בחודש מרץ 2012 ביקרתי בשתי ערים מרכזיות בארצות הברית ובעולם בכלל – סן פרנסיסקו וניו יורק. בכל אחת מהערים שהיתי כשבוע, ומה שהפריד בין הביקורים היה טיסת לילה אחת. בביקורים אלה הרביתי לשוטט בחוץ, ברגל ובאופניים. המעבר החד בין סן פרנסיסקו לניו יורק חידד את השוני הרב הקיים בין שתי הערים בתחושה שהן משרות על המבקר בה, בצורה בה תיירים ותושבים מקומיים משתמשים במרחב הציבורי בכלל ובשטחים הפתוחים / שטחי ה-recreation בפרט.

לפניכם עבודה שמטרתה להתחקות אחר מאפיינים של שטחים ציבוריים בשתי הערים, בהם שטחים פתוחים, ולעמוד על ההבדלים בין הערים. זאת דרך ניתוח דפוסי השימוש בהם על ידי תיירים מחד ותושבים מאידך. העבודה מבוססת על תצפיות ורשמים של מי שחווה את הערים כמטייל מנוסה וגיאוגרף התוהה אודות אורחות המקום. העבודה מציגה מבחר אזורים ציבוריים ושטחים פתוחים בערים אלה, מנתחת תחושות ואופי שימוש ומעלה מסקנות ומשמעויות לגבי שטחים אלה.

העבודה הוגשה במסגרת הקורס "פסיכולוגיה למתכנן" בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. מרצה – דר' מיכל מיטרני.