אמצע החיים זה זמן טוב לכל מני סיכומים עד כאן. הפעם כמה טיפים אודות עקרונות המומלצים להנחלה לילדים. רבות נכתב וייכתב בנושאים אלה, אבל לא מזיק לקבל גם נקודת מבט של משהו שנכתב ספונטנית מתוך חוויה. היות שעדיין לא התברכתי בילדים משל עצמי, הרי שרשימה זו נכתבה מזווית הילד שגדל ולא שכח את הילד שבו, ומבין מה היה טוב ומה היה חסר במורשת שנספגה בילדות, תוך ביצוע סטאז' על אחיינים ואחייניות. הטיפים רלוונטיים לילדים מגיל 0 עד 99 (אנחנו לעולם לא חדלים להיות ילדים). הרשימה מחולקת לשישה תחומים: רגשות, כישורים חברתיים, למידה והשכלה, ריענון השכל, חתירה נחושה קדימה, וכסף ופרנסה.
הערה טרמינולוגית – השימוש במונח "ילדים" מתייחס תמיד גם לבנים וגם לבנות!
רגשות
01. לפחד, כי מותר וצריך
פחד הוא תחושה טבעית, בלתי נשלטת. אנחנו פוחדים מדברים שאנחנו לא יודעים אם אנחנו יכולים להתמודד איתם, ואנחנו חרדים לגבי דברים שחשובים לנו ואנחנו רוצים מאוד שיצליחו. הפחד הוא סימן חיובי. הוא אומר שאנחנו מגיבים ואכפתיים לחיים, בדיוק כמו כשאנחנו שמחים. אין טעם להילחם בפחד עצמו, אלא ללמוד איך להתגבר עליו ולתעל אותו לכיוונים חיוביים. המשפט "אל תפחד/י" הוא משפט נורא. אי אפשר לא לפחד. להפך, ראוי לחנך את הילדים לקבל את הפחד בברכה, לעשות לו מקום בלב, ושיבינו שהוא מנגנון חיובי שמכניס אותנו לדריכות על מנת להצליח.
ההתמודדות עם פחד היא ריכוז המאמץ בהתגברות על המכשול או הדבר המאיים. לא אחת היא כרוכה בלמידה של המיומנות להתמודד עם הדבר ממנו אנו פוחדים.
ראוי להוציא מהלקסיקון את האמרות ש"פחד זה ההפך מאומץ" ו"פחדן זה ההפך מאמיץ". ראוי ללמד שפחדן הוא מי שנכנע לפחד ואמיץ הוא זה שיודע להתמודד עם הפחד ולתעל אותו להצלחה.
02. להתבונן פנימה
"איך את/ה מרגיש/ה בפנים?", "למה את/ה מרגיש/ה כך?", "מה היית רוצה שיהיה?" – מגיל צעיר ראוי לשאול את הילדים שאלות שיאתגרו אותם להתבונן פנימה ולהתחבר לתחושות שלהם. זוהי מיומנות חיונית שהולכת ונעשית חשובה ככל שאנחנו מתבגרים וענייני היומיום מסיטים את תשומת לבנו מעצמנו. טיפוח המיומנות הזו כהרגל מגיל צעיר היא בעלת ערך רב לעתיד, שכן היא הבסיס לניווט חיינו בעולם.
03. להחצין רגשות
היכולת לדבר על רגשות, במיוחד על הדברים המציקים שבדרך כלל נשמרים בפנים, היא מיומנות קריטית לחיים בריאים. גם זו מיומנות שחשוב להנחיל לילדים כבר מגיל צעיר, שכן נטייה להסתגרות בקונכייה רק מתגברת עם הזמן. חשוב להבהיר לילדים כיצד לאתר את האנשים בהם ניתן לבטוח ולהיחשף אליהם רגשית – בין אם בתוך המשפחה ובין אם מחוצה לה – חברים, מורים, מדריכים וכד'. הצורך להביע רגשות במלואם לא פחות חשוב – לאפשר לילדים להיות עצובים ולבכות כשיש סיבה מוצדקת לכך, ולעודד אותם לצהול כשיש סיבה למסיבה.
04. ללכת אחרי האמת הפנימית, מתוך ידע והיכרות עצמית
אנחנו נמצאים בעידן מאתגר בו מגיל צעיר אנשים בכפרים הכי נידחים בעולם נחשפים לדימוי של עולם נוצץ עטוי שכבות של זיוף. היכולת להישאר אני עצמי, עם הייחוד שלי, במקום הספציפי שלי, הופכת להיות מאתגרת במיוחד. בעידן כזה ילדים חייבים לרכוש מגיל צעיר מיומנויות שיאפשרו להם לזהות את האני המיוחד שלהם, את השאיפות שלהם והערכים הפנימיים שלהם, ולא פחות חשוב – לדבוק בהם למרות לחץ חברתי. להיות שונה או בולט אף פעם לא הייתה משימה קלה. אבל לצד האתגרים שמייצרת המציאות הדיגיטלית הגלובלית, נוצרות גם הזדמנויות. למשל, ילדים מיוחדים הופכים לכוכבי יוטיוב. הפיכה לסלב בגיל צעיר או שאיפה להיות כזה היא לא בהכרח פתרון מוצלח, אבל הכלים קיימים, ושימוש נכון בהם עשוי להיות תמריץ לחיזוק הכיוון בו בוחרים הילדים.
