כמה מילים על תכנון ראוי על רקע מאבק הדיור

בימים אלה מתחוללת סערה סביב נושא הדיור בישראל. העם דורש פתרונות למחירי הדיור המאמירים, והממשלה מציעה להגדיל את היצע הדירות על ידי שחרור חסמים ובניה מאסיבית של פרויקטי דיור. השאלה היא כיצד נבטיח שבלהט ה"סופרטנקרים" וה"וד"לים" נבנה שכונות ובניינים ידידותיים לעם. על הטעויות של בום הבניה של שנות החמישים אנחנו משלמים זה לא מכבר, ועל הטעויות של השכונות החדשות שתוכננו ונבנו החל בשנות התשעים אנחנו מתחילים כבר לשלם (ע"ע מערב ראשל"צ, צפון פ"ת, מודיעין, חדרה ועוד היד נטויה).

לא סוד הוא שאחת הסיבות לעיכובן של תכניות בצנרת התכנון היא שמלכתחילה מוגשות תכניות גרועות, ותכניות גרועות מיצרות תהליך מייגע של דרישות לשיפורים ותיקונים. על כך מתווספים שיקולים פוליטיים ואינטרסנטים שמטרתם בסופו של דבר להעשיר קבוצה מצומצמת של גורמים בתהליך, והתוצאה המתקבלת היא סתמית במקרה הטוב וממררת חיי תושבים במקרה הרע.

בישראל הקטנה בה השטח נתון במשורה אנו מצווים לחשוב מחוץ לקופסה ולתכנן פרויקטי דיור מתוחכמים, הממקסמים את מספר יחידות הדיור לשטח, אך בד בבד ממנפים את הייחודיות של אזורים שונים בארץ, משמרים את איכויותיה הטבעיות ומעניקים חוויית מגורים ואיכות חיים אמיתית לתושבים. נשמע כאילו יש כאן סתירה פנימית. אולי – למי שהתרגל לאווירת התכנון האפורה השוררת בישראל. המהפך המתבקש אינו מוגבל לשינוי כזה או אחר במדיניות. הוא מחייב שינוי תפיסתי כולל, ובעיקר – חשיבה מקורית ורעננה וגישה השמה את רווחת הדייר במקום הראשון.

משב רוח רענן שורר באקדמיה, ואולי הגיע הזמן לתת תשומת לב ראויה יותר לרעיונות הנובעים מהמעינות המפכים בבתי הספר לארכיטקטורה ובינוי ערים. הרשו לי להיות הפעם נחתום המעיד על עיסתו ולספר על דוגמה אחת מני רבות.

פרויקט תכנון אקדמי בעפולה כמשל

בחודשים האחרונים היינו, תלמידי קורס ב' בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, עסוקים בפרויקט תכנון בעיר עפולה. כשלושים צוותים "התנפלו" על העיר והעלו רעיונות מקוריים כיצד להפוך את עפולה לעיר ואם בישראל, כפי שניבאו לה לפני כמעט מאה שנים. עם תום גיבוש הרעיונות והכנת התכניות, הוצגו הפרויקטים בתערוכה בגלריה העירונית בעפולה, ונערכו יומיים של דיונים פתוחים לציבור סביב הפרויקטים, בהשתתפות פרנסי העיר ובכירים מהעירייה.  לחצו כאן כדי להוריד את קטלוג העבודות ולצפות בו (פורמט PDF). את הפרויקט ריכזה פרופ"ח ארכ' איריס ערבות, וצוות המנחים כלל את הארכיטקטים צביקה קורן, אורית שמואלי, קלאודיו מילול, מתניה ז"ק, ג'ודי גרין, ערן מורדוכוביץ' וחגית חרותקה קובי.

פרויקטי בינוי ערים במתכונת דומה נערכים במקביל בכמה מחזורי לימוד ובכמה מוסדות לימוד, כך שהמוחות היצירתיים של סטודנטים שטרם "התלכלכו" במציאות התכנונית הישראלית מייצרים רעיונות למכביר. יש לקוות ולצפות אם כן שבלהט הפתרונות המיידיים שממשלת ישראל מתאמצת לבשל בימים אלה, ילקחו בחשבון השיקולים שצוינו לעיל, ואולי גם קולה של האקדמיה ישמע ביתר שאת.

