הקלה, הפך רצועה רחבה במרכז הרחוב לשממה. המנהרה ברחוב ז'בוטינסקי מתחת לצומת עם רחוב קפלן-הרב מלכה ננטשה אף היא. כדרכם של מקומות נטושים היא הפכה למרחב משוחרר, המשמש הן את רוכבי האופניים המנצלים את האוטוסטרדה הרחבה שנוצרה עבורם, הן את מחפשי מגרשי המשחקים הלא שגרתיים, והן את חובבי ז'נאר ה-trash the whatever.
המנהרה הנטושה היא עדות אילמת ועגומה לא רק ל-22 הנפשות שקיפחו חייהן בתוואי זה, אלא גם לחוסר המקצועיות המאפיין את תכנון המרחב בישראל בכלל, ותכנון היבטים תחבורתיים בפרט.
