בלוג

והנה הגענו לפוסט העשירי בנושא הקורונה. מאז הפוסט הקודם הפגנתי את דעותיי בנושא בעיקר ברחובות. מוזמנים להתעדכן בסרטונים ובפייסבוק. אבל בשלה השעה לסכם כמה דברים עקרוניים, במיוחד כעת כשאנחנו כבר ימים ארוכים לתוך סגר שני.

שבו בבית, תבלסו, ותיכנסו לקבוצת סיכון

שבועות לתוך הסגר השני, אבא הודיע על תפיחה בממדי הכרס, ואמא הודיעה שהבדיקות האחרונות שעשתה לא היו טובות, ובין השאר העידו על עליה ברמות הסוכר. לא פלא, בהתחשב בצו הישיבה בבית לערבי גבינות בלי יין. הישיבה המאולצת בבית והשיעמום גם יחד דוחפים אנשים לפעילויות ברירת המחדל – אכילה ועוד אכילה, וצפייה בחדשות בטלוויזיה – ולא ברור מה יותר גרוע – זה לגוף וזה לנפש.

לקבל את פני הקורונה במקום לפחד ממנה. או: החיסון הטוב ביותר הוא חוסן גופני ונפשי

הקו ההסברתי שמלווה אותנו בהרבה מקומות בעולם כבר מעל חצי שנה הוא השלטת פחד מהנגיף ה"איום". כמו בכל התמודדות עם דבר לא ידוע שמייצר פחד (ואגב, על הקורונה כבר ידוע לא מעט), עלינו להכיל את הפחד ולהתמודד עם האיום, במקום לבזבז אנרגיות על התמודדות עם הפחד.

אחד הדברים שכבר ידועים הוא, שלא ברור מתי יהיה חיסון ומה תהיה יעילותו, ולכן נראה שעלינו לחיות עם נגיף הקורונה, כמו שאנחנו חיים עם הרבה מאוד נגיפים וחיידקים אחרים.
הדרך היעילה להתמודד עם איומים מסוג זה הוא לחזק את המערכת החיסונית. את זה עושים באמצעות חוסן גופני וחוסן נפשי.
חוסן גופני – נקודת האור בסגר הנוכחי היא שאפשר לצאת לפעילות גופנית ללא הגבלת מרחק מהבית, וזו בשורה נהדרת להולכים, הרצים, הרוכבים והשוחים.
חוסן נפשי – כאן הבעיה המשמעותית יותר. הנזקים הנפשיים של הסגרים, לכל קבוצות הגיל בכל מקום, כבר מתחילים לתת את אותותיהם, ועד שלא ישחררו אותנו מהסגר, צריך לשים כאן את תשומת הלב. (אגב: בדו"ח מס' 182 של הלמ"ס מספרים לנו שבין ינואר ליולי 2020, מספר העבירות כלפי חיי אדם עמד על 665, לעומת 478 בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של 39 אחוז).
אז בתור התחלה:

• שמירה על מסגרת של סדר יום.
• להיות בעשייה ולו מינימלית.
• לצאת להתאווררות.

על הנ"ל יש להוסיף הימנעות מיצירת מתחים מיותרים (למשל האזנה לרפש החדשות בטלוויזיה) ובמקום זה לחזק קשר עם אנשים שעושים לכם טוב / שחושבים כמוכם / מייצרים אופטימיות.
בכל מקרה, כל כניעה לחשש או פחד תשיג דווקא את התוצאה ההפוכה.

כל הנ"ל תוך הקפדה על כללי המניעה הבסיסיים, בדגש על זהירות בחללים סגורים – מסכות, שמירת מרחק, אוורור ראוי והיגיינת ידיים בסיסית.

היתכן, שבאופן פרדוקסלי, דונאלד טראמפ, מלך מכחישי הקורונה, בעצם חיזק בצורה זו את המערכת החיסונית שלו, וכך יכול היה לנגיף הקורונה, והבריא תוך ימים ספורים??

