את הפוסט הראשון בנושא מצב הקורונה כתבתי ב-11.3.2020, עם מחשבות ראשוניות על המצב. רק תשעה ימים חלפו, והאסקלציה ברמת התגובות והצעדים, לפחות בישראל, הייתה מהירה. הנה כמה נקודות למחשבה בשלב זה.
עידן הביג דאטה? חחחח
סיפרו לנו שאנחנו בעידן הביג דאטה. ההייטק העולמי באובססיה של חיישנים, נתונים ואלגוריתמיקת בינה מלאכותית. בינתיים בכל הנוגע לקורונה אפילו גרפים מהימנים לא יודעים לצייר לנו. כל מדינה מציגה נתונים בצורה אחרת. הנתונים המוצגים חלקיים – אין טעם להגיד לנו כמה חולים התגלו כל יום, הרי ברור שעל כל חולה שהתגלה יש עוד כמה שעדיין לא התגלו (הערכות שקראתי מדברות על פי 5 לפחות). לערכים האבסולוטיים אין כל משמעות כשהם לא מוצגים יחסית לכמות הבדיקות שנערכו באותו יום. לפיכך כל נתוני התמותה למעשה לא ברורים, והדבר ניכר במנעד הגדול של נתוני תמותה במדינות השונות.
מה עושים כדי להקטין את אי הוודאות
ניתן לקבל את הצורך בצעדי בידוד כל עוד לא יודעים מספיק על המגפה. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הגדלת מספר הבדיקות. האם נעשה תהליך בדיקות סדור? האם יש טעם לבדוק רק אנשים עם תסמינים כשממילא רובנו בבידוד? אולי ניקח בלוק מגורים שלם באזור צפוף עם סיכויי הדבקה גבוהים, ונבדוק את כל התושבים כדי לקבל תמונת מצב יותר ברורה?
הילכו נתונים ופוליטיקה יחדיו בלתי אם-נועדו?
אני עובד במגזר הציבורי יותר משנה וחצי, ודבר משמעותי למדתי – הקשר בין נתונים להסקת מסקנות וקבלת החלטות הוא רופף ביותר. סיבות: א. העדר כישורים לעיבוד נתונים והבנתם. ב. חוסר מקצועיות. ג. דחף לקדם אג'נדה שנוגדת את האינטרס הציבורי. כל אחת מהסיבות בעייתית בפני עצמה, ובמגזר הציבורי בישראל קיים קוקטייל רעיל שלהן.
הפחד ומשול
שיטה מוכרת. אנוור הוג'ה החזיק את העם האלבני בבידוד צנטרליסטי במשך שנים ומילא את ארצו בבונקרים להתגוננות מפני אויב לא קיים. בנימין נתניהו כבר זמן רב נוקט בגישה הזו. פעם זה איראן, פעם זה חמאס, פעם זה הערבים, פעם זה הערבים תומכי הטרור, ועכשיו יש גם קורונה. העם היהודי ידוע באדישותו, ויש מי שמנצל את זה. מבלי לגרוע מהצורך בצעדי התגוננות, הרי שמספיק להתמקד בסגנון וברטוריקה.
שעתה היפה של המנהיגות העולמית?
כשיסתיים משבר הקורונה, יהיה אינדקס חדש שידרג מדינות בעולם. אינדקס ההתמודדות עם הקורונה. למעלה יככבו המדינות שמראש הייתה להן תשתית ציבורית חזקה ומנהיגות ראויה והוגנת (זה הולך יחד). למטה יופיעו מדינות שחסרות את המרכיבים הללו. למעשה, אפשר להתחיל למלא נתונים באינדקס הזה כבר עכשיו. בגדול נראה, כי מדינות עם מסורת של תשתית ציבורית ראויה (בכלל זה עם יכולות טובות בטכנולוגיה, בריאות ועזרה סוציאלית), לא צריכות תעלולים פוליטיים כדי לחלץ את עצמן ממצב של "להיתפס עם התחתונים למטה", ולהפך.
They will love you, they will adore you, they will worship you as a god
צ'רלי צ'פלין בסצנת הגלובוס בסרט "הדיקטטור הגדול", פרפראזה
כל אחד לעצמו
לפני שנתיים וחצי כתבתי על ההתפוררות החברתית בישראל. מבחינה זו מצבנו מאז רק השתפר לרעה. אם אכן איום הקורונה משמעותי, הרי שעדיף שנהיה בבידוד כדי להקטין את גרף האסקלציה, שכן אנשים עלולים להרוג פה זה את זה אם המצב יתדרדר ממש. חוץ מזה, זה מתאים לטרנד הישראלי של "התכנסות פנימה" שמאפיין את עם ישראל לאור העליבות הפוליטית והאדישות המובנית. התא המשפחתי הגדל הופך למפלט, על חשבון שמירה על צלם האושיות הציבוריות של המדינה.
מה באמת עושים עם ילדים בבית?
