הביאנלה הים תיכונית חיפה ופתיחת הנמל לציבור

בימים אלה ננעלת הביאנלה הים-תיכונית הראשונה של חיפה. הביאנלה התקיימה בתפר שבין העיר התחתית לנמל הסגור לציבור, והיא סיבה טובה לעדכן אודות התכנית המתגבשת לפתיחת ה"נמל המערבי" לציבור וחיבורו לעיר חיפה.

הביאנלה הים תיכונית הראשונה של חיפה

היה זה אירוע אמנות מרענן שזכה לשבחים בביקורות ומשך קהל רב בסופי השבוע בהם התקיים. כל אמן קיבל מכולה שבה הציג את עבודתו ועל המכולות ששימשו כחללי תצוגה הועמסו מכולות נוספות ליצירת אלמנט פיסולי מעניין. גם אם לא כל העבודות התייחסו לעצם החלל, הרי שזכינו לצפות ביצירות מקוריות ומעניינות. למשל, בלו-סימיון פיינרו נתן לנו לשחק פינגפונג על מפת ירושלים ה"מחולקת"

 

מריקו אסאי מחתה על השימוש בתרופות בעולמנו המודרני ושילבה את הקהל בעבודתה, ואילו קרינה דיפנס יצרה "ציור חי" בו אשה אמיתית עסקה בעבודה סיזיפית של פרימת בד יוטה אינסופי.

תצוגות הביאנלה התקיימו בשני מתחמים ברחוב הנמל ובמכולות שפוזרו לאורך הרחוב, בתפר שבין העיר התחתית (רחוב העצמאות) לנמל באזור המכונה "קמפוס הנמל".

קמפוס הנמל

"קמפוס הנמל" הוא פרויקט התחדשות רחב היקף שמובילה עיריית חיפה בשנים האחרונות, ומטרתו להחיות את העיר התחתית. אוניברסיטת חיפה פתחה במקום סניף, הממוקם לכל הדעות במיקום נאה מול הנמל

ומכללות נוספות פתחו שעריהן במקום: מכללת "תלתן" ומכללת "כרמל". במקביל מציעה העירייה, כמו גם יזמים פרטיים, מגורים לסטודנטים בבניינים באזור שהוכשרו למגורים, חלקם במתחמים יחודיים מבחינה ארכיטקטונית, כדוגמת אזור "השוק התורכי" לשעבר.

בלילה, גם ביום חמישי בערב שבו הייתה הביאנלה פתוחה, האזור עדיין אינו שוקק כמתבקש. אין עדיין מאסה קריטית של סטודנטים המתגוררים באזור, שכן חלק נכבד מתכניות הלימודים המוצעות על-ידי המכללות במקום נמשכות יום-יומיים בשבוע ופוקדים אותן סטודנטים יוממים שאינם גרים באזור.
יש לקוות שהעירייה תעודד גם סטודנטים מהטכניון ומהאוניברסיטה הלומדים "במשרה מלאה", לגור באזור, על ידי מתן תמריצים אטרקטיביים.

נמל חיפה מתפתח מזרחה

כמו משה על הר נבו, יכולים החיפאים והמבקרים בחיפה לרדת מהעיר לכיוון הים ואז להעצר מול גדר מסילת הרכבת והנמל. הבריטים התעקשו לבנות את הנמל במיקום אליו התנגדו המומחים כבר אז. בתמונה שלמעלה נראות עבודות בניית הנמל ממש לצד המתרחצים בים. עד היום אנחנו תקועים עם נמל שסוגר את חזית החוף בדיוק מול הרצף הנופי היפה בעולם: קו הגנים הבהאיים – המושבה הגרמנית (שדרות בן-גוריון).

כפי שניתן לראות, הפעילות בחלק זה של הנמל, המכונה "הנמל המערבי", דלילה למדי. הרציף, שנבנה כאמור על-ידי הבריטים, צר מלהכיל את כמות המכולות האדירה שפורקות האוניות הגדולות, ולכן נבנו בנמל רציפים חדשים ורחבים מזרחה יותר. כך זה נראה באוקטובר 2009:

וכך זה נראה בפברואר 2010, כשגם המנופים החלו להתרומם.

רציף זה הוא רק חלק מתכנית פיתוח אדירה של הנמל המקודמת בימים אלה במסגרת תכנית המתאר הארצית למפרץ חיפה, שתהפוך את נמל חיפה לנמל הגדול בישראל.