תמיכה מהמומחים: "שגרה חדשה"

יותר ויותר מומחים יוצאים נגד מדיניות מחמירה מדי בנוגע להתמודדות עם הקורונה. ולא, הכוונה אינה רק לפרופ' יורם לס, שלקח את זה לקו המעט פופוליסטי, אלא למומחים מקצוענים שכבר חווים את ההשלכות של ההתמודדות עם הקורונה מעל חצי שנה.  מוזמנים לעקוב למשל אחרי ד"ר רעיה ליבוביץ, שגם פרסמה טור בעיתון "הארץ" תחת הכותרת "לא צריך סגר. רק ארבע דרישות ברורות מהציבור".

השבוע נתקלתי בראיון עם הווירולוג הגרמני הנדריק שטריק, מנהל המכון לווירולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי בעיר בון. הוא אומר שם דברים חכמים ביותר, ויש לזכור שגרמניה היא מהמדינות המתמודדות עם הקורונה באופן שקול למדי.
שטריק בעיקר מדבר על כך שהשלטת פחד היא דרך ההתמודדות הפסולה, כי היא משסעת את החברה ומחלישה את נטילת האחריות האישית. היות שהסיכון מהנגיף כבר ידוע וניתן לכימות ואפיון, למשל שיש סיכון נמוך להדבקה בהתנהלות יומיומית ושקבוצות הסיכון ידועות, הרי שאין יותר צורך במדיניות איסורים מוגזמת. הוא אינו שולל את הסכנה מהווירוס, אבל מזהיר שלא ליצור דרמטיזציה מיותרת ומתריע שהווירוס הפך יותר מדי פוליטי. נשמע לנו מוכר?

לדעתו יש לשים קץ לפאניקה, ולעבור למצב רגיל של ניהול סיכונים, כמו עם הרבה סיכונים אחרים בחיים, תוך ניהול "שגרה חדשה" להתנהלות אינטליגנטית עם הסיכון. הדבר מחייב כמובן אנשים לקחת אחריות, לא רק על עצמם, אלא גם על אחרים.
בסיפא, הוא מחזק את תחושותיי שיש להחליף את החיסון בחוסן אישי: שטריק מציע לא לתלות יותר מדי תקוות בחיסון נגד קורונה. לדעתו לא ברורה היעילות ותופעות הלוואי של חיסונים שפותחו במהרה. לדעתו אפילו ללא שימוש נרחב בחיסונים, המגפה תשכך. חסינות עדר כבר נצפית באזורים עירוניים גדולים בעולם, למשל בברזיל, ארה"ב, שבדיה והודו. מעניין לשמוע זאת, כי גם זה מאושש תחושות שהיו לי – אולי עדיף פשוט לתת לווירוס "לעשות את שלו".

גרסת החרדים ל"תנו לווירוסים לחדור"

החרדים מציגים לנו ניסוי מעניין בהדבקה ופיתוח חסינות עדר. יש לי תחושה שבקרוב נראה ירידה בקצב הדבקות ואשפוזי קורונה במגזר, אחרי שהווירוס ימצה את פוטנציאל ההדבקה. חוץ מזה אני אוהב היבטים מסוימים בגישה שלהם של "לזרום עם הבריאה".

גרסת הרופאים ליכולת ההתמודדות עם "העקומה"

הדבר הכי רלוונטי להתמודד עם "העקומה", הוא העקומה של מיטות אשפוז לנפש בישראל בשנים האחרונות. והמצב, איך לומר, עקום. כפי שניתן לראות בגרף הבא, מתוך דו"ח "מיטות אשפוז ועמדות ברישוי" של משרד הבריאות מינואר 2019, שיעור מיטות האשפוז הכללי לנפש בישראל נמצא בירידה מתמדת בלמעלה מעשרים השנים האחרונות – מ-2.33 מיטות ל-1.78 מיטות לאלף נפש! אם זה המצב עם המיטות, בל נתפלא שיש מיתות. וזהו רק אחד הפרמטרים המעידים על התדרדרות מערכת הבריאות בישראל.

מגיפה פוליטית

אז אם אפילו בגרמניה המגפה פוליטית, מה אנחנו נגיד? בחודשיים וחצי האחרונים משבר ניהול הקורונה הפך למייצג קיצוני ביותר לריקבון השלטוני בישראל. מערכת שגם ככה מתאפיינת באפסים ש"מתנחמים" בלקקנות לאפסים שמעליהם, התגלתה במלוא מערומיה בניסיון עקר לטפל במשבר הווירוס, כשהמצב מנוצל לרעה על ידי ראש ממשלה נאשם בפלילים שלקח את אזרחי ישראל בשבי השחיתות.

