עירית גדולה היא גיאופיט שכיח בארצנו. עמודי התפרחות הלבנות שלה מעטרים אזורים רבים בארצנו בחורף ובאביב. עלי העירית רעילים ומכילים מחטים מיקרוסקופיות, ולכן עדרי הצאן נמנעים מלכלול אותם בתפריט שלהם. זו אחת הסיבות לכך שהעירית נפוצה באזורים בהם יש רעיית יתר, המאפשרת דווקא לעירית לשגשג.
אחד האזורים הללו הוא השטחים הנרחבים בהר הנגב לא הרחק משדה בוקר, אזור המתאפיין ברעייה של עדרים של הבדואים. ובכל זאת, זוהי הפתעה מרגשת במיוחד לראות באמצע המדבר מרבד אדיר מנוקד בפרחים לבנים.
צפיפות הפרחים כה גדולה, עד כי לא ניתן להעביר את התחושה כראוי בעזרת מצלמה דיגיטלית – פשוט אין בתמונה די פיקסלים על מנת לקלוט את הרזולוציה האדירה של פרטי הפריחה, ותמונת הנוף המשגעת במציאות הופכת למריחה לבנבנה על מסך המחשב.
גם במקרה זה המעבר לשחור-לבן מאפשר לנו לעקוף את המראה הריאליסטי ולתת פרשנות אומנותית משהו, אך גם מקרה זה מעיד, שבכל הקשור לחווית טבע, לא אחת – אין כמו מראה עיניים.
נפלא. נהנית מכל עבודותיך שראיתי עד כה, וזה לא כל כך הרבה… כחובבת טבע ואמנות נראה לי שאתה משלב את השניים בתוספת חן של דבריך…