המונח "מדינת תל אביב" הפך לשגור לאחרונה, ויעיד על כך חיפוש המונח בגוגל, המניב כיום מעל חצי מיליון תוצאות. המונח בא לתאר את המצב בו הכלכלה, התרבות והחברה הישראלית מרוכזים באזור גוש דן. אודה ואתוודה שכאשר גרתי בגוש דן לא הצלחתי להפנים את מלוא משמעותו של המושג, ורק ממבט של כמה חודשי מגורים בחיפה התמונה מתבהרת. למרבה ההפתעה, ובניגוד לדעות של מומחים רבים, דווקא פיתוח התחבורה המסילתית בישראל מחזק את מדינת תל אביב.
היות שתשתית הרכבות בישראל מתפתחת מהר יותר מאשר אלמנטים אחרים בפריפריה, נוצר מצב שהרכבת מאפשרת לאנשים להגיע מהר יותר מהפריפרייה למדינת תל אביב. הדבר מנציח את התקבעות מקומות התעסוקה במרחב שבין רחובות לנתניה.
מדי יום מתרחש בחיפה מחזה אבסורדי – בשעות הבוקר הרכבות מחיפה לתל אביב מלאות עד אפס מקום באנשים שנוסעים לעבודה בגוש דן, וזאת בעוד שבמרחק שתי דקות הליכה מתחנת הרכבת חיפה מרכז עומדים נטושים עשרות בנייני משרדים.
לכאורה – יוממות חיובית באמצעי תחבורה "ירוק". אבל מדוע היוממות הזאת צריכה להתקיים מלכתחילה? מדוע חיפאים לא יעבדו בעיר התחתית בחיפה, מקום עם תשתית נרחבת מכל ההיבטים ואיכויות נופיות ששמות בכיס הקטן את רוב אזורי גוש דן? ומדוע שתל אביבים לא יעלו על הרכבת בבוקר ויבואו בהמוניהם לעבוד בחיפה? האם למשרדי הממשלה פתרונים, או לעיריית חיפה?
חיפה, שערב קום המדינה הייתה המרכז הכלכלי של המזרח התיכון בתקופה הבריטית, הפכה לעיר שינה המנותקת כיום לחלוטין ממרכז הארץ. אפילו מרכז ההייטק השוכן במתם מנותק גיאוגרפית מהמרכז ומאבד מכוחו לטובת מרכזים כמו יקנעם הזוכים להטבות. ולא רק בחיפה – היש סיבה שחברות תוכנה יהיו תקועות בגוש דן? הרי תוכנה לא צריך לשווק במשאיות, אפשר לפתח תוכנה גם ביישובים קטנים בנגב או במרחק רכיבת אופניים ממרכז המגורים צמודי הקרקע בבנימינה-פרדסחנה-כרכור.
העיר טבריה נמקה למרות איכויותיה הנופיות, כי תושבי הסביבה עולים על כביש 6 ומגיעים בקלות לבלות בתל אביב. תהליך דומה מתרחש בבאר שבע, שלא מתפתחת כלכלית כי לאנשים קל להגיע ברכבת לעבוד בגוש דן. מעט הישראלים שנודדים לפריפריה עושים זאת כדי להגשים את חלום המגורים או ליתר דיוק – השינה – בווילה, רק כדי לכלות את זמנם בנסיעות ארוכות לעבודה וממנה. הנסועה גדלה, הילדים רואים את ההורים פחות, וישראל הופכת למדינה של ערי וכפרי שינה, המקושרים למרכז כלכלי-תרבותי אחד שנמצא בגוש דן.
יש כאלה שטוענים "מה רע בכך, הרי מדינת ישראל קטנה, ובחו"ל אנשים נוסעים שעה-שעתיים לעבודה". אבל דווקא בגלל הממדים הקטנים של ישראל יחסית למדינות אחרות, יש טעם לבזר את מרכזי התעסוקה והעניין ברחבי הארץ, וזה עוד לפני הדיון בשיקולים בטחוניים…
התמונות, כרגיל, יפות וגם מעניינות (מצולמות מנקודת מבט לא שגרתית.
כנראה שהתשובה לבעיית "מדינת תל-אביב" טמונה בכך שיש יתרונות לגודל ושעלות התחבורה היא נמוכה.
גיא,
אתה מציג את הבעיה יפה, אז מה הפיתרון? לא לפתח תחבורה מודרנית וירוקה למרכז הארץ. הרי לכאורה ישנם גם צדדים חיוביים, אמנם הצד התעסוקתי יורד אבל מגיעים יותר תושבים לגור בפריפריה. אוכלוסיה חזקה יותר עוברת לפריפריה, אל לנו לראות רק את השלילה.
שלמה
בקרו בבלוג הגיאוגרפי שלי:
http://www.trektheunknown.com
הפתרון הוא כמובן לתמרץ ולפתח את מקורות התעסוקה בפריפריה, וכך להקטין את הנסועה/יוממות – דבר שיחסוך למשק הון עתק, ישפר את איכות האוויר, ויעניק למשפחות יותר זמן איכות יחד.
שאל את סטף ורטהימר למשל מה דעתו…
גם ירושלים לצערנו היא פריפריה 🙁