הופעות יום הסטודנט חיפה תש"ע – היום השני

אחרי הערב הראשון של יום הסטודנט המשותף לאוניברסיטת חיפה ולטכניון, אפשר היה לנוח במסיבת הבריכה או בהכנת שיעורי הבית, ולצבור כוחות לערב השני והמסקרן במיוחד של האירועים.

התרגשות סלקטיבית נרשמה בקהל כשתיסלם עלו לבמה. בכל זאת, לא כולם הפנימו את הפאזות המוזרות של תיסלם כלהקה מגובשת המופיעה על במות.

תיסלם פרצה לתודעה בשנות השמונים המוקדמות, ועבורי הייתה המפגש הראשון עם רוק ישראלי המטלטל את נפשו של ילד רך בשנים. הלהקה שרדה שנים בודדות אך הנפיקה להיטים פורצי דרך בלתי נשכחים.

המפגש המחודש שלי עם תיסלם "בעת החדשה" התרחש לפני כשלוש שנים, עת הלהקה הופיעה באירוע חגיגות 20 השנה לחברת "גילת", ושלא במפתיע סחפה את הקהל שזכר לטובה את חסד נעוריה.

יאיר ניצני רב הפעלים בתיסלם מודל 2010 לבוש חליפה ומתאמץ לייצר אקורדים, אבל תמונות הברז שתקוע לו במצח בקליפ של "רדיו חזק" מודל שנות השמונים עדיין חרוטות אצלי עמוק במוח ולא מן הנמנע שעיצבו כמה קווים עקלקלים ובלתי מתכנסים בעליל בדמותי.

יזהר אשדות מוסיקאי מוכשר וה-דוגמה לאיטר יד ימין שלא נכנע לקונבנציה המקובלת בגיטרה והפך את המיתרים

דני בסן זנח את האיפור המוזר שהיה לו בהופעות עוד הרבה לפני עידן האיפור של אביב גפן, והמיר אותו בכרס נאה (סליחה דני על הזווית הלא מחמיאה)

ולמרות ההתיישנות, יש משהו במוסיקה של תיסלם שלא נס ליחו, ומשהו בהופעה של זקני תיסלם שמזכיר תקופות אחרות, אולי תמימות יותר. החבר'ה האלה אוהבים להופיע, והאהבה הזאת מחלחלת לצלילים ולקהל.

גולת הכותרת של הפסטיבל השנה הייתה ההופעה של שלמה ארצי. כבר בהכנות למופע ברור שמדובר בליגה אחרת. מסך LEDים משדרג את החלק האחורי של הבמה, עדר הנגנים מתמקם על הבמה, והצלמים ושאר הפונקציונרים מסולקים מקדמת הבמה ונאלצים ליהנות יחד עם ההמונים שנדחקים עתה ברחבת הדשא.

חוק ההופעות החיות קובע: איכות ההופעה החיה עומד ביחס ישר לשוֹנוּת הביצוע על הבמה יחסית לביצוע בדיסק. לפי החוק הזה, ארצי מנצח בנוק-אאוט את כל האמנים. עושר כלי הנגינה על הבמה, העיבודים הייחודיים, סגנון הדיקלום של ארצי שמשורבב לתוך השירים, הפעלת הקהל, המעברים המפתיעים בין שיר לשיר – ארצי מוכיח שהוא הפרפורמר מספר אחד על במות ארץ הקודש, אפילו שהקול "לא מה שהיה פעם".

הוא שולח ידו אל הפסנתר

מזמין את מאיר ישראל המתופף לקדמת הבמה

מפרגן לנגנים שעמו – הנה קרן טננבאום החמודה שיודעת דבר או שניים על נגינה בכינור ועוד נשמע ממנה הרבה

הנה הקהל מלווה את המופע באפקטי תאורה מהמכשירים הסלולריים (וכמובן מצטרף לשירה, לכל השירים – הישנים והחדשים כאחד)

ונהנה ב"אהבתיה", השיר שלנצח יהיה מוכר כ"אבטיח"

המופע מסתיים בזיקוקים ומותיר את הקהל תוהה אילו הפתעות יכינו לנו באגודות הסטודנטים בשנה הבאה.

עד אז, חזרה לספסל הלימודים…

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. זהבה- מפתח-תקוה

    יופי של סקירה עיתונאית\מוסיקלית.
    אחלה כתבה

כתיבת תגובה