בלוג

סטודיו עיצוב עירוני שנה ד', סמסטר א' תשע"ג
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון

מתכננים: גילי קסלמן, מאיה מליקיין, גיא שחר

מנחים: קלאודיו מילול, חגית חרותקה-קובי. מרכז הקורס: שמאי אסיף

תיחום הפרויקט

האזור שהוגדר לפרויקט היה "העיר התחתית". עד מהרה הבינו לא מעט צוותים מקרב הסטודנטים, שקשה מאוד להסתכל רק על העיר התחתית ההיסטורית מבלי להסתכל על קונטקסט רחב יותר הכולל את חזית הים הרחבה בואכה הקריות, והמתקנים שלאורכה. התחלנו אם כן בניתוח מעמיק יותר של קונטקסט חיפאי רחב ביותר, גילינו מספר דברים מעניינים, שהובילו אותנו בסופו של דבר לפעולה בזמן ובמרחב של מפרץ חיפה.

חיפה שנותקה לה יחדיו

מצאנו שניתן לחלק את חיפה, תפישתית, לשלוש "חיפות". "חיפה א" היא חיפה שעל רכס הכרמל ומורדותיו המערביים, הצופה מערבה אל הים התיכון הפתוח. "חיפה ב" שוכנת במורדות הכרמל המזרחיים הכוללים את הדר, העיר התחתית ושכונות נשכחות מלב כמו ואדי סליב, חליסה, נוה יוסף ונוה פז ובמידה מסוימת גם את האחות החורגת נשר. ההבדלים בין "חיפה א" ל"חיפה ב" הם ההבדלים בין איגרא רמא לבירא עמיקתא, ואיתם הפער הסוציואקונומי, ובהתאם לכך רמת תשומת הלב של העיריה. ויש גם חיפה שלישית, "חיפה ג", הלא היא קרית חיים, שבינה לבין חיפה א וחיפה ב פעורה תהום שחורה של שימושי קרקע דוחי אדם. עוד גילינו, שמרחב ההתפשטות הטבעי של חיפה הוא אל השטחים האדירים שבין חיפה א-ב לחיפה ג, להלן "בין חיפה לקריות", "החור השחור" או "מרחב המוות". אלה שטחים שראויים לתכנון מחדש, על מנת ליצור רצף אורבני ראוי שיחזק את מטרופולין חיפה. "מטרופולין חיפה" הוא כרגע סיסמה בלבד, שכן הקריות מבודדות דה פקטו מחיפה גופא בשל המרחב העוין של המפרץ.

שימור המצב הקיים והעדר חזון

שתי תכניות גדולות ומשמעותיות משפיעות על המרחב של חיפה. האחת, תמ"מ 6 – תכנית המתאר למחוז חיפה שאושרה זה לא מכבר. תכנית זו משמרת למעשה את החור השחור של המפרץ, מיישרת קו עם מתקני התעשיה והתשתיות האדירים ששוכנים בו, ואף אינה מתעלמת מנמל המפרץ המפלצתי המתוכנן במרחב. התכנית לא מעלה כל חלופה אחרת, וניסיונותיה להגדיר שבילונים ירוקים שיחברו בין חיפה א-ב לחיפה ג, הם בבחינת לעג לרש.

תכנית מתאר מחוזית למחוז חיפה. הנצחת המצב הגרוע הקיים

תכנית נוספת היא תכנית המתאר של חיפה שמתגבשת בשנים האחרונות בחיפה. רוב בעלי המקצוע ואף נציגי ציבור שהביעו דעתם על התכנית תמימי דעים לגביה – היא אינה מביאה בשורה משמעותית לחיפה, משמרת את המצב הקיים, ומתעלמת מעיסוק באיומים הסביבתיים החמורים העומדים לפתחה של העיר. התכנית לא מציעה פתרונות משמעותיים לאזור המפרץ, ומה שהיא כן מציעה עומד בסתירה למגמות שהעיריה עצמה מנסה לקדם – התכנית מציעה להרחיב משמעותית את אזורי המסחר באזור הצ'ק פוסט, דבר שיפגע במאמצים להחיות את ליבה ההיסטורי של העיר.

תכנית המתאר של חיפה. העדר חזון ושימור החיץ המטרופוליני

 

החור השחור של הצפון

בהעדר חזון, העדר אסרטיביות תכנונית והעדר אוטוריטה שלטונית, גורמי הון וכוח עושים במרחב של חיפה כרצונם, נוגסים עוד ועוד באלפי דונמים יקרי ערך הסמוכים לים ומנתקים את צינורות דם החיים של המטרופולין. מפרץ חיפה הפך למעשה לחצר האחורית של ישראל, בלשון המעטה.
עיריית חיפה מנהלת קרב מאסף אבוד בו היא מנסה להראות התפתחות, ולמרבה הצער מקדמת תכניות בינוי מגלומניות דווקא על השטחים הירוקים הרגישים שנשארו על רכס הכרמל החיפאי, בעוד שבאזור המפרץ שוכנים אלפי דונמים סמוכים לים שמשוועים לתכנון מושכל. העיר אינה מתמודדת עם שטחים יקרי ערך בחוף הכרמל שמשום מה שוכנים עליהם בסיסי צבא ומפעלים מיותרים. אזור חוף שמן מספק מראות שכבר נעלמים אפילו ממדינות העולם השלישי. אזורי המלאכה והתעשיה הזעירה מוזנחים ומבזבזים שטח קרקע יקר. העיריה מתגאה בכך ש"אין יותר זיהום אוויר בחיפה" אך ענני ריחות רעים ממפעלי התעשיה שוכנים דרך קבע באזור המפרץ. חברת נמלי ישראל בולעת עוד ועוד שטחים באזור ועתה מתכננת להקים נמל נוסף – "נמל המפרץ" ולהפוך את המרחב כולו למתחם מחסנים שתנועת משאיות עם מכולות תחנוק אותו.

