בלוג

מוזמנים גם לקרוא כתבה מפורטת בנושא שכתבתי למגזין XNET

היו זמנים בהם מפלס הכנרת ומצב הרוח הלאומי היו מסוּנכרנים. בשנים האחרונות מתקני ההתפלה השכיחו מלב את סטטוס האגם, ומצב הרוח הלאומי התבדר למחוזות אחרים. בפתחו של קיץ 2018 הכנרת נמצאת שוב באחת מתקופות השפל שלה, אלא שהפעם גם אתרי האדם שסביבה נמצאים בתחתיות שאול. טבריה, עיר מפוארת בעברה, הפכה לאחת הערים המוזנחות בישראל, ומצב חופי הכנרת אינו מזהיר, למרות ניסיונות כאלה ואחרים להחיותם. הסמל למצב העגום של החופים הוא חוף צמח, שננטש אך לפני חודשים ספורים, ומראהו קורע לב, בוודאי למי שפוקד את החוף באופן תדיר במשך שנים, שחייני צליחת הכנרת למשל.

מעשה שהיה כך היה.

בעשרים השנה האחרונות אני מקפיד להשתתף בצליחת הכנרת השנתית. המשחה בן ארבעת הקילומטרים מחוף האון לחוף צמח הוא אחת מפעילויות הספורט-טבע המשובחות והוותיקות בישראל. כמעט שישים שנה מתקיים האירוע, בו משתתפים בשנים האחרונות אלפי אנשים. חלקם שוחים את המסלול הקצר ממעגן, אבל כולם מפנטזים על השוקו והלחמנייה שנקבל עם הנחיתה בחוף צמח.

שלא לדבר על המדליה לכל צולח…

חוף צמח מיתולוגי לא רק בקרב צולחי הכנרת, אלא גם בקרב שוחרי המוזיקה. הלינה והבילוי בחוף צמח היו חלק בלתי נפרד מההופעות באמפי צמח השכן.

פעילות נוספת שאני מחבב בכנרת היא חתירה בקיאק. באחד ממסעות הקיאק חתרתי ב-29.4.2017 אל האי שנוצר בדרום האגם, מול חוף מעגן. בחמש השנים האחרונות, מיעוט משקעים באגן ההיקוות של הכנרת, שוב הביא אותה לנקודת שפל. על האי התפתח שפע צמחייה, ומראה הציפורים שנחות בו, מְעדן קמעא את ההקשר העצוב.

האי אמנם קרוב יחסית לחוף, אך הנוף ממנו אל אזור חוף צמח נראה כמו יבשה רחוקה.

שנה לאחר מכן, ביום חם של מאי ההפכפך – 21 במאי 2018, הפלגתי שוב אל האי (הפעם בלי מצלמה…). צמחיית המים גדלה פלאים, אך מה שתפס את תשומת לבי היה דווקא המבט דרום-מערבה לכיוון חוף צמח. משהו היה חסר לי בנוף – מתקן מגלשות המים לא נראה באופק, והחוף בכלל נראה ריק במיוחד ממתקנים.

גילוי החוף הנטוש

לאחר אימון החתירה שמתי פעמיי לחוף צמח,

הנעול…

המפגש עם החוף הנטוש היה מפתיע, שכן לפי מצבו נראה היה שהוא כבר שנים נטוש. הייתי צריך לוודא – החוף היה פתוח עוד בסתיו האחרון.

בואו נבין רגע לאן הגענו, ונציץ בחוף צמח מלמעלה בימים הטובים שלו, אם כי לא הכי טובים של הכנרת. להלן צילום אוויר של האזור מאתר המפות הממשלתי באדיבות המרכז למיפוי ישראל. לא צויין ממתי הצילום, אך מדובר בתקופת שפל של מפלס הכנרת (למטה מקו אדום תחתון 213.00- מטר) המרחק ממתקני החוף אל המים הוא מעל 200 מטר!