05. לדעת מתי "לא לשים" על מה אחרים אומרים
ילדים באופן טבעי רגישים במיוחד למה אחרים אומרים להם או עליהם. לצד טיפוח הרגישות (לעיל), ראוי לפתח אצל ילדים ביקורת כלפי דברים הנאמרים להם. זהו מנגנון מורכב, שכן עליהם ללמוד מתי הביקורת עניינית, ומתי זו סתם הצקה הנובעת ממצוקה של ילד אחר שראוי להתעלם ממנה. שיחות ארוכות עם הילדים על כך, ובמיוחד ניתוח מקרים ותגובות של מריבות, הם אמצעים חיוניים לטיפוח המיומנות הזאת.
כישורים חברתיים
06. לשתף פעולה עם אחרים
בני אנוש הם יצורים חברתיים, ושיתוף פעולה בין אנשים הוא חלק בלתי נפרד מהתנהלות והישרדות בחיים. אנשים נולדים עם סקאלה רחבה של נטיות בין הסוליסטיות לחברתיות, בין מופנמות למוחצנות. לביישנים ולמאותגרים אינטראקציה חברתית חשוב לסייע. לייצר עבורם הזדמנויות למפגשים, להיות איתם בסיטואציות האלה, להכיר להם חברים, לעודד השתתפות בחוגים ומסגרות חברתיות. אחד הכלים להגברת סיכויי ההצלחה הוא למצוא פעילות שהילד אוהב ומוצלח בה, יוכל להתבלט בקבוצה ולחזק את בטחונו העצמי עם אחרים על בסיס הצלחתו בתחום זה.
07. להשתתף במסגרת חברתית חוץ בית ספרית
אחת הדרכים לטפח כישורים חברתיים אצל ילדים, לצד הרחבת תחומי עיסוק וידע, היא השתתפות במסגרת חברתית חוץ בית ספרית, ורצוי כזו שמייצרת אינטראקציה חברתית בין המשתתפים: תנועת נוער, חוגי סיור, חוגי ספורט, התנדבות וכד'.
08. לכבד את העולם
כבוד לסובב הוא ערך עליון. מבני אנוש קרובים, רחוקים וזרים, ועד לסביבה בה אנו חיים. ילדים צריכים להבין מגיל צעיר את חשיבות הכבוד לחי, הצומח והדומם.
אפילו החפצים חסרי הנשמה כביכול, יוצרו על ידי אנשים, בתהליך שהיה כרוך בניצול משאבי טבע יקרים. עלינו לאזן בין שמירה על אוצרות החיים לבין ניצולם לטובת חיינו. לא להשליך אשפה ברבים, להגיד בוקר טוב לעובדי התברואה ברחוב, לשפוט כל אדם לפי מעשיו, לפעול לטובת חיות הבר, ולשמור על שלמות הסמארטפון שנקנה במיטב כספנו ויוצר על ידי אנשים שעובדים שעות רבות ביום.
09. להכיר את יתרונות הנתינה
ההבנה שנתינה היא במקרים רבים מספקת יותר מאשר קבלה, מתפתחת עם השנים. אבל גם ילדים מזהים את תחושת האושר בלקבל חיוך תודה מאחים וחברים שחלקו איתם דבר-מה. חינוך לנתינה מגיל צעיר מאוד מטפח את אחד ממקורות המשמעות החשובים ביותר שלנו – הסיפוק מעשייה למען אחרים.
10. לגלות רגישות לבני אדם אחרים
רגישות לאחר היא מיומנות לא טריוויאלית לטיפוח, אבל היא חיונית לתפקוד חברתי, ובוודאי מנהיגותי. זה מתחיל ביכולת להקשיב בסבלנות לאדם אחר. החל בהקשבה להורה, לסבא וסבתא, לחברים. הקשבה ווידוא הפנמה. בהמשך ראוי להרחיב את תשומת הלב להיבטים נוספים: ניתוח טון הדיבור של הצד השני, פירוש אופי קשר העין, והבנת ביטויים אחרים של שפת הגוף. הכרת הניואנסים הללו בהתנהגות הצד השני, היא בסיס להבנת מצבו של האדם שמולנו וליצירת יחסים בריאים. לכל אחד מאתנו יש מצוקות וכאבים. חשוב לחנך את הילדים מגיל צעיר לכך שיתכן שגם למי שעומד מולם כואב או מציק משהו, ולכן הוא מתנהג באופן פוגעני. כשילד נתקל בהתנהגות מציקה או פוגענית, אין סיבה שלא ישאל את החבר המציק "למה את/ה עצוב/ה?" או "למה את/ה כועס/ת?", ויציע עזרה.