טעימה מאיך יכול להראות נמל פתוח לציבור קיבלנו בסוף חודש יוני 2005, עת נערך בנמל המערבי פסטיבל ORANGE MUSIC EXPERIENCE. במשך שלושה ימים הופיעו על במות ברציפים עשרות אמנים בפני מאות אלפי צופים. אם הייתי יודע שזה יהפוך לאירועי היסטורי הייתי מצלם כמה תמונות למזכרת, של החוגגים ליד הים עם אורות הכרמל ברקע. מאז לא זכו תושבי ישראל לאירוע דומה בנמל.

למרות שאירועים כגון אלה היו מוצלחים ברמה בינלאומית, מנכ"ל חברת נמל חיפה מנדי זלצמן התבטא ביוני 2009 בצורה מפתיעה – הוא ציין שהוא מצטער על הפסטיבלים הללו שכן "הדבר יצר את התחושה והאשליה הציבורית שניתן לפתוח את הנמל לשימושים אזרחיים" (MYNET חיפה, 30 ביוני 2009). בכתבה הודה זלצמן כי פתיחת הנמל המערבי לשימושים אזרחיים היא "אולי נכונה גיאוגרפית", אך ציין כי "אין לה כל כדאיות כלכלית".

דברים אלה מוזרים לאור העובדה שהפעילות בנמל המערבי דלילה ביותר כיום וניתן להסב אותה למסוף נוסעים, ובמקביל לפתוח את האזור לציבור – לא חסרים תקדימים מהעולם שבהם הוכח חד משמעית שהדבר הוא הצלחה פנומנלית גם מבחינה כלכלית – ברצלונה, סידני, רוטרדם, תל אביב ועוד.

פתיחת חזית הים

שנים רבות לפני שהחלו העבודות להקמת הרציפים החדשים בנמל, כבר גובשו תכניות לפתיחת חזית הים החיפאית באזור הנמל המערבי. לא רק הנמל מהווה מכשול באזור זה, אלא גם מסילת הרכבת שעוברת לכל אורך החוף החיפאי.
בימים אלה הפעילות לפתיחת חזית הים נמצאת בהילוך גבוה. משרד הפנים לקח על עצמו את המשימה לקדם את הנושא במסגרת קידום תכנית המתאר הארצית לחופים. האדריכל עמי שנער מוביל את תהליך התכנון, במסגרתו נעשו מספר מפגשים של שיתוף הציבור החיפאי, ממנו נלמדו תובנות רבות באשר לאופי הפיתוח המצופה.

המפגש האחרון שנערך בינואר 2010 התקיים באולם המועצה של עיריית חיפה. קהל רב גדש את המקום, ועיקר הדיון הוקדש להאזנה ועריכת סקר להבנת עמדות הציבור.

העירייה מצדה פועלת במלוא המרץ לקדם את התכנית, ולהסיר את החסמים תרתי משמע – של הרכבל והנמל. מול הרכבת מתגבשת כבר תכנית לשיקוע המסילה, פרויקט עתיר תקציב אך בלתי נמנע, ומול הנמל נעשים מאמצים לפתור את המחלוקות שעמודות על הפרק.

הן בקרב תושבי חיפה והן בקרב קברניטי העיר שוררת תמימות דעים, שפתיחת חזית הים החיפאית באזור הנמל המערבי היא זריקת המרץ החיונית ביותר לחיפה בימים אלה. במקביל ישנם רבים המעורים בנעשה בנמל שטוענים שאת הנמל המערבי אפשר כבר היה לפתוח אתמול, אלא שמסיבות פוליטיות העניין אינו מתקדם.

בינתיים מנהלת עיריית חיפה את המאבק בכוחותיה בלבד, מול גורמים בנמל, ברכבת, ובמשרדי הממשלה בישראל שאמורים לתמוך כלכלית בפרויקט שאפתני זה. הדרך לקידום הפרויקט אינה פשוטה, ובינתיים מציגה העירייה חזון אופטימי לתושביה. אולי דווקא שיתוף הציבור בלבטים ובבעיות יאפשר לעירייה לגייס חזית ציבורית מבפנים שתספק לה רוח גבית לקידום הנושא.



לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. יאיר ביברמן, רמה"ש

    אני גמלאי וותיק, אם כי חייתי גם בחיפה למדתי משהוא חדש שמחייבני לבקר עוד פעם בחיפה. על כך תודה.
    יאיר.

כתיבת תגובה