בצילום נראים ממזרח למערב: אמפי צמח, מבנה המשרדים, מתחם מצללות ומגלשות המים – שתי מגלשות לבנות ישרות, ושתי מגלשות מפותלות – כחולה וצהובה, מתחם גדול של מצללות ושמשיות, מתחם בריכה ומגלשות "עולם הילד". בחלק הצפוני נראות המסלעות המהוות את שפת המים בשנים בהן מפלס הכנרת גבוה.

כאן צבעתי את האזור המכוסה במים בשנים בהן המפלס גבוה (סביב קו אדום עליון 208.80- מטר) , כמו למשל אחרי חורף 2004 או אחרי חורף 1992 האגדי.

נשוב עתה לחוף. אתם מוזמנים לסיור הווידאו, בליווי שירה של רחל המשוררת "ואולי".

כאן שכנו מגלשות המים

והנה מה שנותר ממתחם הבריכה ומגלשות הפעוטות

הרבה מתקנים כבר סולקו מהחוף, הנה השורדים האחרונים

הצמחייה משתלטת במהירות, ויוצרת רושם כאילו המקום נטוש כבר שנים ארוכות

איזו פעילות אתם רוצים לעשות היום? או שמא רצוי להימלט?

עמוד תאורה שקרס, ועליו סימון שביל סובב כנרת. שביל סובב כנרת הוא, למרבה האירוניה, אחת הסיבות לכך שחוף צמח ננטש ונהרס.

אז מה קורה עם חופי הכנרת?

כפי שתוכלו לקרוא באתר רשות הכנרת, באפריל 2008 התפרסם "חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת", שבמסגרתו הוקם איגוד ערים כינרת, והחל תהליך של החזרת חופי הכנרת לציבור. גורמים פרטיים – מכנסיות ועד מפעילי חופים – נאלצו לפרק גדרות ולאפשר גישה ומעבר חופשי של הציבור לאורך קו החוף.

מפעיל חוף צמח נקלע לסיטואציה מאתגרת – שלל מתקניו נמצאים ממש על קו המים, ותחת למצוא פתרון פיזי ועסקי להפעלת המתקנים המורכבים לצד גישה חופשית לקו המים, הוא העדיף לחסל את הפעילות.

האם הציבור הפסיד או הרוויח? במקרה ספציפי זה קשה לומר.

בינתיים גישה חופשית לחוף יש, אבל במצבו הנוכחי ובמצבה של הכנרת, לא בטוח שנעים כל כך לשהות כאן.

מקרה חוף צמח מעורר תהיות אודות תהליך הסדרת חופי הכנרת: עד היום אכן נפתחו לציבור רצועות חוף יפות שהיו סגורות, אך מבצע הפינוי רחוק מלהסתיים, ועדיין יש חופים בנקודות מפתח שאינם נגישים לציבור. זאת ועוד, בחופים שנפתחו ואינם מוסדרים, שוררת הזנחה גדולה וטינופת לתפארת. האם עם ישראל יודע שיחד עם חופש באה גם אחריות ?

ומה עם הכנרת?

כל זה בא על רקע מצבה העגום של הכנרת עצמה. מפלס הכנרת עומד היום על 213.395- מטר.

כפי שניתן לראות בגרף המפורסם באתר רשות המים:

מחזורי עליה וירידה של מפלס הכנרת תמיד היו, כתלות בכמות המים הנכנסת לאגם ואובדת באידוי. ואולם המחזורים הפכו קיצוניים יותר כאשר הכנרת הפכה למאגר תפעולי ממנו נשאבים מים לשתייה וחקלאות עבור תושבי ישראל וירדן. בנוסף לכך אנו עדים בשנים האחרונות לרצפים של עונות מיעוט גשמים באגן הכנרת. בימים אלה הכנרת נמצאת שוב בשפל משמעותי, וזאת למרות שהשאיבה למוביל הארצי הצטמצמה עד כדי הופסקה בעשור האחרון.

האם הכנרת הולכת בדרכו של ים המלח? אם המשבר בכנרת יתנהל כפי שמתנהלת מדינת ישראל בימים אלה – "זורמת" ולא מנוהלת, הרי שהכנרת אולי תזרום, אבל לא עם מים.

בינתיים נגיד תודה לחוף צמח, ונקווה לחופים מזמינים יותר ולשנים גשומות יותר.