אלטרנטיבה עכשיו!

רבים ממובילי המחאות הנוכחיות, למשל "Crime Minister" ו"הדגלים השחורים", מרכזים את המאמץ בדרישה להתפטרות/נבצרות ראש הממשלה. אין עוררין שנתניהו לא ראוי להוביל את ממשלת ישראל, בלי קשר לתיקים בהם הוא נאשם: ההסתה המתמשכת שהוא מוביל, וההרס השיטתי של הדמוקרטיה על מנת להגן על עצמו, הם חטאים מוסריים מספיק עוצמתיים הפוסלים אותו מלשמש בכל תפקיד ציבורי.

ואולם, העדר גיבוש אלטרנטיבה ראויה, עלול להשאיר חלל מנהיגותי, אליו ייכנסו אופורטוניסטים אחרים מתוך הקלחת הרקובה שאופפת אותנו. כבר כעת אנחנו רואים כיצד לפתע נוסק בסקרים נפתלי בנט, ויש לשער שגם "בזכות" תמיכה ממאוכזבי בני גנץ. ובכן, נפתלי בנט הוא לא אחר מאשר משיח שקר חדש, אחד האנשים המסוכנים לישראל במצבה הנוכחי. הקריירה הציבורית הקצרה שלו הייתה רצופה קומבינות מגזריות, כשר חינוך הוא נכשל, ולא פחות חמור – הוא מוקף משיחיסטים וקיצונים שיביאו עלינו עתיד חשוך. העצוב הוא שהזיכרון הישראלי קצר.

ללא התגייסות של אכפתניקים אמיתיים ליצירת אלטרנטיבה אמיתית, ישראל תמשיך להתדרדר. האלטרנטיבה צריכה להיות כזו המחברת את כל העדות סביב הצרכים הבסיסיים של "החיים עצמם".

אלטרנטיבה שתעסוק בחברה, באנשים ובסביבה: בשיקום מערכת הבריאות, בשדרוג מערכת החינוך, בתכנון נכון של פיתוח השומר על ערכי הסביבה והתרבות, בדאגה לחוסן נפשי, לביטחון מזון, לאיכות חיים אמיתית. הרי בתחום המדיני ביטחוני ראינו שממילא אין הבדלים בין המפלגות. מומלץ לקרוא בהקשר זה את דבריו של האקטיביסט הרב גוני ברק כהן.

חוץ מזה עלינו לעודד אנשים ראויים מהמגזר הפרטי להצטרף למגזר הציבורי ולקחת לא רק אחריות על חיינו, אלא גם מחויבות. שהרי לא די בהפגנה כל שבוע או תרומה כספית למחאות: ההפגנה האמיתית היא לעבוד יום יום למען הציבור ולשנות מבפנים.

מוזיקה תשמח לבב אנוש

אני רוצה להמליץ על פרויקט משובח ויצירתי במיוחד שצץ בתקופת הקורונה – "הגל השני". כמאה אמנים שחברו ליצירת אוסף מופלא של שירים וקטעי סאונד יחודיים לתקופה ובהשראתה. כמו כן מומלץ מאוד להאזין ולצפות בקליפ האנימה לשיר "כרכרת הזהב" של תומר ישעיהו, שמזכיר לנו שיש פה כמה דברים יפים.

משלוח לעץ הקרוב

אחת הגזרות המקוממות ביותר בנוגע לסגר, היא איסור איסוף אוכל ממסעדות, והזמנה על ידי משלוחים בלבד. זוהי פגיעה גם בבעלי העסקים וגם בציבור היושב בבית, שטיול ואיסוף מנה טעימה מהדוכן או המסעדה הקרובים הם בבחינת התאווררות ראויה עבורו.

לפיכך, צאו החוצה, ועודדו את עסקי המזון. הזמינו משלוח לעץ הקרוב, לרמזור שליד, לספסל שממול או לאי התנועה שמנגד. בתיאבון!

צילום: מנחה נופה