לפוסט הזה יש 5 תגובות

  1. עמית, תל אביב

    אין ספק שצריך שינוי תפיסתי, אולם בינתיים צריך לטפל במאות תוכניות שונות הנמצאות כבר בתהליכי תכנון ורישוי. זאת בנוסף לכך שמתכננים ואדריכלים גרועים לא צפויים לשפר את התוצר שלהם בצורה דרמטית מהיום למחר.

    במצב עניינים זה, הדרך המתבקשת להבטיח תכנון ראוי בטווח הזמן המיידי היא לחזק את הוועדות המחוזיות (בהן כבר יש כוח אדם מקצועי ומנוסה) ולהגדיל את תדירות הישיבות בוועדות אלו – מה שמחייב תוספת תקציבים ומנוגד לאינטרס של נתניהו לפרק את הוועדות (ולהקל על הוועדות המקומיות להעביר תוכניות גרועות המשרתות אינטרס מקומי בלבד).

  2. דוד סיון

    הנקודה החשובה במאמר שלך: שתוכניות גרועות מעכבות תהליכי תכנון.
    העובדה הזאת לא מובלטת מספיק בתקשורת.

  3. לאה רמה"ש

    פתרון למצוקת דיור מהיר יכול להגיע מאותן דירות/בניינים נטושים. לא משנה אם תכנונם לקוי או לא, שיפוצם ע"י אותם הקבלנים שתאבים למזומנים, ובתמורה יעניקו להם דירה או שתיים מהמבנה, כבר יכול להעניק איזה מרחב נשימה. הזמן הדרוש לשיפוץ הרבה יותר קצר.
    לגבי התכנונים העתידיים – יבורכו!
    כך נבנתה כרמיאל בשנות ה-70, וכך גם נבנו חלק מהשכונות של אשדוד.
    איני בטוחה שהוועדות במתכונתן הנוכחית הם התשובה לתכנונים. מניסיוני עם פרוייקטי בנייה, או סלילת כבישים – גשרים, הוועדות אישרו בניגוד גמור לרווחת התושבים. האינטרסים היו שונים. (לדוגמא: כביש מס'5 המחבר את כביש החוף לכביש מס'4-גהה. רק אחרי מאבק עיקש של התושבים שהגיע לבתי המשפט, הסכימו לעשות כביש משוקע ליד שכונות המגורים).
    כלומר, באותן וועדות יש צורך להושיב לא רק בעלי מקצוע טובים, אלא גם חפים מאינטרסים מנוגדים.
    אני מסכימה עם הדיעה שהובעה כאן – שוועדות מקומיות אינן נותנות פתרון הולם. כל רשות מקומית מתרכזת בד' אמותיה, ללא חזון אמיתי לדורות הבאים.

  4. ש''י אלידע פתח-תקוה

    נתניהו הציל את הכלכלה הישראלית שצלחה את המשבר הכלכלי העולמי. הוריד את האבטלה, ביסס את היציבות תמך בשינוי הסכמים עם זכייני קידוחי הגז, שקיפחו את המדינה שהיא הבעלים של המאגרים הטבעיים.
    עמד איתן נגד מזימות אובמה המוצהרות, להקריב את מדינת ישראל כדי לרצות את הרודנים הערבים. הצלחות נתניהו בולטות כאשר ראינו התארגנות בזויה של תנועת שונאי-ציון והתקשורת נגדו ביום שהוא נבחר לראשונה !!
    אני מפאיניק מסוף שנות העשרים של המאה העשרים, אך האמת חשובה בעיני מכל מגמתיות בולשביקית !!

  5. רחל מהרצליה

    אין ספק שאתם המתכננים הצעירים בעלי להט ורצון ליצור משהו טוב
    עבור האחרים
    להזכירכם לא די לשתף את פרנסי העיר ובכיריה
    כיום נושבת רוח של שיתוף תושבים איך הם ירצו לראות את העיר
    מה דעתכם על כך.

כתיבת תגובה