11. להיות אסרטיביים
אסרטיביות היא אחת התכונות הקריטיות לתפקוד חברתי חיובי. משום מה היא אינה מקבלת מספיק התייחסות, בוודאי בגיל צעיר, למרות שזו מיומנות שניתן לטפח אצל כל אחד בעזרת תרגול מתאים. אסרטיביות היא היכולת להביע דעה ולעמוד על שלנו, ללא כפייה, ובאופן מכבד שאינו כרוך בזלזול בזולת. אסרטיביות חיונית להנעת תהליכים ולהתנהלות במשא ומתן (ראו להלן). היא שביל הזהב בין התנהגות פאסיבית להתנהגות אגרסיבית, והיא כלי חשוב בהשגת מטרות בדרכי נועם.
אחד התנאים לאסרטיביות היא בניית בטחון עצמי המבוסס על ידע ומיומנויות. מי שבקיא בתחומו, יכול להתנהל בביטחון, בשלווה ובגישה חיובית במקרים בהם הוא נדרש להציג עמדה ולשכנע את הסובבים. מנהל טוב, שיודע שהידע נמצא אצל הכפופים לו יכול להתנהל באסרטיביות מתוך אמון בעובדיו.
חוגי "דיבייט" לילדים ונוער הם כלי מעניין התומך במרכיבי האסרטיביות.
12. להתפשר אחרי משא ומתן
אמנות הוויתור היא מיומנות חשובה בחיים. בעיקר, לדעת על מה להתעקש ועל מה לוותר, ומה המינונים ביניהם. שינון המנטרה הזאת לילדים הוא דבר חיוני, לצד מתן הכוון לגבי מקרים ותגובות – מתי להתעקש ומתי לוותר. ראוי ללמד את הילדים כיצד לבצע משא ומתן, וזאת על ידי תרגול ההתנהלות בשיחות של ההורים עצמם עם הילדים כאשר הם מבקשים דבר מה.
13. לא להימנע מעימותים
פסיביות לא מובילה לשום מקום. עימות זה לא דבר רע. עימות מביא להתפתחות. עימות שנעשה במידה הוא אחד הכלים להשגת מטרות. גוררים את היריב לעימות מתוך עמדת כוח, ואז יש נקודת מוצא טובה לפשרה. גם "ללכת מכות" צריך לפעמים, אבל חשוב לחנך ילדים להשתמש בתבונה רבה בכלי הזה: כצעד תגובה הרתעתי של אין ברירה, ולא חלילה כשיטה.
14. לתרגל אמנויות לחימה
חוגי אמנויות לחימה חיוניים לילדים בהיבט הנ"ל. הם מספקים כושר הרתעה, יכולת "הפגנת כוח אסרטיבית", ומחנכים לשימוש אלגנטי בכוח מתוך שקט ועוצמה פנימית. כך, הם מעניקים לילדים בטחון עצמי רב מתוך שילוב של עוצמת גוף ונפש.
15. לעשות צחוקים
החיים הם עניין רציני רק לכאורה. מצד שני את המשפט "לקחת דברים בקלות" קל יותר להגיד מאשר ליישם, כאשר דאגות עבודה ומסלול הליכה בטוח לבית הספר מטרידים ברמה יומיומית. ובכל זאת, חיוכים צחוקים והומור הם אמצעי חיוני הן להתמודדות עם שגרת היומיום והן לאווירה נעימה לטווח הארוך. זה לא אומר שההורים צריכים להפוך לליצני החצר, אבל בהחלט ראוי לטפח אצל ועם הילדים את היכולת לצחוק ולחייך. היכולת הזאת באה באופן טבעי אצל ילדים, צריך לאתר אותה ולעודד אותה. וכן, צריך להתבדח עם ילדים, למצוא את הדרך להתבונן באופן הומוריסטי על מקרים עצובים ומרגיזים בחיי היומיום שלהם – מנפילה שגרמה לפצע עם דם ועד מריבה עם חברים. לקרוא יחד ספרים מצחיקים, ואז גם להמחיז אותם. לצפות יחד בסדרות הומוריסטיות. וכמובן לדעת להציב את הגבול.
16. להסתכל על סיטואציה מהצד
אחת הדרכים להתמודד עם בעיות ומשברים, היא לעצור לרגע, ולדמיין את הסיטואציה כצופה מהצד. כאשר אנחנו בתוך סערת התמודדות עם משבר, קשה לנו לראות מעבר למחשבות המטרידות אותנו, ותרגיל ההתבוננות מהצד מאפשר לראות באופן בהיר יותר את כל הצדדים. היות שלילדים יש דמיון מפותח, קל יחסית לפתח אצלם את המיומנות הזאת.
