כשאת אומרת "כפר", למה את מתכוונת..?
75 יישובים שמתחילים במילה "כפר" מופיעים בספר היישובים של הלמ"ס של 2020. מהם כמה ערים ועיירות ערביות (כפר קאסם, כפר מנדא, …), ישוב צ'רקסי (כפר כמא), ערים יהודיות (כפר סבא, כפר יונה), מושבות שהיו למועצות מקומיות (כפר תבור), ישובים קהילתיים (כפר ורדים, כפר חנניה, כפר תפוח…), מוסדות חינוכיים (כפר עבודה, כפר גלים, …) כמה קיבוצים (כפר גלעדי, כפר המכבי, כפר עזה…), המון מושבים (כפר אביב, כפר ברוך, כפר זיתים, כפר חושן, כפר יעבץ, כפר נטר, כפר שמואל, …), ו… שני כפרים של ממש (כפר ביאליק, כפר שמריהו)!
מה זה "כפרים" של ממש? הבה נעשה סדר
ובכן הבנו כבר שהשם "כפר" משויך בדרך כלל להתישבות שאינה עירונית, בד"כ חקלאית, על כל מאפייניה. בין אם מדובר בכפר ערבי ים תיכוני, או יישוב כפרי פרי הציונות, רוב הישובים הללו שומרים עדיין על מאפיינים אלה, ולו במתכונת המרחבית. חלקם גדלו מאד והפכו לעיירה או עיר, ומיעוט קטן מהם נולדו כישוב עירוני בעל אלמנט "ירקרק" בשם.
מבין צורות ההתישבות החקלאיות היהודיות, בולטים מפעלי הקיבוצים והמושבים. הקיבוץ קם כישוב חקלאי שיתופי לחלוטין, בו האדמות, המשק וכלל השירותים משותפים. המושב קם כישוב חקלאי בו המשק פרטי, וקיימות דרגות שונות של שיתוף בעבודת החקלאות, היצור והשיווק. צורות אלה התפתחו עם העלייה השניה והשלישית. הגרעינים המייסדים של הקיבוצים והמושבים היו בדרך כלל חלוצים צעירים, חלקם התגבשו עוד בחו"ל וחלקם בארץ, ועלו על הקרקע להגשמה ציונית חקלאית. בעלייה הרביעית החל להשתנות מרכיב העולים, והחלו להגיע גם בעלי משפחות ובני המעמד הבינוני הבורגני. רבים מהם פנו להתיישבות עירונית, אך חלקם נמשכו גם לחקלאות. כך הוקמו ישובים חקלאיים חדשים, רובם בשרון, כגון הרצליה, מגדיאל, ו… בני ברק!
בעליה החמישית התגברה מגמה זו. העליה, שהתחילה ב-1932, התגברה עם התבססות הנאצים בשלטון בגרמניה, ורבע מהעולים, עשרות אלפים, הגיעו משם, דבר שהעניק לעלייה זו את הכינוי "עליית היקים". חלק ניכר מהעולים ממרכז אירופה, במיוחד מגרמניה, הגיעו בגילאים מבוגרים יותר, בעלי מקצועות מגוונים ומבוססים כלכלית. הם חיפשו צורת התיישבות כפרית שתתאים לאוכלוסיה מבוגרת יותר ותאפשר להם לשלב עצמאות ועבודה במקצועות חופשיים עם עבודה חקלאית.
רמות השבים – הכפר השיתופי הראשון
הישוב הראשון שהוקם ברוח זו היה רמות השבים בשרון. הוא נוסד ב-19 בנובמבר 1933. מייסדיו היו בעלי משפחות, בהם סוחרים ורופאים רבים לצד מקצועות חופשיים נוספים. היה בידיהם את כל הממון הדרוש להקמת יישוב, והם בחרו מתכונת המבוססת על בעלות פרטית על המשק, וניהול משותף של רכישת מזון ללולים, הדרכה ושיווק התוצרת החקלאית. את ההשראה לכך מצאו בתורתו של דייוויס טריטש, סופר ופעיל ציוני גרמני, שדגל בהתישבות במתכונת עיר הגנים במלוא מובן המילה (בית קטן מוקף גן פרי וירק לאספקת צרכי בני הבית). כך נולד "הכפר השיתופי". זמן לא רב מאוחר יותר, נוסדו ב-1934 הכפרים השיתופיים גן השומרון (פעם קראו לשרון שומרון משום מה) וכפר ביאליק (על שם משוררנו חיים נחמן) על ידי עולי גרמניה במתכונת דומה.
התמסדות ארגונית
בינתיים, הוקמה בסוכנות היהודית מחלקה ייעודית לטיפול בהתישבות בני המעמד הבינוני, אשר החלה לדאוג באופן מאורגן להתישבות עולים בעלי מאפיינים דמוגרפיים אלה. בראש המחלקה עמד ד"ר לודוויג פּינֶר. פינר היה אגרונום מוכשר, אך מרגע שקיבל עליו תפקיד זה, פעל רבות לקידום הכפרים השיתופיים. יחד עם הסוכנות החלה גם הקק"ל לפעול לרכישת קרקעות עבור התיישבות זו.
