הפעם האחרונה בה חיפה ראתה התכנסות המונית שכזאת היתה בוודאי באחד ה"אחד במאי"ם בימים בהם היתה "אדומה". בינתיים זרמו להם המים בקישון ולמעט פה ושם מאבקים שכונתיים הפכה חיפה לרדומה למדי בכל הקשור בהרמת נסים של מרד. והנה היום חזרה חיפה להיות אדומה כחולה לבנה, כשמעל עשרת אלפים איש הצטרפו למחאה העממית הגדולה ביותר שראתה מדינת היהודים וגדשו את הצומת שמול מרכז חורב .
על התוכן אפשר להתווכח – לצעוק "מדינת רווחה" זה קצת מסוכן. מישהו שם למעלה עוד עלול לפרש זאת כהבעת תמיכה במדינת הרווחה שלנו בה הרווחה מחולקת על פי הבדלי דת, גזע, מין וטריטוריה.
"צדק חברתי" זה כבר יותר מדויק.
ומה עם המישור המוניציפלי?
אם כבר מהפכה נגד כל עוולות הפוליטיקה, אז ללכת עד הסוף, ולא לוותר גם על הנעשה ברשויות המקומיות והאזוריות. אנחנו מוטרדים מנטל המיסים שגובה הממשלה, ועלינו להיות מוטרדים מנטל המיסים שגובה העירייה שלנו. זאת אומרת אין בעיה לשלם מיסים לעירייה, השאלה היא מה עושים עם הכסף.
חיפאים יקרים – הגיע הזמן לשאול שאלות נוקבות. למה המיסים שלנו היו צריכים לממן תכנית טלוויזיה של ערוץ מסחרי בכמעט שני מיליון שקלים? למה יש בחיפה סגני ראש עיר ללא סמכויות? למה מקודמים פרויקטי בינוי לעשירים שפוגעים בגולת הכותרת של העיר – הטבע והנוף? ולמה לעזאזל אנחנו צריכים לממן צלמים של העיריה שמפוצצים את הפייסבוק בתמונות של תושבים?
ובינתיים אתם מוזמנים למצוא עצמכם בתצלומי העצרת. תצלומים אלה לא מומנו מכספי משלם המיסים.