תצפיות על ילדים מספקות תובנות רבות על דרכו של עולם. באחת מהתצפיות באחייניות מתרוצצות בגן המשחקים במושב עם חברים וחברות גיליתי שאני מציץ למעשה לתוך "מערכת ההפעלה" האנושית. ולא סתם למערכת ההפעלה, אלא ל"קושחה" הצרובה בנו, זאת שאנחנו נולדים אתה והיא תוצאה של אלפי שנות אבולוציה. השנים הראשונות בחיי הילדים, בהן הם מתחילים לתקשר ולהפגין כישורים חברתיים, איפשהו מגיל שלוש עד שש, הן זמן מצוין להביט לתוך הקושחה הזאת. אז באה לידי ביטוי ההתנהגות הכי טבעית והכי בסיסית שטבועה בנו: התנהגות ספונטנית שלא תלויה בהתנהגות נרכשת, בטרם למדנו וספגנו רעיונות ואמונות מהסביבה.
פעילויות הטבועות לנו ב-DNA
המקום הכי טוב לערוך בו את הניסוי האבחנתי הזה הוא להתבונן כיצד ילדים מתנהגים בחוץ, כי בחוץ זו הסביבה האנושית הטבעית. הסביבה בה בילינו את רוב שנותינו כהומו סאפיינס. לא בכדי ילדים פורחים כשהם בחוץ, זו הסביבה הטבעית בשבילם לחיים. במשחק של ילדים בחוץ אפשר לאתר כמה היבטים שהולכים אחורה לבסיס האבולוציוני שלנו.
האחד, מגע עם האדמה. קפיצה והתפלשות בשלוליות ובוץ, משחק עם מקלות ועצים, הדחף לטפס, והצורך לרוץ. הצחוקים וההנאה הגדולה שגורמים לילדים ריצה וטיפוס למשל מעידים עד כמה הפעולות האלה טבועות בנו וטבעיות לנו. פעולות המתכתבות ישירות עם עברנו הלא רחוק כציידים-לקטים החיים קרוב לאדמה: טיפוס על עצים לליקוט ובנייה, וריצה לצייד.
היבט שני – ההיבט החברתי. הצורך באינטראקציה בריאה עם ילדים אחרים בא לידי ביטוי במשחק, שם אפילו בגילאי הילדות המוקדמת מתגלות גם האינטראקציות הראשונות בין בנים לבנות ובין בנות לבנים. האינטראקציה עם ילדים אחרים מעידה עד כמה אנחנו חברתיים ושבטיים.
היבט שלישי וחשוב במיוחד הוא הצורך והיכולת לדמיין ולהמציא סיפורים. בכל מקום ילדים מדמיינים וממציאים, בוראים עולמות, דמויות והתרחשויות. זהו ההיבט העיקרי של מותר האדם מבעלי חיים אחרים. היכולת הספונטנית לדמיין ולהמציא סיפורים היא הכלי המדהים של האדם ליצור לעצמו עולמות חדשים ולהרחיב את דעתו מעבר למציאות הקיום הבסיסית שבאה לידי ביטוי בחיים בחושה ורדיפה אחר פטריות ואיילים למאכל.
בכלל זה, מה גורם להנאה/אושר, אלה הדברים הכי בסיסיים. כלומר בכיף הגדול של ילדים לרוץ, להיות ביחד עם ילדים אחרים ולהמציא סיפורים ועולמות, לשחק עם החפצים הכי טריויאלים, עצם העשייה שהיא בסיס ה-DNA שלנו גם גורמת הכי הרבה אושר.
ההנאה טמונה בפעולות הבסיסיות
מומחים רבים משרטטים את הגורמים להנאה. בסופו של דבר אלה הדברים הבסיסיים שקשורים לאורח חיי האדם לפני עשרות אלפי שנים. עם כל הכבוד לחוויות אינטלקטואליות המספקות משמעות, הרי שפעילויות פיזיות פשוטות למדי גורמות להנאה מיידית ורבה – לרוץ אחרי העבודה, לעשות כושר לפני העבודה, לטפס על קיר טיפוס, להתפלש בבוץ עם רכב שטח, להתחבק עם חברי קבוצת הכדורגל אחרי הבקעת שער – אלה פעולות שמתחברות לבסיס הזה.
אהוד מנור, הילד "שדיבר עם כוכבים", היה מספיק רגיש לשים לב לזה גם כשגדל והתבגר, ולהישאר האיש הפשוט והצנוע, שהדברים האלה גורמים לו אושר גדול. כשנולדו ילדיו התחזקו אצלו תובנות אלה ואז כתב את "זו ילדותי השניה". אבל הוא לעולם הקפיד שלא לשכוח את הילד שבו.
האמירה "הילד שבנו" אינה קלישאה. הילד שבנו זו ה"קושחה" שלנו, האלמנט הבסיסי במערכת ההפעלה שלנו, וכנראה שבאלפי השנים הבאות של האדם, הוא ימשיך ללוות אותנו מיום הולדתנו ועד יום מותנו.
הטרגדיה של העולם המודרני
הטרגדיה הגדולה של האנושות בעידן המודרני באה לידי ביטוי בשני היבטים.
אחד, הניתוק הפיזי – מהאדמה, מהריצה, מהטיפוס, מהעושר והגירויים שהטבע מספק לנו.
השני והמשמעותי יותר הוא ההתמכרות לדמיון כפוי. בספר "קיצור תולדות האנושות" מרבה יובל נוח הררי לדבר על ה"סדרים המדומיינים" שהמציאו בני האדם: דתות, כסף, חוק ומשפט… כל אחד מהתחומים האלה מספר לנו ולעיתים כופה עלינו סיפור כזה או אחר שעלינו להאמין בו.
זאת במקום שניתן דרור למחשבות ונדמיין את מה שאנחנו רוצים, על מנת לעצב לעצמנו עולם ערכים שמתאים לנו ומחזק אותנו, ובשאיפה יהיה אפשר לממשו בחיים עצמם. דתות מחד וכסף מאידך הם סיפורים מדומיינים ששכנעו את האנושות שיעשו לה טוב. We are poor, but we are happy, because Jesus loves us. אנשים הורגים בשביל סיפורים מדומיינים כאלה.
יש מציאות אחרת
למרות הנהירה האנושית הגדולה מהכפרים אל הערים, עוד סדר מדומיין שיצא מפרופורציה, אוכלוסיות רבות בגלובוס עדיין שומרות על אורח החיים הקרוב יותר למערכת ההפעלה שלנו, או מנהלות אורח חיים בריא המשלב חיים מודרניים עם חיים המחוברים היטב למערכת ההפעלה. לא בכדי, כשפוגשים את האנשים האלה, יש משהו שלם ומאושר במבט שלהם.
ביסר חי עם משפחתו בפריז, ולקראת כל קיץ חוזר לכפר בבולגריה לגדל ורדים לשמן.
בכפר קאלפה מתכנסים ילדי המשפחה שעובדים בעיר הגדולה לעבודה חקלאית בקיץ, יושבים יחד, והעבודה החקלאית הופכת למפגש משפחתי חברתי.
וחיוך אינו תלוי ברמת חיים גבוהה, דירה מפוארת ושלל פינוקים.
אבל לא צריך להרחיק לכת. מן הראוי לאזן את החיים המודרניים באופן כזה שנותן דרור לפעילויות המחוברות היטב למערכת ההפעלה שלנו. אם יש ספק, צריך רק לחקות את הילדים.
