בפרק א סקרנו את בעיית ההתמצאות של אנשים שלא מכירים את חיפה, דבר הגורם לסלידה מהעיר. היום נסקור גורם נוסף לתחושה לא נעימה שהעיר משדרת באופן שקט אך עקבי. חיפה מספקת מבטי נוף מהמשובחים שיש לכיוון מדרונות הכרמל, הים, והרחק להרי הגליל ודרומה למישור החוף. אך כמעט בכל נקודה בה נפתח נוף יפה הלאה מן ההר, אם נסובב את הראש לכיוון השני נקבל את האנטי-נוף.
האנטי נוף החיפאי הוא מה שקורה כשמנסים לקרוא תגר על הטבע ולבנות בשיפועי ההר. כדי להתגבר על הפרשי גבהים, העיר סובלת מעודף קירות תמך. יפים יותר או יפים פחות, קירות תמך הם חומות. אנחנו אמנם רגילים למראה חומות בישראל, אבל זה לא אומר שאנחנו אוהבים אותן.
לחומות נלוות גדרות, כדי לשמור על מי שעומד במפלסים העליונים שלא יפול אל התהום. שמתם לב פעם לכמות הגדרות הבלתי נתפסת שיש בחיפה?
ובתוך החומות מדרגות. עשרות מדרגות. מעניינות הן להליכה, אך מעיקות לגרים ולמבקרים.
הנה נוף אל המפרץ:
ואם נסובב את הראש לכיוון הרחוב נראה חומות וגדרות:
הבנייה בשיפועים מאתגרת את האדריכלים והמתכננים. במקרים רבים, מתוך רצון ליצור תנאי אוורור ואור נאותים בדירות, נוצרים שטחים קטנים בין המדרון לבניינים. לפעמים זה עובד טוב ומנוצל לצורך חצר קטנה, מסודרת ומטופחת. ולפעמים זה הופך למקום-לא-מקום.
כך או כך, בלי להרגיש, חיפה מרעיפה עלינו נופים מופלאים מצד אחד, ומפילה עלינו חומות, גדרות, מעקות וגרמי מדרגות אינסופיים מצד שני.
עיר של ניגודים, עיר של קיצוניות. יותר קשה, אבל בטוח יותר מעניין.
בתים מכוערים וחומות מגן נגד התמוטטות, כך גם מעין פירים של הזנחה בין הבתים, יש במקומות רבים, לא רק בחיפה. בירושלים, כמובן, בגלל אותן סיבות טופוגרפיות, בטבריה, ואפילו בשכונות דרומיות בתל אביב.
והמדרגות של חיפה, שבוודאי לא מקלות על דיירי הבתים – הלוא הן אחת מפנינות החמד של העיר, ובעיקר של הדר הכרמל!
בעיניי חיפה היא עיר מקסימה.
למדתי בה לתואר הראשון שלי.(שני ב..ירושלים)
ואח"כ חזרתי לת"א ולרמת אילן, גבעת שמואל.עתה עפ פרשתי לגימלאות,
בתי חתני ונכדיי הגרים בכרמליה מאד רוצים שאעבור לגור בה.
כמעט הסכמתי, אך כמה מחברותי ה ח-י-פ-א-י-ו-ת !! דוקא, ממש מלגלגות על עניין רעיון העברה הנלוז מן המרכז לחיפה הפרובינציאלית…
לאחר קריאת מאמריך- נותרתי עוד יותר מבולבלת.
נא-עיצת עינייך הבלתי משוחדות !!!
אנחנו כיתה של סטודנטים לבנין.
קראנו בעניין רב את המאמר שפרסמת.
התגובות היו מעורבות:
חלק קטן ביותר אבל בעל משקל סגולי גדול אהב את ניתוחיך למצב הקיים בחיפה (רחל).
אריאל המרצה חשב שהניתוח שטחי, ללא רעיונות לשיפור המצב, ללא כל מעוף.
רוב הסטודנטים לא הבינו מה אתה עושה בחיים והאם המאמר כתוב בצורה רצינית או צינית או הלצה.