למידה והשכלה
17. להיות סקרן
לרצות לדעת עוד, חשוב יותר מלדעת עוד. כך זה בעידן שבו תשובה לכל שאלה נמצאת בלחיצת כפתור. על כן הדגש בתהליכי למידה צריך להיות לחנך לסקרנות לפני הנחלת ידע. לעודד את הרצון לדעת וללמוד, לשאול שאלות ולקבל תשובות. כדי לטפח סקרנות, צריך להראות לילדים שבכל דבר באשר הוא אפשר למצוא משהו מעניין. זה צריך להיות עניין שבשגרה היומיומית, תוך היתקלות בחפצים ותופעות שסביבנו. לשאול אותם למה הנייר נראה כך ולשער ממה הוא עשוי, להתבונן בבד של בגד ולשאול למה הוא נראה כך ומה מקורו, להפנות את המבט לעלים של שיח ולשאול למה הם ירוקים. הסקרנות מתחילה בהתבוננות, וגם בשמיעה, הרחה, טעימה ונגיעה. גירוי החושים לא צריך להיעצר לאחר הזדכות על ה"אוניברסיטה" של פישר פרייס. להיפך. הוא צריך להתעצם ולהשתכלל יום יום, שעה שעה.
18. להבדיל בין אמת לשקר
בעידן הפייק ניוז, אחת המיומנויות החשובות ביותר שילדים צריכים לרכוש מגיל צעיר, היא היכולת להבדיל בין אמת לשקר. זו אינה משימה פשוטה, והיא כרוכה במספר תת מיומנויות – לבדוק מה מקור המידע, מי סיפק אותו, להצליב את המידע עם מקורות אחרים, ואם אין ידע מוקדם על מנת לשפוט את אמינות המידע, לדעת את מי לשאול או איפה לחפש רקע אמין. תרגול כלל המיומנויות האלה לא רק מאפשר להגיע לחקר האמת, אלא גם בעל ערך בהיבטים אחרים.
19. לזקק עיקר מטפל
אנחנו מוצפים במידע וצמאים לידע. הרשתות החברתיות מלעיטות עלינו טונות של מידע לא מועיל – לא מועיל להשכלה, לא מועיל לרגש, ולא מייצר משמעות. במקביל, קיימים מקורות מידע רבים על כל עניין ודבר. מיומנות חיונית היא היכולת לסנן ולנפות במהירות וביעילות את המידע הלא רלוונטי, אך מבלי למנוע בדרך חשיפה לדברים חדשים ומעניינים בכל זאת. למשל, נבירה בפיד של פייסבוק מביאה 95 אחוז שטויות, אבל לפעמים כדאי לא לפספס את 5 אחוז הפוסטים התורמים. סקירת מידע ממקורות מודפסים או דיגיטליים והיכולת לסכם את החשוב בראשי פרקים, היא משימה שראוי לתרגל כבר מגיל צעיר. ככל שיעבור הזמן, מי שידע לעשות זאת בתבונה, יזכה ליתרון גדול בעולם.
20. להיות ביקורתיים, להטיל ספק
השתלטות גורמים קיצוניים על השיח היא תופעה בעייתית בעידן בו כל אחד יכול להפיץ דעות בקלות. באווירה זו, חשוב לטפח ביקורתיות ותעוזה לקרוא תגר על דעות ומוסכמות. אפשר לתרגל את זה בדברים קטנים כגדולים. להתחיל לשאול "מה דעתך?" על כל נושא עליו מדברים, ולעורר בקרב הילדים ספק לגבי דעות וקביעות, ולהציע אלטרנטיבות בבחינת "בואו נחשוב אם אפשר גם אחרת".
21. להציע פתרונות לבעיות
בעידן בו טיפוח ה"יזמות" הפך לטרנד עכשווי, צריך לזכור שיוזמה טובה היא כזו המגיבה לבעיות אמיתיות, ונותנת להם פתרונות. גם כאן, תרגול מגיל צעיר חיוני. כאשר נתקלים בבעיה או אתגר, לא להציע מיד פתרון, אלא לשאול את הילדים "בואו נחשוב איך נפתור את זה?" או "מה דעתכם? איך נעשה את זה?".
22. לשים לב לפרטים לצד ראיית תמונה כוללת
התייחסות לעולם על כל הסקאלה של קנה המידה היא מיומנות חיונית. החל מתשומת לב והקפדה על פרטים קטנים, דרך הבנה של יחסי גומלין בין פרטים היוצרים מכלול ועד לתמונה כוללת המכילה מגוון היבטים. הדבר רלוונטי גם לבחינת תופעות "מלמטה למעלה" – מהפרטים הקטנים אל השלם, ו"מלמעלה למטה" – התבוננת בשלם וזיהוי חלקיו.
