האם התהלכתם לאחרונה ברחובות ותהיתם מהו הריח המוזר שאתם מריחים, המוכר מסיטואציות אחרות, קצת יותר אינטימיות?
מי שאחראי לריח האופייני העז הוא לא אחר מאשר עץ החרוב. זהו העץ הים תיכוני היחיד הפורח בתקופת הסתו, והוא עושה זאת במלוא עוזו. החרוב הוא עץ דו ביתי, ופריחת החרוב הזכר מפיצה ריח הדומה לריח של נוזל הזרע הגברי. הסיבה היא ששניהם מכילים חומר שנקרא קדוורין, שמפיץ את הריח החריף בעת פירוק חומצות אמינו שבתוכו. הקדוורין עצמו מכונה בשם זה כי היה מישהו שהריח הנ”ל הזכיר לו דווקא… ריח של גוויה (cadaver זה גוויה באנגלית) !
החרוב מפיץ את הריח כדי למשוך אליו חרקים מאביקים. ומה עם הגברים האנושיים? ובכן אנחנו יכולים להפיץ בשלווה את הריח הזה אחרי שכבר זכינו בבחירת ליבנו. אצל הגברים מטרת הקדוורין היא להתמודד עם תנאי החומציות בנרתיק האשה.
החרוב המצוי נקרא באנגלית Carob, די דומה לעברית כשחושבים על זה. שמו המדעי Ceratonia siliqua.
מעניין לגלות שהחרוב אינו מוזכר בתנ”ך, למרות שמומחים רבים תמימי דעים שמוצאו של העץ הוא מאזורנו. יתכן שהפסוק בספר ישעיהו פרק א’ – "אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו, כי פי ה’ דבר” מרמז לחרוב, שקיבל את שמו על שום פרותיו שצורתם דומה לחרב.
רגעי מסע, צילומים, פרשנויות וסיפורים על מקומות מתמזגים לחווייה יחודית במפגש חוג בית, בעבודה, באירוע תרבות...
אלפים גילו מחדש את תת היבשת ההודית בעזרת מדריך "הודו ונפאל". מה אתכם?
רכישה טלפונית: "ידיעות ספרים" 03-7683333
"מדיום המגדיר מחדש חוויית נוף וסביבה אמצעית אך אינטימית וסוחף רבבות מעריצים בארץ ובעולם..."
8 תגובות עבור וריח החרוב נישא באפנו
שכחת לציין גם את דבש החרובים אותו היינו
אוכלים בנעורינו
איזה חוש ריח מפותח. אני לא מצליחה להריח. אולי אין ברחובות שאני עוברת עצי חרוב.
החרוב מזכיר לי את נושא התיזה לתואר השני שעשיתי בפקולטה לחקלאות, הרקע הוא החרוב כמזון למעלי גירה, מלבד הקדוורין מכיל החומר קבות חומרים הקרואים טנינים המשמשים בבורסקאות שהם קוטלי חידקים, המצויים בכרס מעלי הגירה. ניתן להזינם בבקר מבוגר בכמות מוגבלת.
מעניין ומלבב.
מידע זה מועבר בד”כ בשקט ותוך צחקוקים נבוכים.
שמחתי ללמוד על הקדוורין.
תודה רבה
יחודי, הנותן פירות מזינים, ללא השקייה וללא זיבול,כימי או אורגני על ידי אדם.
אתה מכיר את הקשר בין החרוב למידת המשקל “קרט”? אם לא, אשמח להסביר.
בכל מקרה כדאי להוסיף את זה לדעתי. זה מעניין….
תודה,
אילן
נהנתי לקרוא את הנכתב על החרוב.
חבל שלא ניתן להעביר את ריחו.
לי זה מזכיר ימי ילדותי . כאשר היינו נוסעים בעונת הסתו לבקר ידידים בעמק הירדן. ומה יותר נעים מזה?