מבנים נטושים ואני. תופעה בעולם וגם בישראל. אקסטרים של הסביבה הבנויה. חוויה שמלווה בחרדת קודש. פרפרים של הרפתקנות בבטן, תהליך של גילוי ותחושת ההנאה שבאה בעקבותיו. פעם תחביב איזוטרי, היום זוכה לעניין גובר בציבור בעקבות החשיפות במדיה. אצלי הפך לחלק מהמקצוע. מזווית אדריכל השימור, שחוקר את הקיים, ושואף למצות את כל האפשרויות לעבוד עמו. תרגיל נהדר במחשבה שיוצרת מציאות. מה היה כאן? איך זה מוביל אותנו לתכנן את מה שיכול להיות כאן?
לכתבה על מבנים נטושים בכאן11 בחרתי את אתר הנופש הנטוש של האגודה למען החייל בחוף ארגמן בעכו. הוא תוכנן ע"י האדריכלים החיפאים סגל ואיכבום בשנות השישים בסגנון הברוטליסטי, ונבנה בין השאר בתרומות שהגיעו מיהודי מקסיקו. חיילים בילו בו בחופשות, ופצועי מלחמות החלימו בו לאחר קרבות, כשה"דודות" מבשלות להם במטבח הענק. מיטב להקות צה"ל ואמני ישראל הופיעו באולם המופעים הגדול, להנאת החיילים ותושבי עכו והאזור. בשנות השמונים התגוררו בו צוותי פסטיבל עכו. בשנות התשעים עולים מאתיופיה. קיבוץ המחנכים של תנועת דרור, קומונת צעירים עירונית, היה אחרון הדיירים במתחם, ואז ננטש לחלוטין.
מבנים נטושים גורמים נזק לסביבה ומעבירים מסר בלתי ראוי שמעודד הזנחה. הדבר מקומם במיוחד כשמדובר בנכסים בבעלות ציבורית. מצופה מגוף ציבורי לנצל ולמנף כראוי את נכסיו לטובתו ולטובת סביבתו, במיוחד במיקום נדיר על שפת הים. לפני מספר שנים התאחדו "האגודה למען החייל" ו"קרן לב"י" לעמותה המגלגלת חצי מיליארד שקל בשנה. אתר הנופש בעכו הוחזק ע"י חברת בת לנכסי העמותה שנקראת "נכסי חיל נח בע"מ". בשנת 2017 נערך מכרז למכירת המתחם. שוויו הוערך בדו"ח שמאות ב-29.5 מיליון שקל, על בסיס פוטנציאל להשבחה עפ"י תכנית מתאר בייעוד מגורים, מסחר ותיירות. ככל הידוע המתחם אכן נמכר לגורם פרטי, ומקודמת תכנית מפורטת להריסת המבנים ובניית קומפלקס דירות, מסחר ומלון.
מדוע לא מינפה העמותה בעצמה את פיסת הקרקע הנדירה הזו לטובת הציבור למענו היא פועלת? את הפונקציות המתוכננות למגורים ומסחר ניתן היה להשכיר בשכירות הוגנת לחיילים משוחררים, להוסיף חללי עבודה ורסטיליים, ומלון להשלמת הכנסה. ומה עם צאצאי התורמים מיהדות מקסיקו? האם הם יקבלו עתה דיבידנד על ההשקעה?
תודה מקרב לב ל'אקדמיה של נטושים' ויטלי דובוב דותן על השידוך ולאיטה גליקסברג וצוותה על הכתבה המרעננת.