בשנת 1934 עלה לארץ מגרמניה משה לֶפֶבְּּּר, התישב בכפר ביאליק, והחל לטפל בענייניהם של הכפרים שכבר הוקמו. כך נוסד "ארגון הכפרים השיתופיים". מדוע לא שמעתם על הארגון הזה? א – הוא כנראה היה ארגון קטן במיוחד. מלבד לפבר, שהיה מזכיר הארגון, שימש עו"ד קארל איגל בן רמות השבים כיו"ר הארגון, ומלבדם… אני לא יודע, כי – ב- ההיסטוריה של הארגון קבורה אי שם בארכיונים, ו-ג- הארגון ואופי המתיישבים שייצג היו, איך לומר, מחוץ לזרם המיינסטרים הסוציאליסטי-צעיר, שהיה בעל זיקה למפלגות הפועלים. כאן מדובר היה באנשים שבאו עם כסף, לעבוד, גם בחקלאות, בלי זיקה פוליטית אופיינית. בעיתונות באותה תקופה תויגה לעיתים התישבות זו כ"התיישבות פרטית"…
גוף נוסף שהיה מעורב, ועסק בתכנון והקמה בפועל של הכפרים, היה חברת "רסקו" (Rural And Suburban Settlement COmpany). רסקו מוכרת אולי משיכונים עירוניים, אבל חלק חשוב מפעילותה הוקדש לכפרים השיתופיים – החברה הוקמה למעשה ע"י הסוכנות היהודית ב-1934, על מנת לספק פתרונות דיור לעולים בני המעמד הבינוני… בשלב מסוים הכפרים השיתופיים היו מזוהים כל כך עם רסקו, עד כי כונו "כפרי רסקו".
הישוב הבא נוסד במאי 1937 ליד הרצליה, ונקרא… כפר שמריהו (על שם ההוגה הציוני שמריהו לוין). כפר שמריהו היה "כפר רסקו" הראשון. כן כן, הישוב המוכר לנו ממחלף (לשעבר) על כביש החוף ובתים יוקרתיים, החל דרכו ככפר חקלאי פסטורלי. אגב, לולים ורפתות היו מרכיבים בסיסיים במשקים של הכפרים השיתופיים. כבר ב-1939 הוקמה בכפר שמריהו מחלבת "נגה", שהיתה חלוצת החלב המעוקר. לימים התאחדה עם "טנא" (אגודה שיתופית לשיווק תוצרת חקלאית, ששירתה את הכפרים השיתופיים) ונוצרה "טנא נגה" המוכרת מהגלידות. ברמות השבים הוקמה אגודה שיתופית בשם "אל-על", שקיימת עד היום ומפעילה את מעצמת הביצים "המכון למיון ושיווק ביצים" (חפשו את הכיתוב רמות השבים על קרטון הביצים במרכול הקרוב לביתכם…).
המשך ההתיישבות
חגיגת הכפרים השיתופיים נמשכה. שדה ורבורג, רמת הדר ושבי ציון ב-1938, בית יצחק ב-1939, ושער-חפר ב-1940. נכון ליולי 1945, "ארגון הכפרים השיתופיים" כלל כבר 500 משקים המאורגנים בקואופרטיבים מקומיים. לאחר מחלמת העולם השניה פרש ארגון הכפרים השיתופיים את חסותו על חיילים משוחררים שביקשו להתיישב בישובים כפריים. החיילים, בשל גילם ומעמדם, מצאו את מתכונת הכפרים השיתופיים מתאימה להם. גרעיני חיילים ייסדו כך את בצרה, רגבה וחרב-לאת. ביוני 1949 מנה "ארגון הכפרים השיתופיים" 15 כפרים ו-6000 תושבים.
התמזגות וטשטוש זהות
בספטמבר 1950 הוכרז על מיזוג "ארגון הכפרים השיתופיים" ו"מועצת החקלאות הפרטית" (שייצגה את האגודות החקלאיות במושבות) למוסד משותף שיקרא "המועצה החקלאית". קארל איגל מונה למזכ"ל שלה. באוקטובר 1960 אוחדה "המועצה החקלאית" של הכפרים השיתופיים עם ארגון המושבים של העובד הציוני, ונוצרה תנועת "האיחוד החקלאי", שקיימת עד היום. נכון להיום, האיחוד החקלאי מגדיר עצמו כ"תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני"… תחת "כפרי האיחוד החקלאי" נכללים 59 ישובים.
לסיכום, סיפרתי לכם מעט, ממש מבוא, אודות הכפרים השיתופיים בישראל. היסטוריית הקמתם אינה בולטת דייה בנרטיב ההתיישבות היהודי הישראלי, והגיע הזמן להעמיק את החקר בנושא ולהנגיש את החומרים לציבור.
הפוסטים שהעלת, גיא , מענינים מאד.
בתור בת כפר (הרוא"ה) ,כמורה לגיאוגרפיה , וכבת הארץ הזאת,
מעניין לקרוא פרטים על ההיסטוריה של ההתישבות בארץ.
תודה על השיתוף.
יישר כוחך!
בברכה,
חיה קירשבוים