התכנית ל"נמל המפרץ" – מפלצת בחיפה

"חיפה תהיה ברצלונה" מתגאה העיריה ומנפנפת בהישג המאה שלה – פתיחת 80 דונם בנמל המערבי לציבור. העיריה שוכחת לספר לציבור שמי שיגיע לרציף הנמל היפה לא יהנה מהים אלא יצפה במעגן סטי"לים של בסיס חיל הים המתעצם. למעשה, 80 הדונם האלה הם טיפה בים תרתי משמע לעומת אלפי דונמים שחלקם מוזנחים, חלקם שמורים למכולות שאולי יגיעו באחרית הימים וחלקם ראויים לתכנון מחדש.

"הנמל המערבי" – שטח זעום לעומת כלל אזורי החוף המופקעים מהציבור

גורמי הכח המחשקים את חופי חיפה

 

שלבי הפרויקט – ניתוח, גיבוש חזון ותכנון בזמן ובמרחב

הפרויקט התחלק לשלושה שלבים. בשלב הראשון סיימנו את חקירת המצב הקיים והתחלנו לגבש חזון אופטימלי לאזור. שרטטנו סכמות של המצב הקיים, המצב הפסימי ביותר והמצב האופטימי ביותר. הגענו למסקנה שהמצב הנוכחי קרוב מאוד למצב הפסימי…

חיפה – אפוקליפסה עכשיו

בשלב השני ביצענו תכנון וניתוח של תרחישי התפתחות לאזור המפרץ. בתהליך זה לקחנו בחשבון שלושה גורמים משפיעים – גלובלי, מוסדי ומקומי, ובחנו את השפעתם על תתי אזורים במרחב המפרץ ועל היבטים תכנוניים שונים. בסופו של דבר ייצרנו מפת תרחישים אפשרית שהביאה אותנו למצב הטוב ביותר האפשרי לאור החזון האופטימי.
רק לאחר שהשתכנענו שהתרחישים שבחנו אכן תומכים בחזון המוצע, התפנינו לשלב השלישי שהוא תכנון מרחבי. פיתחנו את הסטרוקטורה החדשה של האזור המתבססת על הנתיבים הטבעיים של הקישון ויובליו וכן על נתיבים ורקמות מעשה ידי אדם. בתהליך זה טיפלנו בשטח של מעל 15,000 דונם, שטח הגדול מהשטח של מודיעין-מכבים-רעות גם יחד.

השטח הראוי לתכנון מחדש במפרץ גדול יותר משטח העיר מודיעין

כמו כן עסקנו באינטנסיביות במרקם עירוני, תהינו מהם המרקמים הראויים לאזורים החדשים שתכננו ויישמנו תקדימים שהבאנו ממקומות שונים בעולם.
בסופו של התהליך חזרנו שוב לנקודת המוצא וביצענו איטרציה נוספת, במהלכה בחנו ווידאנו את אבני הדרך לאורך הזמן בהתאם לתכנון הפיזי שיצרנו.  הגענו למסקנה שניתן לפרוס את ביצוע התכנית על פני 40 שנה, ויצרנו את "מפת הדרכים" של 2013 עד 2053 שמציגה את ההתפתחות.
אחד התוצרים המשמעותיים שהפקנו הוא סרטון וידאו המתאר את ההתפתחות על ציר הזמן והמרחב.

להלן עיקרי התכנית:

• ליד הים גרים אנשים, ביבשה פנימה גרה תעשייה
• שלד התכנון החדש למפרץ נבנה על מערכות שצ"פים עניפות המבוססות על הקישון, הגדורה, טיילות קו מים ומסלולי שדה התעופה המתפנה
• תעלת מים חדשה משרתת חלופה לנמל המכולות ומהווה עורק תחבורתי ותיירותי
• שטחי ההצפה ההיסטוריים של הקישון קמים לתחיה
• מבנים היסטוריים במתחמי התעשייה עוברים שימור ושינוי יעוד
• 10,000 דונם מוקצים לשימושים מעורבים של מגורים, מסחר ותעסוקה
• 5,000 דונם מוקצים לשטחים פתוחים
• מוקצים שטחים לתעשיה כבדה שפועלת תחת תקני סביבה מחמירים
• מוקצים שטחים למלאכה ותעשיה קלה הבנויים בצורה מושכלת
• נמל המכולות הופך לנמל שיטעון בלב ים עם טרמינל יבשתי משוכלל, לפי תקדימים עכשויים מהעולם
• בסיס חיל הים מתמקם אף הוא בצמוד לנמל שבלב הים

חלומות באספמיה?

התכנית שאנו מציגים נראית אולי כחזון אחרית הימים?

למי שחונך לחשוב שאי אפשר אחרת, אולי כן. לבעלי האינטרסים לשמר את המצב הקיים בוודאי שכן.

בהמשך נראה חישוב כלכלי, לפיו רק ערכי הקרקע למגורים באזור שתכננו מגיעים ל-30 מיליארד שקלים לפחות!

אז מה עדיף? מחסנים, מכולות, משאיות וזיהום, או אזור אורבני שוקק בו גרים ועובדים 150,000 תושבים ומהווה את העתיד של מטרופולין חיפה?

בשתי הכתבות הבאות נרחיב אודות שני השלבים המהותיים בפרויקט – התכנון בממד הזמן, והתכנון בממד המרחב. בכתבה האחרונה נרחיב בנושא פיתוח המרקמים העירוניים.