23. להיחשף לעולם רב תחומי
בימינו יש השפעה הדדית עצומה בין תחומים שונים. ילדים שיחשפו ויתנסו מגיל צעיר במגוון תחומים ודיסציפלינות, יוכלו להתמודד עם אתגרי העולם באופן מושכל יותר. הם ילמדו לעשות היקשים מתחום לתחום, יוכלו לבחור ביתר קלות תחומי עיסוק, ולבצע תפקידים בצורה טובה יותר, כאשר יש להם יכולת להבין גם תחומים שלצד עיסוקם המרכזי.
24. לטפח סבלנות ויכולת "לשבת על התחת"
לנוכח התקצרות ה-attention span, יש חשיבות רבה לחנך ליכולת לשבת ולבצע משימה במשך זמן רב. זה חלק בלתי נפרד מביצוע משימות שגרתיות בחיים, מלימודים, דרך עבודה, וכלה באינטראקציות חברתיות. דוגמה אישית כאן היא חיונית: הענקת זמנכם לישיבה עם הילדים לצורך משחקי קופסה למשל, שווה את ההתאפקות מלקרוא עוד שלוש הודעות בווטסאפ.
25. לבצע מלאכות יד
אנו חייבים איזון לעולם הטכנולוגי שמקיף אותנו, ולו בשל העובדה שמבחינה אבולוציונית אנו מתוכנתים לבצע פעולות חיים פשוטות בידיים. לביצוע מלאכות יש לא רק צורך שימושי, אלא גם תרומה חיונית לנפש, שכן פעולות אלה מתחברות היטב להרגלים הטבועים אצלנו ב-DNA.
ילדים צריכים ללמוד לתפור קרע במכנסיים, לדפוק מסמר בקיר, לקדוח חור, להבריג ברגים, ובהמשך רצוי שגם ידעו איך פותחים את התחתית של הסיפון כדי לנקות ממנו ג'יפה. שלא לדבר על השתתפות במשימות סידור וניקיון הבית. בעידן בו מכשירים רבים הפכו ל"קופסה שחורה", רצוי למצוא את המכשירים שכן מאפשרים תיקון ושדרוג ביתי, ולהסביר לילדים איך עושים את זה. הבה נתחיל מאיך מחליפים כרטיס מסך במחשב או מתקינים דיסק קשיח חדש.
זאת ועוד, כדאי שהילדים יבצעו כמה שיותר פעילויות של מלאכת יד כגון ריקמה, מקרמה, קדרות, ציור ופיסול. גם פעילויות אלה מתחברות להרגלים בסיסיים שנצורים ב-DNA שלנו אלפי שנים אחורה.
ריענון השכל
26. להשתולל
חלק בלתי נפרד מתהליך ישיבה על העכוז, למידה והשכלה, הוא היכולת לבצע את ההפסקות הנכונות לטעינת אנרגיה. רצוי שישלבו פעילות פיזית וחברתית, ורגעי השתוללות מבוקרת מצוינים לשם כך: בין אם אתם ההורים מוציאים אותם, או שהם עושים זאת עם חברים.
27. לעשות ספורט
פעילות גופנית וספורט הם צורך אקוטי מגיל צעיר. לפעילות גופנית וספורט שני ראשי גשר משמעותיים – היבט פיזיולוגי והיבט חברתי. פעילות גופנית חיונית לאורח חיים בריא לגוף ולנפש, ויש צורך לעודד את הילדים ולהציע להם מגוון גדול ככל האפשר של פעילויות גופניות. מכאלה שאפשר לעשות לבד בבית ובגן המשחקים, דרך חוגים בשעות אחר הצהרים, וכלה במסגרות מקצועיות של קבוצות ונבחרות וספורט תחרותי.
כדאי להציע לילדים גם פעילויות שנעשות באופן יחידני, וגם פעילויות ספורט קבוצתיות.
ראוי לכוון שיחוו ויתרגלו ענפי ספורט המשפרים מגוון של יכולות – למשל התעמלות קרקע לגמישות, משחקי כדור לקואורדינציה ופעילות קבוצתית, ריצות לסיבולת לב ריאה, וכד'.
חשוב לעודד את הילדים לבצע את הפעילויות במידת האפשר בחוץ ולא בחדר הכושר, על מנת להדק את הקשר לסביבה תוך כדי הפעילות.
28. לרקוד
ריקוד הוא עוד דרך להוצאת אנרגיה ושחרור מכבלים, במגוון סגנונות, מהירויות ורמות אינטנסיביות. עשו לכם מנהג קבוע, ריקדו עם הילדים לפחות פעם בשבוע. והכי חשוב – לאלתר תוך כדי.