בשבוע שעבר נסגרו בתי הספר, ומאז אני רק שומע קיטורים מהורים שנאלצים לשהות במחיצת ילדיהם. לא חשבתם על זה לפני שהבאתם לעולם X ילדים יותר מדי? לידיעת המקטרים – הסתובבתי בעולם בהרבה מקומות המוגדרים "מתפתחים", בעיירות ובכפרים שבהם בתי ספר הם חלום רחוק, וגם אם יש מוסד המתקרא בית ספר, הילדים שוהים בו בקושי שעתיים ביום. הילדים נמצאים בעיקר עם ההורים בשדה, בבית ובחצר, או מעסיקים את עצמם עם עצמם ועם חברים, ורובם חיים אורח חיים ממלא.
כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים?
כן, אבל לא בהכרח במשמעות החיובית של הדבר. שעת משבר מקצינה כל דבר, ונראה שבפן האנושי – האנושיים נעשים אנושיים יותר, והחמדנים נעשים חמדנים יותר. יש מי ממכריי שסובלים ממשבר התיירות הנוכחי ובכל זאת מוצאים זמן להפיץ אור ותקווה, ולהיאבק על דברים החשובים ברמה הלאומית. לעומת זאת נוכחתי איך גורמים בבועת הייטק מנסים להמשיך בשגרה כאילו לא מתרקם כאן משבר כלכלי עמוק וקריאת השכמה לשינוי סדרי עדיפות בעולם, במיוחד כשחלק ניכר מעולם ההייטק והסטרטאפים מבזבזים זמן, כסף וכשרונות על מותרות שבמותרות שאיש לא באמת צריך.
תשתיות בסטרטאפ ניישן?
- לימוד מרחוק בבתי הספר – החליטו להפסיק.
- תשתית אינטרנט של בזק אצלי בבית – מהירות מקסימלית 10 מב"ש. לא מחליפים את תשתית הנחושת בסיבים אופטיים כי משרד התקשורת עדיין לא מאשר.
- עבודה מהבית בעירייה – תשתית המחשוב קיימת, הארגון לא באמת מכיר/מבין בזה.
שכחנו את הכפרים ונסגרנו בערים
המעבר המאסיבי של אנשים בעולם מהכפר לעיר נושא מחיר כבד עכשיו. ערים המרכזות את הפעילות העסקית-כלכלית הן הראשונות להיפגע. מי שגר בכפר ויכול להתקיים מחקלאות לתצרוכת עצמית, יכול ליהנות מעצמאות לפחות בנושא זה, אך מצד שני מרוחק יותר משירותי בריאות חירום. בכל הנוגע ליתרון חיים כפריים פשוטים ללא רדיפה אחרי הלא נודע בעיר, יהיה מעניין לראות נתונים על התפשטות נגיף הקורונה והשרידות של אנשים בערים לעומת כפרים, הן בעולם המפותח והן בעולם המתפתח.
פקולטות לארכיטקטורה שממשיכות את הלימודים מהבית בלי סיורים בשטח
זה המסר שאתם מעבירים לסטודנטים? לא מספיק שה"ארכיטקטורה" בישראל מנותקת מהשטח?
האם העולם יענה לקריאת ההשכמה?
דילוג וירוס מחיית בר לבני אדם הוא דוגמה לפעילות אנושית על סטרואידים, הן ברמת הצפיפות והקרבה בין האדם ליצורים אחרים, והן ברמת היהירות האנושית. האם אנשים בעולם יתעוררו? יגלו קצת יותר צניעות כלפי כדור הארץ? ישילו מעליהם שכבות של מותרות? או שמא מה שהיה הוא שיהיה?
בניין הכוח
כנראה שייקח זמן עד שנראה עולם טוב יותר. תהיה פריקת עול של חזרה לשגרה, ואולי אחר כך תהליך לימוד אטי של הסקת מסקנות. בכל מקרה, כל מה שהטריד אותנו יחכה לנו מעבר לפינה. כדאי לנצל את הזמן בבית ל"בניין הכוח".
לסיום בנימה אישית
חזרתי בסתיו האחרון מביקור במדגסקר, ש"הגדיר לי את העולם מחדש". התחושה המיידית הייתה ש"מה שהיה הוא שלא יהיה", לפחות לגבי עצמי. התחלתי להרהר קונקרטית יותר על הכמיהה לחזור לפשטות. לעבור למקום רגוע יותר, מחובר יותר לכדור הארץ, בו נדרשת עבודה אמיתית הנוגעת ל"חיים עצמם". ואז הגיע נגיף הקורונה. יש לקוות שאכן "בזכותו" "מה שהיה הוא שלא יהיה". מה זה אומר לגביי, עוד מוקדם להגיד.
קראתי קורונה, 40 דרכים ועוד!!! יש הרבה זמן לעיין בחומר. מודה שכתבת דברים נפלאים שאנחנו האנשים הרגילים לא חושבים עליהם. ראשית, אני מעריך מאד, מכבד ומברך אותך על החשיבה המיוחדת ועל כך שהנך מנסה לשתף את כולנו במחשבות אלה!.חומר רב למחשבה אך הרבה יותר קשה לממש ולהסיק המסקנות ! בטוחני שאנשים רבים היו שמחים לקרוא דבריך ואולי גם להסיק מסקנות בהתאם. כל טוב ושנזכה לעבור תקופה זו בשלום.