פרשנות

ברטה, בעלת חנות "קיט אלקטרוניקה" במרכז העיר פתח תקווה, מספרת בקצרה את סיפורה של החנות שהוקמה ב-1975. סיפור החנות הוא הצצה למצבם של עסקים פרטיים, למתחולל במסחר במרכזי ערים, לתעשיית האלקטרוניקה העוברת שינויים משמעותיים ולחינוך הטכנולוגי בישראל

המעבר התת קרקעי בצומת ז'בוטינסקי - קפלן-הרב מלכה בפתח תקווה ננטשה עת נסגר נתיב התחבורה הציבורית במקום. כדרכם של מקומות נטושים היא הפכה למרחב משוחרר אליו נוצקו חיים חדשים

אוסף מתעדכן של מראי מקום בנושאי מרחב ציבורי, חוויית הרחוב ותחבורה. הנכם מוזמנים להשתמש בו על מנת להרחיב אופקים בנושאים אלה, באמצעות כתבות, מאמרים ומדריכים הזמינים כיום ברשת

חוף עין גדי הוא אחד האתרים הפופולריים שמשלם את המחיר הסביבתי והכלכלי הקשה של ירידת מפלס ים המלח ותופעת הבולענים שנגרמת בשל כך. לאחר צפייה בסרטון חוף עין גדי הנטוש, נצא למסע השוואתי בזמן ונראה איך השתנה תוואי החוף עם ירידת המפלס עד לסוף המר. כמו כן נצפה בבולענים ונתרשם מנסיגת הים הניכרת בצפון ים המלח.

בכתבה זו נמשיך לעסוק בתכנית הקו הירוק של הרכבת הקלה. נתמקד בפורטל הדרומי שיהווה פצע אורבני בלב נוה שאנן בואכה פלורנטין, ובתחנת לוינסקי שתיצור אף היא קיטוע באזור. כמו כן נגלה חוסר בהירות לגבי חומרים תכנוניים, שמעמיד בספק את היכולת להגיש התייחסויות לתכנית

בימים אלה נמצאות בתהליך אישור תכניות הקו הירוק של הרכבת הקלה. במסגרת זו מקודמת חלופה למעבר המסילה מעל נחל הירקון ופארק הירקון בסדרת גשרים שאורכם המצטבר כחצי קילומטר, ותעלה באורך של מעל מאה מטר במרכז רחוב אבן גבירול שתקשר בין המקטע התת קרקעי לעל קרקעי של הקו. חלופה זו תפגע משמעותית במרקם אורבני רגיש ובמרחב הפתוח של אגן נחל הירקון והפארק.

אירועי הזיכרון השנתיים בעקבות רצח יצחק רבין מביאים אל כיכר רבין קהל גדול החולק יחדיו את הכמיהה לחיים שפויים בישראל. לפניכם מבט כרונולוגי מצולם על האירועים והקהל

אלפי ניצולים יהודים חצו בין אביב לסתו 1947 את מעבר ההרים קרימל מאוסטריה לאיטליה בדרכם לעלות לארץ ישראל. נלך בדרכם בנופי האלפים היפהפיים, מהם לא זכו ממש ליהנות, ונכיר עוד פרק מרתק בתקומת עם ישראל

פרויקט גמר בלימודי ארכיטקטורה בטכניון בשכונת מוראנוב בעיר ורשה מתפתח ליוזמה אקטואלית, הנוגעת להתחדשות עירונית המושתתת על מרקם הקהילה היהודית שנכחדה. הצצה לתהליך, הראוי לשמש דוגמה ל"אדריכלות יוזמת" בעידן בו המרחב מעוצב דה פקטו על ידי יזמים תאבי בצע

נוכחותו של בניין המוזיאון לתולדות יהדות פולין במרחב העירוני של שכונת מוראנוב בוורשה משמעותית עד מאוד. במסגרת פרויקט הגמר בלימודי ארכיטקטורה ובינוי ערים התוודעתי לשכונה ולסביבת המוזיאון. בסקירה זו אעמוד על ההקשר ההיסטורי של האתר בו שוכן המוזיאון ואתייחס להיבטים סביבתיים - ארכיטקטוניים הנוגעים לעיצובו ומיקומו.