29. להאזין למוזיקה
האזנה למוזיקה, והכוונה היא רק לשמע ולא לוידאו קליפים, היא עונג גדול. אמנם רוכבי האוטובוסים והיושבים בפקקים רגילים לשמוע מוזיקה, אך אני מתכוון להאזנה למוזיקה כפעולה טוטאלית, עם התמסרות לאלבומים שלמים או יצירות ארוכות, בוודאי של מוזיקה קלאסית. דווקא ילדים, שאינם "חשופים" לזמן מת כמו אצל יוממים, אינם נחשפים דיים לחוויית מוזיקה, בין השאר בגלל הפיתוי לצפות במוזיקה ביוטיוב, תופעה המחלישה את אפקט המוזיקה על חשבון התמכרות לתמונות מרצדות על מסך.
כדאי לעשות עם ילדים סשנים מודרכים של האזנה למוזיקה. לשמוע מוזיקה קלאסית וללמוד על כלי הנגינה. לשמוע מוזיקה עברית ולקשר את תוכן השירים למקומות שמכירים מהארץ. לשמוע בלאדות כשצריכים להירגע, ולשמוע רוק כבד כשצריכים משהו ממריץ. ללמד את הילדים על כותבי מילים, מלחינים, זמרות, זמרים, להקות, נגנים, מנצחים, תזמורות ומקהלות.
המוזיקה היא, אם כן, לא רק חוויה מרעננת, אלא גם אמצעי לתרגול מיומנויות חיוניות.
30. לנגן
חיבור נכון לתחום המוזיקלי יאפשר לקחת את הילדים צעד קדימה ולעודד אותם לנגן. כדאי שיהיו בבית קלידים. הקלידים הם אמצעי אינטואיטיבי למדי להתחברות להפקת צלילים ומוזיקה – הלחיצה מפיקה בקלות צליל. בהמשך קל יחסית ללמוד תווים ואקורדים על קלידים. החלילית אף היא אמצעי בסיסי ללימוד, ולא בכדי מככבת כשלב ראשון בלימודי מוזיקה בקונסרבטוריון. אמצעי נוסף שקל לחבר אליו ילדים הוא כלי הקשה. למעשה אפשר להשתמש בחפצים בסיסיים בבית ככלי הקשה, ולתרגל הפקת צלילים בקצב.
31. להיות בטבע
שהות בחוץ בכלל ובפרט באזורים של טבע פראי – סלעים, מעיינות, נחלים, שיחים ועצים, היא אחת הפעולות החיוניות ביותר לנפש. זהו החיבור האולטימטיבי לצורך בסיסי ביותר שצרוב אצלנו ב-DNA, עוד מהימים בהם ליקטנו וצדנו. לא צריך להכביר מילים על האפשרויות לפעילויות בטבע. זוהי למעשה "מטה פעילות", כלומר חלק גדול מהטיפים שהופיעו ברשימה הזו ניתנים למימוש בחוץ, ומימושם בסביבה כזו רק יעצים את החוויה. אין משמעות הדבר שצריך להשמיע את בטהובן בקולי קולות בעת פיקניק.
32. להיות בשקט ובשלווה
בהמשך לנאמר קודם, בין אם אתם בחוץ, ובין אם אתם על הספה בבית, יש ערך רב לרגעים של שקט, שלווה ואי-עשייה. פשוט לשכב יחד על מזרון נוח, לעצום עיניים, וזהו.
חתירה נחושה קדימה
33. להתמודד עם מכשולים
חשוב לדבר עם ילדים על מכשולים שהם חווים. להבין איתם יחד מהם מכשולים שהם חלק ממשימה חיונית וצריך להתמודד עמם, ומהם מכשולים שגורמים "לחשב מסלול מחדש". עצם הדיבור על המושג הוא חיוני: זיהוי מקרים שבהם הילד נתקל במכשול, וניתוח האירוע. הגישה הבסיסית כלפי מכשולים צריכה להיות שכל מכשול הוא אתגר, וברוב המקרים אפשר להתגבר עליהם או לעקוף אותם.
34. להסתער על אתגרים
היכולת להסתער על אתגרים ולהתמודד איתם אינה דבר של מה בכך. כדי להתמודד עם אתגרים ראוי לחבר אותם לחזון ומטרות, שיצדיקו את מאמץ ההתמודדות עם האתגר. יצירת מוטיבציה על ידי חיבור למטרה היא כלי חיוני. עוצמת האתגרים ומורכבותם עולה עם הגיל. בגיל צעיר זה יכול להיות למידה לרכוב על אופניים או לעשות מסלול הליכה הכרוך בעלייה תלולה. בגילאים מתקדמים יותר אלה יציאה למסלול מפרך בצבא, נתיב לימודים מאתגר, או תפקיד תובעני בעבודה. בכל אחד מהמקרים, העלאה מדודה של דרגת הקושי, וחיבור למטרות הם בבחינת מוטיבציה חיונית. בילדות תחושת הישג, חירות ואושר, ובגילאים מאוחרים יותר ניסיון מקצועי, שכר כספי, קשרים חברתיים, סיפוק…
35. לנסות ולהתנסות
להתנסות יש ערך שלא יסולא בפז, הן כאמצעי ללימוד, הן בהיבט לקיחת אחריות, ובסופו של דבר, אנחנו מצטערים יותר בחיינו על דברים שלא עשינו, מאשר על דברים שכן עשינו. קריטריון חשוב להחלטה האם לנסות דבר מה הוא מידת ההשפעה לרעה על הסובב. אם בא לי להתנסות ברכיבה על אופנועי שטח, מוטב שלא אעשה זאת בשמורת טבע. אם בא לי לעשות ילדים אבל אני במערכת זוגית לא מוצלחת, לא כדאי להביא לעולם ילדים שאחר כך יאלצו לגדול באווירה של אבא ואמא במריבה.
36. ללמוד מטעויות
למידה מטעויות היא חלק בלתי נפרד מתהליך למידה. טעות נצרבת רגשית באופן חזק יותר מאשר הצלחה, ואם היא מלווה בתחקיר ממנו מסיקים מסקנות, נוצר תהליך למידה אפקטיבי במיוחד. בנוסף לכך, ילדים צריכים לחוות מגוון של חוויות מאוזנות. ילדים שחווים הצלחה ללא הרף עלולים להגיע לרמות תסכול עזות לכשיתקלו בקשיים. ילדים שמנסים וטועים או נכשלים, ומשתמשים באירועים כאלה כדי ללמוד איך להיות טובים יותר, מפתחים לצד המיומנות עצמה, גם בטחון עצמי וחוסן נפשי.
37. לקחת סיכונים מחושבים
ההבדל בין סיכון לסיכוי הוא לעיתים דק מאוד. אחד המשפטים השגורים בקרב הורים הוא "תיזהר, זה מסוכן". אם המשפט הזה היה שמור למקרים כגון ילד הנוטל באצבעותיו מסמר ועומד לתחוב אותו לתוך שקע חשמלי, ניחא. אך משמעות המשפט הפכה מזמן ל"אני מפחד שאתה מנסה דברים שאין לי חשק לפקח עליהם".
סיכון, או מצב סכנה, הוא לא דבר מוחלט. גם אין מקום מסוכן או מקום לא מסוכן. לכל מקום או פעולה יש מידת פוטנציאל הרסני התלויה בגורמים אובייקטיביים וגורמים סובייקטיביים. שני גורמים סובייקטיביים הרלוונטיים לילדים הם ידע לגבי המצב ומיומנות התמודדות. ילדים עוד לא טיפחו מאגר מספיק של ידע ומיומנות להתמודד עם מצבים שונים, ועל כן הם לכאורה חשופים יותר למצבי סכנה. מצד שני, אזהרות בלתי פוסקות של הורים, המוציאות מפרופורציה את מנגנוני האזהרה, יוצרים מצב מגונן מדי, שמונע מהילדים להתנסות ולבדוק את גבולותיהם.
הדוגמאות הבסיסיות הן בילוי מחוץ לבית – בגן המשחקים, או בטבע. שימו לב למקרים בהם הילדים פורצים בריצת שמחה ברגע שהם יוצאים מהמכונית אל הטבע. כמה פעמים צעקתם ספונטנית "תיזהרו! לא לרוץ!"? אז מה יקרה אם הם יחליקו ויתפלשו בבוץ? או רחמנא ליצלן ישרטו מסלע וירד להם דם? רק כך ילמדו על בשרם, תרתי משמע, כיצד להתנהל בעולם. ככל שהילדים גדלים, הדבר הופך להיות נכון גם לגבי קבלת החלטות שונות הקשורות לנתיב חייהם. יש טעם רב לתת לילדים עצות כבעלי ניסיון, אך בד בבד לעודד את הילדים לקבל החלטה ולבחור באפשרויות שיש בהן לכאורה סיכון, אבל יותר מזה – סיכוי להתקדמות בחיים.
כסף ופרנסה
38. למנף ידע ומיומנות למקורות פרנסה
האמא היהודיה מעודדת את ילדיה ללמוד ולרכוש השכלה. למידה היא תהליך המספק הנאה גדולה, היא מרחיבה את בסיס המשמעות, מכינה את האדם לחיים במובן רחב ויוצרת פוטנציאל לעצמאות כלכלית. על כן חשוב גם ללמוד כיצד למנף את הידע והמיומנויות הנרכשות, לכדי מקורות פרנסה. בין אם חתירה למציאת עבודה טובה כשכיר, ובין אם בטיפוח רוח היוזמה והיציאה לדרך עצמאית. הכישורים הנדרשים כאן מגוונים, בין השאר: כח רצון והתמדה, טיפוח בטחון עצמי המבוסס על יכולות, כישורי שיווק, יכולת לפתח קשרים אנושיים ושאר דברים עליהם דיברנו כבר.
39. להשתמש בכסף בתבונה
בכוונה לא כתבתי איך לחסוך כסף, כי הדיון הוא לא על קמצנות, חסכנות או פזרנות. הדיון הוא איך לוודא שהכסף הוא אמצעי, בו משתמשים על מנת לספק את הצרכים האמיתיים והעמוקים. שימוש נבון בכסף מאפשר לספק צרכים עכשוויים, ולבנות תשתית גם לצרכים עתידיים. ילדים צריכים ללמוד מגיל צעיר לאזן בין ההווה לעתיד: להשתמש בכסף כדי ליהנות במידה מספקת עכשיו, ולשמור קצת להנאות והפתעות העתיד.
40. להשקיע את הכסף
מעבר לשימוש נבון בכסף, רצוי ללכת צעד קדימה: האם יש לנו דרך לתרום באופן כלשהו לכלכלת העולם וליהנות מפירות תרומה זו? נושא ההשקעה הוא שיעור מעניין בפני עצמו, וחשיפת הילדים לאופציות שונות של השקעה הוא גם שיעור מרתק באיך עובדת כלכלת העולם, ואיך אפשר לנצל אותה לצרכינו הצנועים, ולאפשר לכסף שחסכנו להגדיל את ערכו. חשיפת הילדים למסלולי השקעה שונים, מהסולידיים ועד הנועזים, הוא שיעור מעניין גם בנטילת סיכונים (ראו להלן). דווקא בגיל צעיר כשלנוער והצעירים אין עדיין מחוייבויות ועול של לפרנס אחרים, זו הזדמנות להעז ולהתנסות במסלולי השקעה שונים. השקעת כסף היא גם שיעור בסבלנות ואורך רוח, שכן מסלולי השקעה רבים מניבים פירות רק לאחר שנים רבות.
לסיכום, מספר הנחיות נוספות למקרים ותגובות
קריאת הצרכים האמיתיים של הילדים והיענות להם
קניית דברים לילדים היא תופעה נפוצה בקרב ההורים. החל ממתנות יום הולדת וכלה במתנות פיצוי על חוסר זמן להיות עם הילדים. ילדים לא באמת צריכים שיקנו להם חפצים, הם נהנים מחוויות ומדברים קטנים ופשוטים. ארגנו להם יותר חוויות ופחות מוצרים. לצד זה, זהו מה הצרכים האמיתיים שלהם ולאן הלב שלהם הולך, וספקו להם את המוצרים המתאימים. זה בסדר גם אם המוצרים מגיעים מיד שניה או משוק החלפות. הדבר נכון במיוחד ללבוש, הנעלה וצעצועים.
לזהות רגע מכונן ולהעצים אותו
מרכיב חשוב בתהליך למידה של ילדים הוא הגילוי הספונטני. הרגע שבו ילד מגלה דבר חדש או ממציא לעצמו משחק חדש, הוא רקע מכונן, בו נוצרים מעגלים חדשים במוח, והדבר גורם לתחושת סיפוק ואושר גדולים. זהו רגע מכונן שאסור לעצור אותו! צריך לזרום איתו ולהעצים אותו, גם במחיר של "ללכת לישון מאוחר". אסור במקרה כזה להיות party pooper, ומצד שני ראוי לדעת לסיים את הסשן אחרי עיבוד נכון, ורק לאחר שעבר את השיא.
מקלות וגזרים
"חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ, שׂוֹנֵא בְנוֹ" נאמר בספר משלי, אך לצד ה"מקלות" צריך גם "גזרים". גערה וביקורת הם כלים חיוניים להצבת גבולות, בתנאי שהם מאוזנים אחר כך בחיבוק ומינוף חיובי. אפשר לגעור בילד על שקטף פרח מוגן, ואז לחבק אותו ולספר לו שעכשיו יתמנה לשומר של כל הפרחים בעולם.
להניח לילד לבכות או להתעניין באמת מה מציק לו
"למה את/ה בוכה?" היא שאלה בעייתית, היות שבדרך כלל היא נשאלת במובן "תפסיק/י לבכות זה משגע אותי!". גם הניחום "אל תבכה/י" מוביל לדרך ללא מוצא. בכי הוא תופעה טבעית חיונית ומשחררת. מי שרוצה באמת להבין מדוע הילד בוכה, יתכבד להישיר מבט אל הילד תוך כדי חיבוק, ויתעניין מה מציק לו. אבל כידוע, רוב אירועי הבכי נובעים מעייפות, רעב או שניהם ביחד, ולכן כל עוד שתי הבעיות הללו לא באו על פתרונן, אין טעם להתייחס בכלל לעניין.